דברי רה"מ נתניהו, לפיהם המדינה תעקוב אחר האזרחים באמצעים טכנולוגיים, מעוררים מחלוקת • משפטנים מסכימים כי לנוכח משבר הקורונה ההחלטה תהיה חוקית • עיתונאים: זאת פגיעה בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי. "לפגוע בזכויות זה קל, להחזיר את המצב לקדמותו – יהיה קשה הרבה יותר"
גם עו"ד ניר פייברג, שותף וראש מחלקת סייבר, אבטחת מידע ופרטיות במשרד שבלת ושות', מסכים כי הזכות לפרטיות היא זכות יסוד במדינת ישראל, אך היא מוגבלת. "החוק קובע במפורש כי 'בילוש או התחקות אחרי אדם', ללא קבלת הסכמתו, מהווה פגיעה בפרטיותו.
"עם זאת, ככל זכות אחרת – מדובר בזכות יחסית, אשר עשויה, לעתים, לסגת, בפני זכויות אחרות. לאור משבר הקורונה, נראה כי התקבלה החלטתה לתעדף שיקולים של בריאות ושלום הציבור על פני הזכות לפרטיות. לא מדובר בפעולה מנוגדת לחוק או ביצירה של חוק חדש – ספר החוקים בישראל מאפשר פגיעה בזכות לפרטיות במצבים שונים: הן מכוח החוק להגנת הפרטיות עצמו, אשר מספק הגנה לפוגעים בפרטיות של אחר מקום בו הפגיעה נעשתה בתום-לב ולשם קיום חובה חברתית או מוסרית, והן מכוח חוקים אחרים, דוגמת חוק שירות הביטחון הכללי וחוק נתוני תקשורת, אשר מאפשרים לכוחות הביטחון לנקוט אמצעים טכנולוגיים מתקדמים (ופוגעניים) בשעות משבר".
לקריאת הכתבה בגלובס
