לקוחות וחברים יקרים,
במהלך הרבעון השלישי של שנת 2024 חלו התפתחויות רבות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. ריכזנו תמצית של מבחר עדכונים רגולטורים, פרסומים, ואירועי אכיפה גלובליים ומקומיים בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי שאירעו ברבעון השלישי של שנת 2024 ושעשויים להשפיע דרישות ציות עבור חברות בישראל ובעולם.
עדכונים רגולטוריים | הצעות חקיקה | עדכוני אכיפה
עדכונים רגולטוריים
הגברת המאמצים במערב למניעת עקיפת סנקציות
ארצות הברית ומדינות חברות ממשיכות לשים דגש מוגבר על מניעת עקיפת הסנקציות שהטילו נגד רוסיה ובלארוס:
- ב-10 ביולי 2024 לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאי (BIS), פרסמה הנחיות בקשר למאמציה לזיהוי וצמצום סיכונים של עקיפת סנקציות נגד רוסיה באמצעות גורמי ביניים. ההנחיות כוללות המלצות לנהלים לסינון נוסף של צדדים ליצוא, יצוא-המשך, בדגש על העברות של פריטים ברשימת ה'פריטים בסיכון גבוה' של ארה"ב ובנות בריתה (CHPL), כדי למנוע הסטה של הפריטים שברשימות אלו לרוסיה דרך גורמי ביניים. כחלק מההנחיות ה-BIS, מציין את פרויקט 'יושרה בסחר' (TIP) אשר השיק אתר אינטרנט המזהה ישויות ששלחו פריטי CHPL לרוסיה.
- משרד הכלכלה והתעשייה של ישראל (מנהל הפיקוח על היהלומים והיצוא הדו-שימושי) פרסם הנחיות נוספות בנוגע להשלכות האפשריות לסנקציות האמריקאיות על רוסיה על יצואנים ישראלים. ההנחיות מדגישות את חשיבות מתן תשומת הלב לישויות סיניות ואמירתיות הרלוונטיות ליצוא הישראלי. משרד הכלכלה והתעשייה ממליץ ליצואנים ישראלים לשים לב במיוחד לעדכוני סנקציות הנוגעים למשתמשי קצה בסין, איחוד האמירויות, קירגיזסטן, טורקיה, מולדובה וסינגפור, וכן לחברות בתחומי הביטחון והאנרגיה.
- בהמשך להנחיות הקודמות, המשרד לבקרה על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC), פרסם התראה לגורמים זרים, תוך התמקדות במוסדות פיננסים זרים, המזהירה מפני ההשלכות של שיתוף פעולה עם עקיפת סנקציות נגד רוסיה. ההתראה מזהירה מפני עסקאות עם "סניפים או חברות בת חדשות בחו"ל של מוסדות פיננסיים רוסיים, כולל סניפים או חברות בת חדשות של מוסדות פיננסיים רוסיים שאינם תחת סנקציות". OFAC הצביע על כך שמאמציהם של מוסדות פיננסיים רוסיים לפתוח סניפים או חברות בת חדשות צריכים להיחשב כ"דגל אדום" להתחמקות מסנקציות שהוטלו על גורמים רוסים. ככל שהסיכון להפרת הסנקציות ממשיך לגבור עבור מוסדות פיננסיים זרים, לקוחות עשויים לצפות להחמרת דרישות הציות מבנקים ומוסדות פיננסים גם מחוץ לארה"ב.
- בהמשך להנחיותיו הקודמות , BISפרסם הנחיות נוספות ליצואנים בנוגע לדרישות חוזיות כדי להבטיח שפריטים לא יועברו לרוסיה ללא רישיון. הנחיות כוללות המלצה לניסוח חוזי המקביל לסעיף "איסור יצוא-המשך לרוסיה" של האיחוד האירופי. בנוסף ה,BIS עדכן את הנחיותיו בנושא סינון כתובות, אשר "ממליץ עליו בחום… כדי לעמוד בדרישות הרישוי… לצורך ניטור 'דגלים אדומים' מסוימים המחייבים בדיקת נאותות נוספת".
- ב-24 בספטמבר 2024, ארגון ה-G7, פרסם הנחיות משותפות למניעת עקיפת סנקציות שהוטלו על רוסיה. ההנחיות תואמו גם עם 39 חברות הקואליציה הגלובלית לפיקוח על יצוא (GECC). ההנחיות כוללות, בין היתר, מידע על רשימת הפריטים ב'סיכון גבוה' (CHPL), אינדיקטורים מעודכנים של דגלים אדומים להתחמקות פוטנציאלית מסנקציות, שיטות מיטביות לטיפול בדגלים אדומים, וכלים ומשאבים מומלצים לבדיקת נאותות. יש לשאוף ליישם הנחיות אלה בתוכניות ציות, שכן הן מציבות סטנדרט חדש לציות לסנקציות ופיקוח על יצוא, במיוחד בקשר לסנקציות היצוא לרוסיה. הנחיות דומות פורסמו כעת גם על ידי ה-BIS למוסדות פיננסיים. BIS איים להטיל סנקציות על הבנקים בגין סיוע לביצוע עבירות יצוא, ככל שיהיו צד ו/או יאפשרו עסקות המפרות את דיני פיקוח היצוא האמריקאים. הודגש כי פריטים זרים יכולים להיות כפופים לפיקוח על יצוא אמריקאי גם כאשר לא מעורב בנק אמריקאי, בין אם בשל מקורם האמריקאי של הפריטים, בגלל שהם מכילים רכיבים אמריקאים (מעל הרף המינימלי) או כי יוצרו באמצעות טכנולוגיה או כלים אמריקאיים.
מועצת האיחוד האירופי מחדשת סנקציות כלכליות נגד רוסיה
ב-22 ביולי 2024, מועצת האיחוד האירופי חידשה את האמצעים המגבילים שלה המכוונים נגד רוסיה לשישה חודשים נוספים. אמצעים אלה כוללים 14 חבילות סנקציות נגד רוסיה ומצביעים על המשך הלחץ על פעילות עסקית עם רוסיה.
הרחבת הסנקציות נגד בלארוס:
ב-5 באוגוסט 2024, האיחוד האירופי הכריז על סנקציות נוספות נגד יחידים וישויות מבלארוס, בהמשך לאמצעים שננקטו בתגובה להפרות זכויות האדם של בלארוס ומעורבותה במלחמת רוסיה באוקראינה. זמן קצר לאחר מכן, ב-9 באוגוסט 2024, OFAC הטיל סנקציות נוספות על יחידים וישויות מבלארוס.
ארה"ב מכריזה על סנקציות נוספות נגד רוסיה:
ב-23 באוגוסט 2024, משרד האוצר ומחלקת המדינה של ארה"ב הכריזו על סנקציות נגד 400 יחידים וישויות נוספים. צעדים אלו משקפים את ההתמקדות של ארה"ב, בין היתר, בפגיעה בגורמים שאינם רוסים המסייעים למאמץ המלחמה הרוסי ולהתחמקות מסנקציות, לרבות מאבק כנגד הסטה על ידי סין של חיישנים, שבבים ופריטים הקשורים למעגלים חשמליים לרוסיה. באותו יום, לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאי (BIS) הכריזה על אמצעים נוספים שנועדו להגביל אספקת פריטים אמריקאיים לרוסיה ובלארוס המיועדים למלחמה הרוסית. הצעדים כוללים הרחבת המגבלות על הפריטים האסורים לייצוא לרוסיה, הרחבת המגבלות על גורמים זרים שנחשבים לתומכים בצבע הרוסי, הוספת 123 ישויות נוספות לרשימת הישויות, ופרסום הנחיות בנוגע לספקי שירותים תאגידיים זרים העשויים לשמש ככלי להסתרת צדדים מוגבלים ולסייע בהסטה ליעדים תחת אמברגו.
הגבלות נוספות של ארה"ב על יהלומים ממוצא רוסי:
בהמשך לצו נשיאותי 14068 שהגביל בעבר את ייבואם של יהלומים רוסיים לא תעשייתיים מסוימים, החל מ-1 בספטמבר 2024, האיסור הוחמר מיהלומים במשקל 1.0 קראט ומעלה ליהלומים במשקל 0.5 קראט ומעלה. האיסור חל גם על יהלומים רוסיים שעברו שינוי מהותי למוצרים אחרים מחוץ לרוסיה.
הגברת הפיקוח על מחשוב קוונטי וטכנולוגיות מתקדמות אחרות:
ב-5 בספטמבר 2024, ה-BIS הכריזה על בקרות חדשות הקשורות למחשוב קוונטי, ייצור מוליכים למחצה, Gate All-Around Field-Effect Transistor Technology (GAAFET) , וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. בתיאום עם ארה"ב, האיחוד האירופי הכריז גם הוא על בקרות חדשות דומות הקשורות לטכנולוגיות מתקדמות אלה. בהכרה במאמצים בינלאומיים דומים, ה-BIS הנפיקה פטורי רישיון ליצוא למדינות עם בקרות יצוא דומות.
ארה"ב מטילה סנקציות על יחידים וישות הקשורים לקונסורציום תוכנות הריגול המסחרי Intellexa:
ב-16 בספטמבר 2024, OFAC הכריז על סנקציות נגד מספר יחידים וישות הקשורים ל-Intellexaבשל תפקידם בפיתוח, הפעלה והפצה של תוכנות ריגול מסחריות המהוות איום משמעותי על הביטחון הלאומי של ארה"ב; בהמשך לסנקציות קודמות שהטילה ארה"ב נגד יחידים וישויות אחרים הקשורים ל-Intellexa וכן לפעולות קודמות של ארה"ב נגד תוכנות ריגול מסחריות.
שינוי בדרישת שמירת מסמכים ל-10 שנים בהתאם להארכת תקופת ההתיישנות:
ב-24 באפריל 2024, הוארכה תקופת ההתיישנות של OFAC לפעולות אכיפה אזרחיות מחמש שנים לעשר שנים. ב-11 בספטמבר 2024, OFAC פרסם לבחינה הוראת שעה, הצפויה להיכנס לתוקף ב-12 במרץ 2025, המאריכה את דרישות שמירת הרשומות ל-10 שנים בהתאם לתקופת ההתיישנות המוארכת.
ה-BIS מבצע שינויים במדיניות הגילוי העצמי מרצון והעונשים:
ב-12 בספטמבר 2024, ה-BIS ביצע שינויים בנהלי הגילוי העצמי מרצון (VSD) ובקווים המנחים לעונשים. השינויים מבקשים להפוך את ה-VSD לפחות מכביד, תוך ציון שהחלטה מכוונת שלא לחשוף הפרה משמעותית תיחשב כגורם מחמיר בקביעת עונשים מנהליים.
משרד המשפטים האמריקאי עדכן את הנחיותיו בקשר לתוכניות ציות:
משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) פרסם גרסה מעודכנת של מסגרת הערכת תוכנית הציות התאגידית (ECCP) שלו. ה-DOJ כעת דורש מחברות לנהל את הסיכון הקשור לטכנולוגיות מתפרצות, כולל צעדים למיתון סיכון של שימוש לרעה בטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית (AI).
ציות לחקיקה נגד חרם:
עם עלייה בתופעת החרמות על עסקים ישראליים, חשוב להיות מודעים לדרישות הציות לתקנות האנטי-חרם האמריקאיות. תחת חקיקת הפיקוח על יצוא האמריקאים (EAR Part 760) חברות אמריקאיות מנועות מפעולות מסוימות ב"קידום או תמיכה בחרם על ידי מדינה זרה כנגד מדינה ידידותית לארה"ב", בעיקר בנוגע לחרם הערבי נגד ישראל. האיסור כולל לא רק את הסירוב לעשות עסקים עם מדינה מוחרמת, אלא גם דורש מתן מידע על קשרים עסקיים של ישות עם מדינות מוחרמות ואישורים מסוימים הקשורים לכך. כחלק מאיסורים אלה, חברות אמריקאיות חייבות לדווח על קבלת בקשות הקשורות לחרם למשרד לציות אנטי-חרם (OAC), ולמחלקה של ה-BIS.
הנחיות ישראליות בנושא ההיבטים הדו-שימושיים של בינה מלאכותית:
ב-3 ביולי 2024, משרד הכלכלה והתעשייה של ישראל פרסם הנחיות בנוגע להיבטים הדו-שימושיים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית. ההנחיות מצביעות על היישומים הצבאיים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית היוצרים את הצורך בבקרות ודורשים מחברות בתחום להיות מודעות ליישומים הפוטנציאליים של בינה מלאכותית, תוך התייחסות למדיניות הישראלית משנת 2023 בנושא רגולציה ואתיקה של בינה מלאכותית. משרד הכלכלה והתעשייה קורא לחברות בתחום הבינה המלאכותית להבטיח שימוש אחראי ומאובטח בטכנולוגיה ולמנוע ניצול של בינה מלאכותית על ידי גורמים זדוניים.
תזכורת של אפ"י בנושא רישום שינויים בבעלות:
ב-29 ביולי 2024, אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הבטחון (אפ"י) פרסם תזכורת ליצואנים ביטחוניים בקשר לחובתם החוקית להודיע לאפ"י על שינויים בשליטה שלהם. בעוד שלאפ"י אין זכויות א-פריורית לאשר או לדחות שינויים בבעלות או בשליטה, שינויים כאלה עשויים להיות גורם בהחלטות הרישוי שלה.
ציות למניעת שחיתות עבור יצואני ביטחון:
ב-18 בספטמבר 2024, מנכ"ל משרד הביטחון פרסם קריאה ליצואנים ישראליים להדק את תוכניות הציות של חברותיהם למניעת שחיתות, בין היתר בהתאם לסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים מעודכנים כגון הנחיות הציות האחרונות של ה-OECD למניעת שוחד.
עדכון רשימות הפיקוח של משרד הכלכלה:
ב-2023 פורסם במסגרת הסדר וואסנאר העדכון השנתי לרשימות הפיקוח של הטובין, הטכנולוגיה והשירותים הדו-שימושיים.
כפי שנעשה בכל השנים האחרונות, גם השנה אגף הפיקוח על היצוא הדו-שימושי של משרד הכלכלה אמץ את העדכון הנ"ל באופן פורמאלי ב-1.10.24.
הצעות חקיקה
ארה"ב מציעה הגבלה על תמיכה בשירותים צבאיים, מודיעיניים וביטחוניים זרים ובקרות להגנה על הביטחון הלאומי וזכויות אדם:
ב-25 ביולי 2024, ה-BIS פרסם כללים מוצעים להחמרת ההגבלות הקיימות על יצוא למשתמשי קצה ושימושי קצה צבאיים ומודיעין צבאי במדינות המעלות חשש (Concern Countries). בין היתר, הכללים המוצעים מרחיבים את ההגבלות על פעילויות תמיכה של אזרחים אמריקאים (בכל מקום שהם) לשימושי קצה ומשתמשי קצה מוגבלים, וכן מרחיבים את הבקרות על שימושי קצה ומשתמשי קצה לכל הפריטים תחת תקנות ה-EAR כאשר הם מיועדים לכוחות חמושים או למשמר הלאומי של מדינות הכפופות לאמברגו נשק אמריקאי, או לסוכנויות מודיעין אזרחיות או צבאיות של 45 מדינות המעלות חשש. ההגבלות המוצעות גם מכוונות ליצוא של טכנולוגיות זיהוי פנים מסוימות שעשויות לשמש לתוכניות מעקב המוני. בקרות דומות הוצעו גם עבור יצוא צבאי תחת תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).
ארה"ב מציעה דרישת דיווח למפתחי בינה מלאכותית וספקי ענן:
ב-9 בספטמבר 2024, משרד המסחר האמריקאי, באמצעות ה-BIS, פרסם הודעה על הצעת חוק המציבה חובת דיווח למפתחי בינה מלאכותית וספקי ענן. החוק ידרוש ממפתחימודלים של בינה מלאכותית חזקים ואשכולות מחשוב לדווח על מידע שונה הנוגע ליכולתם לעמוד בפני מתקפות סייבר או ניצול לרעה על ידי יריבים זרים או גורמים שאינם מדינתיים.
ארה"ב מציעה איסור על מכירה או יבוא של כלי רכב מקושרים מסין ורוסיה
ב-23 בספטמבר 2024,ה-BIS פרסם הודעה על הצעת חוק שתאסור על מכירה או יבוא של כלי רכב מקושרים המשלבים חומרה או תוכנה מסוימת במערכת הקישוריות של הרכב או במערכת הנהיגה האוטומטית עם "זיקה מספקת" לסין או רוסיה. ההגבלה מבקשת למנוע ניסיונות זדוניים לגשת ולאסוף מידע רגיש או להפעיל מרחוק מכוניות אמריקאיות.
רפורמות מתוכננות בפיקוח על היצוא הישראלי:
בתחילת 2024, רשות האסדרה של ישראל פרסמה את הרפורמות הרגולטוריות המתוכננות לישראל לשנת 2024. בין הרפורמות שצוינו היו תוכניות אפ"י במשרד הבטחון: (א) לעדכן את רשימת פעילויות היצוא והשיווק הפטורות, בהתאם לתקנות החלות בהמשך לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (התשס"ז-2007); (ב) לעדכן את רשימת הפריטים המפוקחים תחת צו השר – ציוד לחימה (2008) כדי להתאים את הבסיס לפיקוח ל"הסדר וואסנאר" המעודכן, תוך שמירה על הזכות לפקח על פריטים נוספים; ו-(ג) להחליף את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשל"ה-1974 ("צו הצופן") בפיקוח על יצוא הצפנה המבוסס על הסדר וואסנאר, כאשר אפ"י יהיה אחראי על משתמשי קצה ביטחוניים ומשרד הכלכלה על משתמשי קצה אזרחיים. בנוסף, משרד הכלכלה פרסם את כוונתו לחוקק תקנות פיקוח על יצוא דו-שימושי המותאמות יותר לסטנדרטים מערביים. עד כה, התוכניות הנ"ל טרם הובילו לפרסום תקנות מעודכנות, למעט פרסום חקיקה מוצעת לביטול צו הצופן. עם זאת, תוכניות ל-2025 חייבות להיות מוגשות עד 1 בדצמבר 2024, ויפורסמו עד 8 בדצמבר 2024, כאשר בהמשך יתבהר האם בתוכניות לשנת 2025 יש כוונה ליישם את הרפורמות המתוכננות שהוצגו בשנת 2024.
עדכוני אכיפה
ארה"ב מטילה קנס של 5.8 מיליון דולר על חברת TE Connectivity בגין משלוח אלקטרוניקה פשוטה לגורמים סיניים אסורים:
ב-15 באוגוסט 2024, ה-BIS הודיע על קנס של 5.8 מיליון דולר נגד TE Connectivity עקב משלוח פריטי אלקטרוניה פשוטים (EAR 99) הקשורים לתוכניות היפרסוניות, כלי טיס בלתי מאוישים ואלקטרוניקה צבאית של סין. אירוע האכיפה מדגיש את המיקוד של ארה"ב בהפרות בקנה מידה קטן יותר והפרות יצוא של טכנולוגיה פשוטה.
ארה"ב מגיעה להסדר בסך 200 מיליון דולר עם חברת RTX בגין הפרות יצוא
ב-30 באוגוסט 2024, מחלקת המדינה האמריקאית הודיעה על הסדר מנהלי בסך של 200 מיליון דולר עם תאגיד RTX לשעבר Raytheon Technologies Corporation)) לפתרון מאות הפרות על ידה של הוראות AECA ו- ITAR. אפקט משמעותי בקביעת גובה הקנס היה הגילוי מרצון של ההפרות על ידי החברה.
ארה"ב מטילה קנס על Quantum Corporation בגין הפרות לכאורה של חרם ישראל:
ב-30 בספטמבר 2024, משרד המסחר האמריקאי, באמצעות לשכת התעשייה והביטחון, (BIS) הודיע על קנס נגד חברה ממדינת קליפורניה, Quantum Corporation, בגין 45 הפרות לכאורה של הוראות האנטי-חרם של ה-EAR. החברה קיבלה 45 בקשות ממפיץ באיחוד האמירויות להימנע מיבוא סחורות ממוצא ישראלי לאיחוד האמירויות בעת מילוי הזמנות רכש, ולא דיווחה ל-BIS על בקשות אלה. דוגמאות אחרות לקנסות בגין הפרות של הוראות האנטי-חרם האמריקאיות ניתן למצוא בפרסום של ה-BIS "אל תיתן לזה לקרות לך"..
מזכר זה מנגיש ההתפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. המזכר מכיל תמצית בלבד ואינו סוקר את כלל העדכונים שחלו בשנת 2024. האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
