האם סטארטפיסט חייב לפצות את שותפו לשעבר, גם אם הוא מחליט להקים מיזם חדש מאפס באותו התחום ולא עושה שימוש בטכנולוגיה של המיזם המקורי? כיצד ליווי משפטי נכון לחברת סטארט-אפ טרם תחילת פעילותה או בהקמת מיזם חדש, יכול למנוע ניהול הליכים משפטיים יקרים בעתיד? מה חברת סטארט-אפ צריכה לבחון על מנת להתמודד עם טענה כי מדובר בגלגול של מיזם קודם? מה צריך לכלול הסכם מייסדים? ומה קורה אם הצדדים לא מצליחים להגיע למתווה היפרדות מוסכם?
על שאלות אלו ואחרות ניתן לפני ימים אחדים פסק דין חשוב ותקדימי של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהליך בו ייצגו בהצלחה נתי אגמון, לידר קופרשמידט טל, אסף כהן פור וים יצחקי את התובע. ביהמ"ש קבע – באופן חדשני ותקדימי – כי שותף במיזם טכנולוגי חייב לפצות את שותפו הקודם במיזם על הקמת מיזם מתחרה, גם תחת ההנחה כי המיזם המתחרה פותח "מאפס" מבחינה טכנולוגית, ולא נעשה כל שימוש במסגרתו בטכנולוגיה הקודמת שבמיזם המקורי, וכי די בשימוש בניסיון ובמוניטין של המיזם הקודם, בכדי להוות הפרה של הוראות הדין.
לפסק הדין חשיבות רבה למיזמי סטארט-אפ אשר לעיתים מבוססים על מיזמים קודמים, ומדגיש את החיוניות להיוועץ בעורך דין בקיא בתחום על מנת לבחון האם קיימים "שלדים בארון" או שרידים מפעילות קודמת אשר עשויים לסכן את המיזם החדש, ולפעול להסדרת הליך ההיפרדות ולמציאת פתרונות יצירתיים נוספים לפי צורך אשר יחסכו חשיפה משפטית מיותרת.
קראו בגלובס
קראו בדה מרקר
