חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים
"חוק הפיקוח" קובע כי ברגע שחברה מחזיקה כסף עד להעברתו ליעד הסופי, היא למעשה פועלת כמו צ'יינג'.
ברגע שמורידים את האפליקציה ונרשמים, למעשה, אנחנו מעבירים כסף מבלי שאנחנו באמת יודעים לאן הכסף עבר ואיפה הוא נמצא בכל רגע נתון. לנוכח חוק הפיקוח, חברות לא רשאיות לעשות זאת יותר. אז מה עושים?
במקום לחשוש מהרגולציה, כדאי לכם להכיר אותה וללמוד איך ניתן להיעזר בה לטובת העסק שלך.
לקריאת הכתבה המלאה
בעלי עסקים רבים מוצאים את עצמם חוששים מרגולציה. במקום לחשוש מומלץ להכיר אותה לעומק, וללמוד כיצד ניתן להיעזר בה לטובת העסק. יתכן כי גם אתם לא מכירים את "חוק הפיקוח", שקובע כי ברגע שחברה מחזיקה כסף שנגבה מהלקוח עד להעברתו ליעד הסופי, היא למעשה פועלת כמו צ'יינג'. יחד עם זאת, הפיתרון הוא פשוט יחסית, ומובא לכם כאן.
ניקח לדוגמא עסק שפיתח אפליקציה חברתית לארגון אירועים. בעלי העסק התעניינו בהוספת ממשק בסיסי של העברת תשלום בין משתמשים, תוך כדי שימוש באפליקציות הקיימות היום, ומבלי לפתח ולשתול מערכת מתוחכמת שתוכל לתת את אותה התוצאה. כולנו מכירים את ביט, את פפר, את פיי-בוקס ואת קולו, המאפשרות העברת תשלום לחברים. אולם ברגע שמתבצע רישום ושימוש באפליקציות האלו, אין אנו יודעים הלכה למעשה לאן הכסף מועבר, ואיפה הוא נמצא בכל רגע נתון. ואז הגיעה הרגולציה שאומרת כי לנוכח חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, אין באפשרות החברה לעשות זאת. החברה המדוברת מעולם לא שמעה על החוק החדש, ויתכן שגם אתם. אז מה הפיתרון במקרה הזה?
חשוב לציין כי החוק קובע שחברה שמטרתה להעביר כספים ממשתמש אחד לשני, ומחזיקה כסף עד להעברתו ליעד הסופי (כמו הגננת או וועד הבית למשל), היא למעשה פועלת ממש כמו צ'יינג'. הרציונל העומד מאחורי "חוק הפיקוח" הוא הצורך לפקח על חברות החברות הללו, אשר מאפשרות שירותי העברת כספים בין משתמשים. החוק בא לידי ביטוי בדיוק בסוגיה בה התשלום אינו מכובד, כך שגביית התשלום תצטרך להתבצע אל מול החברות הללו, ולא בין המשתמשים.
ומה לגבי העסק שפיתח אפליקציה חברתית? לאחר עיון מעמיק בחקיקה, הוחלט על שינוי פרמטר קטן בהסכם ההתקשרות, אמנם קטן אבל משמעותי. במקום שהחברה תשמור על הכסף ממש כמו בצ’יינג', היא תוכל לפעול באמצעות הענקת הלוואה למעביר התשלום.
איך זה עובד בפועל? חברת הביניים המבצעת את התשלום בין המשתמשים מבטיחה את הגעת מלוא הסכום ל"יעד הסופי”. במידה והתשלום של אחד המשתמשים לא מכובד, החברה היא זו שתאלץ לפעול מול המשתמש על מנת לבצע גבייה של התשלום. במילים פשוטות מדובר על הלוואה במקום אחזקת הכסף בפיקדון. אמנם מדובר בפתרון פשוט, אבל הוא בהחלט מדגים בצורה הטובה ביותר מדוע אין צורך לחשוש מהרגולציה אלא לעשות בה שימוש לטובת העסק.