מוקדם עדיין לדעת מה בדיוק יהיו ההשלכות של משבר הקורונה על מערכת המשפט בישראל לאחר שיחלוף המשבר, ואולם מה שבטוח שידרשו חודשים רבים עד אשר דברים יחזרו למסלולם.
מצב הדברים כרגע, שמבחינות רבות, "הזמן עצר מלכת" בכל הקשור להתנהלות המשפטית בתיקים רבים. דיונים שהיו צריכים להתקיים נדחו למועדים רחוקים או בוטלו מבלי שנקבע מועד תחתם, מועדים שנקבעו לביצוע הליכים שונים או להגיש כתבי בי דין נדחים אף הם, ולמעשה למעט חריגים כל המערכת נכנסה למצב של מתכונת חירום ולמעשה ל"קיפאון" מתמשך, נכון לכתיבת שורות אלו, לפחות עד ליום 10.5.2020 (בהתאם לצווים שהוציא שר המשפטים ביום 15.3.20, ביום 22.3.20 וביום 8.4.20).
על רקע האמור, לקוחות רבים מוטרדים מהשאלה מה יקרה עם חלוף הסערה. בזהירות המתבקשת ניתן להעריך כי חלק מהשלכות המשבר ימצאו ביטוי בעניינים הבאים:
עומס של הליכים חדשים
ניתן להניח כי עם שוך הרוחות המערכת המשפטית תעמוד בפני עומס גדול ביותר של הליכים חדשים.
זאת, הן לאור סכסוכים חדשים ולא צפויים אשר "נולדו" עקב משבר הקורונה (סכסוכים חוזיים, חדלות פירעון, תביעות בענייני תיירות, תביעות של משקיעים כנגד בתי השקעות, תביעות ביטוח, תביעות של עובדים כנגד מעסיקים וביטוח לאומי, רשלנות רפואית, יחסי שוכר-משכיר ועוד), אשר נערמים בימים אלו, ועתידים להגיע לשערי בתי המשפט בזמן הקרוב, והן לאור עיכובים בכל הנוגע לסכסוכים "רגילים" אחרים, אשר הגשתם התעכבה נוכח משבר הקורונה, או נוכח זאת שנתקעו ב"צנרת" המשפטית עקב מתכונת החירום בה היא מצויה או עקב נימוקים הנוגעים לנסיבות הספציפיות של הצדדים לתיק או המותב שדן בו. העומס צפוי להתבטא בכל הערכאות ואולם במיוחד בערכאות "צפופות" ועמוסות דוגמת בתי המשפט לתעבורה ולתביעות קטנות.
עיכובים ודחיות
מטבע הדברים, לאחר שיסתיים מצב החירום, המערכת המשפטית העמוסה גם כך, תתקשה לטפל בעומס ההליכים הצפוי, והדבר יתבטא בדחיות של מועדים ודיונים.
לכך יש להוסיף את הביטול המסיבי של הדיונים שהיו קבועים לשבועות החולפים, וזאת נוכח תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: "התקנות"), אשר הורו על ביטול כל הדיונים זולת אלו שנכללים ברשימת הנושאים הדחופים שנקבע כי מוצדק לקיים בהם דיון במהלך מצב החירום. על פי ההערכה הפעילות המתקיימת כיום ירדה לכ-30% מהרמה הרגילה, ובכל מה שקשור לדיונים, החל מאמצע חודש מרץ, יותר משני שליש (כ-14,000) מהדיונים שהיו קבועים לא התקיימו, ומתוך אלו שהתקיימו, כמחצית עסקו בעניינים פליליים.
עיכובים נוספים צפויים עקב כך שבהתאם לתקנות, התקופה במהלכה נמשך מצב החירום אינה באה במניין הימים כך שכל המועדים נדחים אוטומטית למועד שלאחר חלוף מצב החירום. כאן המקום להזכיר, כי למרות המתכונת המצומצמת בה פועלת המערכת המשפטית, לגבי רשימה של עניינים דחופים ספציפיים נקבע כי ניתן יהיה לדון בהם, על אף מצב החירום שהוכרז, ואולם רשימה זו אינה כוללת את רוב רובם של ההליכים האזרחיים הרגילים, והיא עוסקת בעיקר בעניינים מיוחדים (עתירות דחופות לבג"ץ, עניינים פליליים דחופים, בקשות לסעדים זמניים, ועניינים נוספים בהם לאלמנט חלוף הזמן יש משקל מכריע). את הרשימה המלאה של העניינים שנקבע כי ישמעו למרות מצב החירום ניתן למצוא כאן.
סיבה נוספת לעיכובים הצפויים נובעת מכך שכפי הנראה כרגע, חזרה לשגרה מלאה, כפי שהיתה טרום עידן הקורונה, הן בכל הקשור להתנהלות מערכת המשפט והן בכל הקשור להתנהלות היומיומית של הציבור בכללותו, לא צפויה בשבועות ויש האומרים בחודשים הקרובים, ואילוצים ומגבלות שונים שיכתיב המצב בשטח, יחייבו אף הם מציאת פתרונות חלופיים שהטמעתם עשויה לדרוש זמן ומשאבים (למשל קיום דיונים על דרך של היוועדות חזותית (וידאו-קונפרנס)).
בנסיבות אלו, יש לצפות גם, כי התקופה הממוצעת לניהול הליך משפטי תתארך אף היא, ובשים לב לעמוס הרב הצפוי להיות מוטל על השופטים, ניתן להעריך כי במקרים רבים, התקופה שתידרש להם להוציא תחת ידם החלטות ופסקי דין, תתארך אף מעבר למקובל בעידן טרום הקורונה.
לא מן הנמנע גם, כי שופטים שלא יצליחו לעמוד בפרץ, ינסו להפחית מן העומס המוטל על המערכת על ידי הפנית ההליך לגישור או לבוררות או על ידי כך ש"המלצותיהם" לצדדים להגיע לפשרה, יהיו כאלו שלא ניתן (או שעדיף שלא) לסרב להן.
עומס של הליכי ערעור
לצד האמור לעיל, יש לזכור כי הפגרה הבלתי מתוכננת שנכפתה עקב משבר הקורונה, נתנה בידי שופטים רבים, לבטח המבוגרים מבניהם, זמן פנוי למכביר, שעל פי רוב הנו מצרך נדיר בכל מה שקשור ליומנם. זמן זה עשוי להיות מנוצל למתן החלטות ופסקי דין שאלמלא מצב הדברים, לא היו ניתנים בעיתוי הנוכחי.
אם אכן תנוצל הפגרה הנוכחית לצורך מתן החלטות ופסקי דין, ניתן להעריך גם, כי בחלוף המשבר צפוי גל של ערעורים ובקשות ערעור, אשר יתווספו לכל הליכי הערעור שהיו צריכים להיות מוגשים ממילא, אך שהטיפול בהם "הוקפא" עקב משבר הקורונה.
היוועדות חזותית
כלל בסיסי בפלילים הוא, ש"לא יידון אדם בפליליים אלא בפניו" וזאת, בין היתר, כדי לאפשר לשופט להתרשם באופן בלתי אמצעי מהצדדים ומהעדים שמעידים בפניו. למרות זאת, משבר הקורונה שפקד את המדינה, הוביל להתקנתן של תקנות שעת חירום (קיום דיונים פליליים באמצעים טכנולוגיים), התש"ף-2020, המאפשרות לקיים בכל זאת בעניינים מסוימים, דיונים שלא בנוכחותו של אסיר או עצור, אך בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי (שיוקצה על ידי שירות בתי הסוהר), המאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, ובהעדר אמצעי כאמור – באמצעות מכשיר כאמור המאפשר העברת קול בלבד.
ומה לגבי הליכים שאינם פליליים? כחלק מהיערכות מערכת המשפט להתנהלות שוטפת לרבות לאחר שיוסרו חלק מהמגבלות והאילוצים שחלים כיום עקב משבר הקורונה, החל בימים אלו הליך פיילוט בחמישה אולמות שיפוט בבית המשפט השלום בראשון לציון, במסגרתו הורחב השימוש בהיוועדות חזותית גם לדיונים אזרחיים, בכפוף להסכמת הצדדים. כרגע, נתחמו סוגי העניינים לסעדים אזרחיים דחופים (דוגמת סעדים זמניים), לקדמי משפט בתיקים שהוגשו טרם הוכרז מצב החירום (ולאישור הסכמים בתיקי משפחה).
אם הליך זה יוכתר בהצלחה, יפעלו כך נראה להרחיבו גם לבתי משפט אחרים, ואולם, ניתן להעריך כי נוכח העלות הכרוכה בהצטיידות, הצורך להכשיר כוח אדם מתאים, וענייני תקצוב, יחלוף זמן לא מבוטל עד אשר ניתן יהיה להטמיע ולהפעיל שירותי היוועדות חזותית באופן שיאפשר קיום דיונים בדרך זו, כדבר שבשגרה. עוד יש לזכור, כי גם לפני שפרץ משבר הקורונה אפשרה הטכנולוגיה לקיים דיונים על דרך של היועדות חזותית, ואולם, מדובר היה ביוצא מן הכלל, והכלל נותר כשהיה כי הדיונים צריכים להיערך פיזית בפני שופט ובנוכחות הצדדים והעדים.
