העסקתם של עובדים זרים מומחים בישראל מוסדרת זה מכבר (מאז שנת 2001) בהתאם לעקרונות שהותוו על ידי ועדת בוכריס, אשר יושמו כחלק מנוהל ייעודי של רשות האוכלוסין[1] (להלן: "נוהל המומחים הכללי"). ההתייחסות הייחודית ל"מומחה זר" (בהבחנה מעובד זר "רגיל") נדרשה נוכח מגמת הגלובליזציה והתמורות שחלו בשוק העבודה הבינלאומי, והצורך הגובר של מעסיקים מקומיים בהעסקת נתינים זרים בעלי מומחיות מיוחדת.
לאחרונה פורסם נוהל חדש של רשות האוכלוסין וההגירה[2] ("הנוהל" או "נוהל היי-טק") הקובע "הסדרים מיטיבים" – מסלולים פרוצדוראליים מקלים לצורך הסדרת העסקתם[3] של עובדים זרים מומחים בתחום ההיי-טק, על ידי תאגידים עתירי ידע טכנולוגי; כמו כן, הנוהל קובע (באופן תקדימי) הסדר המאפשר מתן אשרת עבודה לבני-זוג של מומחה זר המועסק בתחום ההיי-טק[4]. מזכר זה יתאר, בקליפת האגוז, את הוראות הנוהל.
תנאי סף: "חברת היי-טק"
תנאי סף בו נדרש מעסיק לעמוד על מנת ליהנות מהסדר מיטיב על פי הנוהל, הינו הכרה של המעסיק כ"תאגיד עתיר יידע טכנולוגי" ("חברת היי-טק") על ידי רשות החדשנות בהתאם לנוהל ייעודי[5] שפורסם על ידה, הקובע, בתמצית, כי חברת היי-טק לעניין זה, תוכר בהתקיים לפחות אחד המקרים הבאים (חלופיים):
- המעסיק קיבל בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה את אחד מהבאים: מענק מטעם רשות החדשנות במסגרת אחד ממסלולי ההטבה המפורטים בנוהל הרלוונטי; לאישור רשות החדשנות לצורך הטבת מס מכוח חקיקת המיסוי; אישור בדבר היות החברה חברת מו"פ לצורך הנפקתה בבורסה לני"ע בת"א;
- המעסיק קיבל בחמש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה אישור בדבר היותה תאגיד בעל הכנסה ממחקר ופיתוח עבור תושב חוץ[6];
- המעסיק הוא תאגיד המשויך על ידי הלמ"ס לאחד מענפי הכלכלה הבאים[7] (מס' ענף): ייצור תרופות קונבנציונליות ותרופות הומיאופתיות(21); ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (26); תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (62) (למעט תת ענף שירותים אחרים בתחום טכנולוגיית המידע והמחשבים); מחקר מדעי ופיתוח (72) (למעט ענף משנה מחקר ופיתוח במדעי החברה ובמדעי הרוח); ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה (303); עיבוד נתונים, אחסון ושירותים נלווים; אתרי שער לאינטרנט (631);
- מעסיק העונה על התנאים המצטברים הבאים, בכפוף לאישור מנכ"ל רשות החדשנות שניתן במסגרת בקשה מתאימה: הוא תאגיד ישראלי, רשום בישראל, הפועל בהתאם לדין הישראלי; הוא אינו חברת חוץ או חברה לתועלת הציבור; הוצאות המו"פ של המבקש לפי כללי החשבונאות המקובלים עלו על %7 ממחזור המכירות בשנה הקלאנדרית שקדמה להגשת הבקשה, או שלפחות %15 מכלל העובדים המועסקים ע"י המעסיק הינם עובדי מחקר ופיתוח.
מעסיק שהוכר כחברת היי-טק[8] על ידי רשות החדשנות כאמור, יהיה רשאי להגיש בקשות בהתאם להסדרים המיטיבים שלהלן:
- נוהל לטיפול מזורז לתקופות של עד שנה – למעסיק שהוכר כחברת הייטק
"הנוהל המזורז":
ה"נוהל המזורז"[9] מיועד לצורך הסדרת העסקתם של עובדים הדרושים לצורך ביצוע משימה זמנית וחולפת, לתקופות שלא יעלו על 45 ימים (במצטבר) בשנה קלנדרית, ונועד לענות על הצורך להסדיר את כניסתם ושהייתם של אותם עובדים בלוחות זמנים קצרים; הנוהל המזורז אינו עוסק ספציפית במומחים בתחום ההיי-טק או בחברות היי-טק.
ייחודו של הנוהל הוא בזמני הטיפול הקצרים, ובהסרת חלק מהדרישות הפרוצדוראליות הכרוכות בהגשת בקשות להיתרים בהתאם לנוהל המומחים הכללי. בכלל זה, הנוהל המזורז מאפשר:
- טיפול מזורז (6 ימי עבודה מיום הגשת כל המסמכים);
- הגשת הבקשה אונליין;
- הימנעות מהשגת מסמכים ואישורים מסוימים;
- הימנעות מקבלת אשרת עבודה מסוג ב-1 במדינת המקור מבעוד מועד.
עם זאת, הסדרת העסקתו של מומחה בהתאם לנוהל המזורז דורשת עמידה בתנאי סף, ביניהם:
- המומחה הוא בעל אזרחות של אחת המדינות שאזרחיה פטורים מאשרת ביקור מוסדרת מראש מסוג ב/ 2 לפי צו הכניסה לישראל (תנאי מהותי ומרכזי);
- הימצאות הזר מחוץ לישראל עם הגשת הבקשה. במידה והוגשה בקשה בעניינו של זר המצוי בארץ, הבקשה בעניינו תידחה מיידית;
- איסור הגשת בקשה מקבילה בהתאם לנוהל המומחים הכללי;
- תקופת ההעסקה לא תעלה על 45 ימים (במצטבר) בשנה קלנדארית.
ההסדר המיטיב שנקבע בנוהל ההיי-טק:
נוהל ההיי-טק מרחיב את הוראות הנוהל המזורז, ומאפשר למעסיק שהוכר כחברת היי-טק, להגיש בקשה לצורך העסקת מומחה זר בתחום המחקר והפיתוח או להעסקת מומחה זר שהוא בעל מומחיות ייחודית המסייעת לפעילות עסקית שקשורה למוצר או לשירות המפותח על ידי החברה, תוך שינוי הוראות הנוהל המזורז הנוגעות לעניינים הבאים:
- בניגוד לקבוע בנוהל המזורז – על פי נוהל ההיי-טק, ניתן להגיש בקשות כאמור – לתקופה של עד שנה בכל פעם.
- התחייבות חברת ההיי-טק לפיה ששכרו של המומחה הזר במשך כל תקופת עבודתו בישראל, לא יפחת מ"שכר מומחים" (כפל השכר הממוצע במשק, בתנאים הקבועים בנוהל).
למעט האמור לעיל, יתר תנאי הסף והמגבלות החלות בנוהל המזורז יחולו גם בעניין הסדר מיטיב זה.
המשך הטיפול בבקשת האשרה לפי הסדר מיטיב זה, תהיה לפי הנוהל המזורז, ובתמצית: עם קבלת ההיתר המומחה יהיה רשאי להיכנס לארץ. בתוך שני ימי עבודה יהיה עליו להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין, ולהציג מסמכים כקבוע בנוהל. מומחה זר שהעסקתו הותרה לפי נוהל היי-טק, רשאי לבקש גם אשרת רב-כניסה לתקופת ההיתר ("אינטרויזה") כשהדבר נדרש, בכפוף לתשלום אגרה מתאימה.
- העסקת בוגר אקדמאי זר
מעסיק שהוכר כחברת היי-טק יוכל להגיש בקשה להעסיק נתין זר שסיים תואר אקדמי מלא במוסד להשכלה גבוהה בישראל באחד המקצועות שלהלן: הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, מחשבים (כולל הנדסת תוכנה, מערכות מידע או מדעי המחשב). על ההסדר המיטיב יחולו הכללים הבאים:
- תוקף ההיתר יינתן לתקופה של עד 12 חודשים ממועד הזכאות לתואר;
- אין דרישה לשלם לבוגר האקדמאי הזר שכר של פעמיים השכר הממוצע במשק;
- לא יינתנו יותר מ 500- היתרים בו זמנית להעסקת בוגרים אקדמאים לפי נוהל זה, כאשר מכסה זו תחולק לפי סדר הגשת בקשות העומדות בכל התנאים הנדרשים;
- הגשת הבקשה להיתר תיעשה אונליין;
- הבוגר יוכל להחליף את הרישיון שמכוחו הוא שוהה, באשרה ורישיון עבודה ב-1 בלשכת רשות האוכלוסין, גם מבלי לצאת מישראל;
לקראת תום תוקף ההיתר והרישיון לפי הסדר מיטיב זה, (לא יאוחר מ- 12 חודשים מיום הזכאות לתואר), חברת ההי טק תהיה רשאית להגיש לאגף ההיתרים באופן מקוון, בקשה להיתר להעסקת הבוגר הזר כ"מומחה זר (היי-טק") בשכר מומחים, בהתאם לנהלים הרגילים של רשות האוכלוסין לעניין זה.
יתר ההוראות והכללים הרגילים החלים בהתאם לנוהל המומחים הכללי – יחולו על בקשות לפי נוהל ההיי-טק.
התרת העסקת מומחה זר בחברת הייטק לתקופה של מעל 90 ימים, ומתן רשיון עבודה לבן/בת זוג
מעסיק שהוכר כחברת היי-טק רשאי להגיש בקשה להעסקת מומחה זר לתקופה של מעל 90 ימים בתחום המחקר והפיתוח, או להעסקת מומחה זר שהוא בעל מומחיות ייחודית המסייעת לפעילות עסקית שקשורה למוצר או לשירות המפותח על ידי החברה.
בכך למעשה מרחיב נוהל ההיי-טק את נוהל המומחים הכללי, ומכיר בקטגוריה חדשה של "מומחים" שניתן להסדיר את העסקתם בישראל.
הכללים החלים על הגשת הבקשה והטיפול בה, זהים לאלו הנהוגים בהתאם לנוהל המומחים הכללי, למעט אפשרות להגשת הבקשה אונליין (וכמובן – דרישת ההכרה בחברה כחברת הייטק – באמצעות צירוף תצהיר מתאים ובחינת רשות החדשנות).
בני זוג של מומחים שהעסקתם הוסדרה כאמור בנוהל ההיי-טק, יהיו זכאים לקבל אשרה ורישיון ישיבה ועבודה "ב-1 כללי", המתיר להם לעבוד אצל כל מעסיק בישראל מבלי שיידרש לקבל היתר להעסקתם, ומבלי שתחול דרישת כפל השכר הממוצע.
בקשה למתן אשרה ורישיון כאמור תוגש בלשכת רשות האוכלוסין, בנוכחות שני בני הזוג, ובכפוף להצגת אישורים ומסמכים כמפורט בנוהל ההיי-טק. הבקשה תהיה פטורה מתשלום אגרה שנתית, ובדומה לכל בקשת אשרה ורישיון – תהיה כפופה לשיקול דעת עובד רשות האוכלוסין ולבדיקות מניעות.
עוד נקבע בנוהל ההיי-טק, שחברת היי טק שהיא חברה זרה או בינלאומית, שקיבלה היתר להעסקת עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי ע"פ המלצת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בהתאם לנוהל המומחים הכללי ומעוניינת שהסדר מתן אשרה ורישיון לבן/בת זוג יחול בעניינם, תוכל לפנות לאגף ההיתרים לצורך טיפול בבקשה.
מדובר בשלב זה בנוהל ניסיוני שתוקפו למשך 12 חודשים ממועד פרסומו.
אנו כמובן נשמח לעמוד לרשותכם לקבלת פירוט נוסף בהקשר זה ולסייע בכל הנדרש בקשר עם העסקת עובדים זרים בתחום ההי טק על פי הפרוצדרות החדשות.
[1] נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה למומחים זרים – שמספרו 5.3.0041. (קישור לנוהל, קישור לנוהל בשפה האנגלית)
[2] נוהל ניסויי לטיפול בבקשות חברות הייטק וסייבר להעסקה והסדרת מעמדם של מומחים זרים בישראל – שמספרו 5.3.0043 (קישור לנוהל). הנוהל יעמוד בתוקפו לתקופה של 12 חודשים אלא אם יוארך, ונקבע בו כי לא יהיה באי-הארכתו בכדי לפגוע בתוקפם של היתרים, אשרות ורשיונות שניתנו מכוחו.
[3] קבלת היתר העסקה למעסיק, והסדרת אשרת כניסה ורישיון ישיבה ועבודה מסוג "ב-1 – עבודה" עבור המומחה הזר.
[4] לצורך כך, תוקנו לאחרונה התקנות הרלוונטיות במסגרת הוראת שעה: תקנות הכניסה לישראל (פטור מהיתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לסוגי עובדים זרים)(הוראת שעה(, התשע"ח – 2018, שפורסמה ביום 8/2/2018.
[5] נוהל להכרה בתאגיד כתאגיד עתיר ידע טכנולוגי לעניין הבאת מומחה זר בהייטק (ויזת עבודה ב-1 של רשות האוכלוסין וההגירה) מיום 12/12/2017 (קישור לנוהל)
[6] בהתייחס להגדרות החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959.
[7] בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה לשנת 2011.
[8] מובהר כי ההכרה בתאגיד כ"חברת היי-טק" ייעשה בכפוף להגשת תצהיר מתאים יחד עם מסמכי הבקשה העיקרית (לא נדרשת הגשת בקשה מקדימה להכרה כחברת היי-טק או פעולה מקדימה אחרת).
[9] נוהל לטיפול מזורז בבקשות להעסקת מומחה זר, שהוא אזרח מדינה לגביה חל פטור מאשרת ביקור, המוזמן לישראל לתקופה של עד 45 ימים בשנה, שמספרו 5.3.0040 שעודכן לאחרונה ביום 19.12.2016 (קישור לנוהל)
