לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו ממשיכים לעמוד לצדכם.ן בימים מאתגרים אלו ומבקשים להביא לידיעתכם.ן עדכונים חשובים מהעת האחרונה.
בצל מלחמת "חרבות ברזל" נחתמו שני הסכמים קיבוציים: בראשון הוסדר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב מלחמת "חרבות ברזל" בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023, ובשני נקבעו זכויות מיטבות לחיילי/ות המילואים ובני/ות זוגם/ן. כניסתם לתוקף של הסכמים אלה הותנה בהוצאת צווי הרחבה, אשר הוצאו ופורסמו ברשומות בימים האחרונים.
צו הרחבה בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל) מיום 5.3.2024
צו ההרחבה חל על כלל המעסיקים והעובדים במשק, למעט עובדים במגזר הציבורי עליהם חל ההסכם הקיבוצי בדבר פיצוי לעובדים בשל מלחמה "חרבות ברזל" שנחתם ביום 27.12.2023.
מטרת צו ההרחבה – הסדרת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והמצב הבטחוני בתקופה שהחל מיום 07.10.2023 ועד ליום 31.10.2023.
התקופה המזכה בתשלום – "התקופה שמיום 07.10.2023 עד ליום 31.10.2023 (תקופת הזכאות).
עובד זכאי – עובד שנעדר מעבודתו בתקופת הזכאות, בשל המלחמה, אשר עומד באחד התנאים שנקבעו בצו וביניהם:
- העובד מתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה והוא נעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני.
- העובד מועסק במוסד חינוך באזור מיוחד והוא נעדר עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
- העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו (בהתקיים תנאים נוספים) .
- העובד נעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר איסור התקהלות.
- העובד הוא אדם עם מוגבלות או קרוב של אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור מיוחד ומתקיימים לגביו תנאים מסוימים.
השכר שיש לשלם – שכר ברוטו בעבור יום עבודה רגיל של העובד, הכולל את ההפרשות הסוציאליות, אך לא כולל את התוספות הבאות: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם, וכיו"ב, והכל עד לתקרה יומית תקרת בסך 1,520 ₪.
- שכר העבודה היומי יחושב לפי השכר שבעדו שילם המעסיק תשלומי חובה לפי כל דין בשלושת החודשים שקדמו לחודש אוקטובר 2023. לגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעסיק במהלך שלושת החודשים שקדמו לחודש מאי 2023 – ביחס לשכר ששילם המעסיק .
עובד שעבד רק חלק מיום העבודה – ישולם לו החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד גבוה משעה אחת.
עובד המועסק במשרה חלקית – זכאי לשכר יחסי, בהתאם ליחס של שעות העבודה הרגילות ביום של העובד לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה.
עובד לא יהיה זכאי לשכר בגין ימים אלו במקרים הבאים:
- עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, אלא אם העובד שוחרר כדין, ולגבי התקופה שבה שוחרר.
- העובד נעדר בגין מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.
- העובד נעדר מעבודתו ביום שישי, בשבת ובחג, והוא אינו עובד באופן רגיל בימים אלה.
- העובד עבד מהבית או מכל מקום אחר שאינו מקום עבודתו הרגיל, וקיבל שכר עבור עבודתו בימים אלה.
הסדרים נוספים שנקבעו:
- עובד שמעסיקו שילם לו שכר בגין ימי היעדרותו – התשלום ששולם יבוא על חשבון תשלום השכר המתחייב לפי צו ההרחבה.
- עובד שניצל ימי חופשה וקיבל בגינם דמי חופשה, יהוו דמי החופשה את השכר בגין הימים שנעדר, והימים שנוכו ממכסת ימי החופשה יוחזרו.
- עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום – ופנה למעסיק לקבלת התשלום כאמור, על המעסיק לשלם לו שכר בגין אותה תקופה אך לא יותר מגובה השיפוי שיקבל בגין העובד עבור אותה תקופה כאמור. שימו לב שהאמור בסעיף זה הינו בכפוף להסדרת התחשבנות לגבי העובד בין המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים לעניין זה.
צו הרחבה בעניין הגנות וזכויות למשרתי מילואים ובני או בנות זוגם.ן מיום 6.3.2024
צו ההרחבה חל על כלל המעסיקים והעובדים במשק, למעט עובדים במגזר הציבורי עליהם חל ההסכם הקיבוצי בדבר הרחבת התקופה המוגנת מפיטורים למשרתי מילואים.
תקופת הצו – התקופה שמיום 7.10.2023 עד ליום 31.12.2024.
הזכויות וההגנות כלולות בצו
- הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת מילואים – עובד שנעדר בשל שירות מילואים 60 ימים לפחות בתקופת הצו, יהיה מוגן מפיטורים למשך 60 ימים (במקום 30) מסיום שירות המילואים ולא ניתן לפטרו אלא בקבלת היתר לפיטורים מאת ועדת פיקוח מטעמים מיוחדים בלבד.
- ימי היעדרות בתשלום לבן/בת זוג של משרת מילואים –
- בתקופת הצו בן זוג של משרת מילואים זכאי לימי היעדרות בתשלום, בנוסף לימים המגיעים לו לפי כל דין, במקרה של היעדרות באחת מהנסיבות הבאות: (א) מחלת ילד עד גיל 14. (ב) טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות (ג) מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה. (ד) טיפול בהורה חולה. (ה) הארכת תקופת הלידה וההורות של בן הזוג. (ו) השגחה וטיפול בילד (ז) היעדרות עקב יציאה לשירות המילואים פעיל של בן הזוג, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה. (ח) כל היעדרות אחרת – בתיאום עם המעסיק.
- מספר ימי ההיעדרות הנוספים גדל ככל ששירות המילואים ארוך יותר:
- עובד ששירת במילואים במצטבר בתקופת הצו 31-60 ימים –2 ימי היעדרות נוספים.
- עובד ששירת במילואים במצטבר בתקופת הצו 61-90 ימים –4 ימי היעדרות נוספים.
- עובד ששירת במילואים במצטבר בתקופת הצו 91-120 ימים – 6 ימי היעדרות נוספים.
- עובד ששירת במילואים במצטבר בתקופת הצו מעל 121 ימים –8 ימי היעדרות נוספים.
- על אף האמור. בן זוג של משרת מילואים שלו מספר ימי חופשה בשכר העולה על 35 ימים בשנה, מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים לעיל, וניתן יהיה לנצלם רק בגין הנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים (א)-(ד) לעיל.
- את ימי ההיעדרות ניתן לממש גם באופן חלקי – כשעות היעדרות, ולא בהכרח כניצול של יום מלא.
- ערך יום היעדרות הוא כשכר בחופשה.
- עובד שניצל ימי היעדרות באחת מהנסיבות המפורטות לעיל, לפני שצו ההרחבה נכנס לתוקף – תבוצע התחשבנות/ זיכוי בין הצדדים. מומלץ לפנות אלינו בענין זה.
- הזכות לימי ההיעדרות ניתנת למימוש רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג, ואינה נצברת מעבר לתום תקופת הצו ואינה ניתנת לפדיון.
מי הוא "בן זוג" של משרת מילואים? - בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14.
- בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
- בן זוג של משרת במילואים שבהשגחתם או בטיפולם הבלעדי, קרוב שהוא אדם עם מוגבלות.
- בן זוג של משרת במילואים שלו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה.
- שעת היעדרות מכוח חוק עבודת נשים לבן/בת זוג של משרת מילואים המועסק/ת במשרה מלאה אצל מעסיקים שונים – בתקופת הצו, הזכות לשעת היעדרות מהעבודה לפי לחוק עבודת נשים תחול גם אם בן/בת הזוג מועסקים במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים באופן יחסי אצל כל מעסיק.
- צבירת חופשה שנתית – על אף האמור בכל דין, עובד ששירת במילואים יוכל לצבור את יתרת החופשה השנתית העומדת לזכותו, גם בלא הסכמת המעסיק, ולהעביר אותה לחופשה שיקבל בשנתיים הבאות וזאת אם התקיים במהלך תקופת הצו אחד (או יותר) מהתנאים הבאים: (א) המעסיק לא נתן לעובד חופשה. (ב) העובד נעדר בשל שירות מילואים לפחות חמישה ימים רצופים. (ג) העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. (ד) העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים. (ה) המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 או היתר לפי סעיף 25(ב) ו-26(ב) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, שניתנו או תוקנו בשל מצב החירום.
הנכם.ן מוזמנים.ות לפנות אלינו להתייעצות בכל שאלה הנוגעת לנושאים שנסקרו שלעיל.
