העובדה שמדובר בשוק חדש יחסית עם עלות וזמן פיתוח יקר עלולה להוביל למחסור באנג'לים וקרנות, אבל יש פיתרון גיוס פחות מוכר ואפקטיבי שכדאי להכיר.
לקריאת הכתבה המלאה
העובדה ששוק האגריטק הוא שוק חדש יחסית עם עלות וזמן פיתוח יקר, עשויה להוביל למחסור במשקיעים עמידים מאוד כמו גם בקרנות, אבל יש פיתרון גיוס פחות מוכר ואפקטיבי שכדאי לכם להכיר.
בין 2014 ל-2018 שוק ההייטק הישראלי הגיע לשיא חדש, כאשר בשנת 2018 גויסו ששה וחצי מיליארד דולר לתעשייה המקומית. לעומת זאת באותן השנים, גייסו חברות אגריטק ישראליות רק כשבע מאות חמישים ותשעה מיליון דולר, מדובר בנתון יחסית מועט ביחס לעובדה שבמדינה פועלים כשבע מאות סטרטאפים של אגריטק.
אם נשאל את עצמנו מה יכולה להיות הסיבה לכך כנראה שהעובדה שמדובר בשוק חדש יחסית עם עלות וזמן פיתוח יקר וארוך, היא התשובה. כתוצאה מעובדות אלו קיים מחסור באנג’לים (משקיעים פוטנציאליים) וקרנות השקעה, שיכולים להיות פוטנציאליים לתחום. פתרונות מימון שונים כמו מענקי מדען, מענקים ממשלתיים וכניסה לחממות טכנולוגיות, מוכרים לרוב היזמים. אז מה הפתרון הפחות מוכר שאולי שווה לבחון? פנייה למשקיעים אסטרטגיים.
בארץ פעילות קרנות שמתמחות ומשקיעות כבר בשלבי ה”סיד" מתחילים להראות עניין בנושא. לדוגמא גופים כמו באייר, דופונט וסינג’נטה, שהקימו קרנות בעצמן או בשיתוף גופי השקעה מקומיים וגם תאגידים רב-לאומיים בתחום המזון כמו פפסיקו.
בתור יזמים בתחום, מה מומלץ לחפש כשפונים למשקיעים אסטרטגים? כדאי לפנות למשקיעים שלא מחפשים רק כאן ועכשיו. הדמות של המשקיע האסטרטגי הוא של מישהו אשר מכיר היטב את השוק הרלוונטי, יש לו יכולת כלכלית גבוהה ורצון להשיג את 'דריסת הרגל' בתחום.
יחד עם זאת חשוב לזכור, כי ברגע שמישהו שם את הרגל בדלת, הוא ירצה זכויות עודפות, למשל זכויות מידע נרחבות או זכות ראשונים בעסקאות אסטרטגיות, מה שעשוי להרתיע משקיעים ורוכשים עתידיים. לכן, כבר בשלב ניסוח חוזה ההתקשרות חשוב להכיר בצורה טובה מה מקובל כיום בשוק ומה לא, ולנסות לאזן בין דרישות המשקיע הפוטנציאלי, לבין הצורך של החברה להישאר אטרקטיבית בעסקאות רכישה או עסקאות מסחריות עתידיות.
