השותפה ורד מלר פירסמה מאמר במגזין PC – אנשים ומחשבים בנושא ההחלטה של רשות המסים המצמצמת באופן דרמטי את דרישת הסף לכמות עובדי פיתוח (מהנדסים או מפתחי תוכנה) שנדרשת לקבלת מעמד של מפעל טכנולוגי מועדף.
לאחרונה קיבלה רשות המסים החלטה חדשה, המצמצמת בצורה משמעותית את דרישת הסף לכמות עובדי פיתוח (מהנדסים או מפתחי תוכנה), אשר נדרשת מחברה על מנת לזכות במעמד של מפעל טכנולוגי מועדף. דרישת הסף עומדת על מינימום 10 עובדים שכירים בתחום. התנאי משקף את עמדת רשות המיסים ונקבע במסגרת אישורים שניתנו על ידה.
בפועל המשמעות היא שגם חברות סטארט אפ קטנות יוכלו לעמוד בתנאי הסף, ולהנות מהטבות מס משמעותיות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. לדרישת הסף מצטרפות גם הדרישה לעמידה במינימום עשרה עובדים, ודרישה נוספת של פריסה על פני שלוש שנים.
לנוכך השינויים שמתבצעים בשנים האחרונות בשוק העבודה, ובייחוד בענף ההיי טק, אשר מכוון לצורת העסקת עובדים חופשית יותר, כולל העסקה של עובדים כפרינלסרים או על בסיס פרויקטים, ניתן לומר כי מדובר בצעד משמעותי לקידום חברות הטכנולוגיה בישראל. מדובר בהחלטה חשובה, שעשויה לעודד חברות טכנולוגיה לבסס בעלות על ידע ורווחים דווקא כאן בארץ, למנוע את מכירתה לחו"ל ולהרחיב את פעילות המו"פ כאן בארץ.
במסגרת הטבות המס המדוברות ניתן למצוא הטבת מס חברות בשיעור של 12% למפעל במרכז הארץ או 7.5% למפעל באזור פיתוח א', לעומת 23% שהונהג בעבר. נוסף על כך, רווח הון בשל מכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ בלבד בשיעור של 12%, בתנאי שהנכס נרכש מחברה תושבת חוץ לאחר 1 בינואר 2017 במחיר של 200 מיליון שקלים לפחות. כיתר על כן, שיעור המס על דיבידנדים המחולקים מהכנסות מועדפות יעמוד על 20% בלבד או לחילופין 4% לחברות המחוזקות על ידי חברה תושבת חוץ בשיעור של 90%.
לאור השינויים שנעשו בקבלת המעמד, על כל חברה שעומדת בתנאים לפנות לקבלת אישור ספציפי מראש מטעם רשויות המס, על מנת לוודא כי ההכנסות זכאיות להטבות.
יחד עם זאת, לא מדובר במהלך המיסוי היחיד לעידוד חברות טכנולוגיה. המהלך לעידוד חברות טכנולוגיה החל בהוספת מסלול מועדף לחברות אלה במסגרת תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון. המסלול מעניק לחברות היי טק, העומדות בתנאי סף שונים, שיעורי מס מופחתים על ההכנסה הטכנולוגית. שיעור המס המופחת מתבטא גם ברמת החברה (מס חברות) וגם ברמת היחיד (בעת חלוקת דיבידנדים). ההטבות ניתנות לחברות טכנולוגיה בכל התחומים, לרבות אבטחת מידע וסייבר, דיגיטל, שיווק חכם באינטרנט ומטבעות קריפטוגרפיים.
הוספת מסלול ההטבות הוא למעשה פרי החלטתו של ארגון ה-OECD לאמץ כללים החדשים במסגרת פרויקט ה-BEPS (ר"ת Base Erosion and Profit Shifting). המטרה העיקרית של הכללים החדשים היא יצירת התאמה בין ההכנסה עליה ניתנות הטבות המס, לרמת הפעילות של החברה ויצירת ערך בעבור המדינה אשר נותנת את ההטבות. מסלול ההטבות החדש מתייחס כמובן גם למניעת הסטת רווחים מהמדינות שבהן בוצעו הפעולות אשר הניבו את הרווחים מלכתחילה.
ההחלטה על מערכת הכללים החדשה ומסלול ההטבות באה לענות בין היתר על החשש שחברות בין לאומיות זרות עשויות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות בהן מדיניות המס נוחה יותר מזו שבארץ.
אם נתייחס לרגע לתנאי הסף לקבלת מעמד של מפעל טכנולוגי מועדף, נוכל למצוא בין השאר תנאים כמו: אחזקת קניין רוחני בישראל בבעלות החברה, פיתוח טכנולוגי המבוצע בארץ, פעילות שוטפת של החברה אשר ממשיכה לפתח ולייצר מוצרים, ולבסוף, גם הוצאות המו"פ שלה הן לפחות 7% מהכנסותיה השנתיות בשלוש השנים שקדמו לשנת המס או עלו על 75 מיליון שקלים לשנה.
אם נשווה את מסלול ההטבות למדינות אחרות באירופה, נוכל לראות שהוא אינו שונה בהרבה. יחד עם זאת, ישנן באירופה מדינות המעודדות פעילות של חברות טכנולוגיה באמצעות הפחתת שיעור מס החברות הכללי. אירלנד למשל ידועה בשיעור מס חברות אטרקטיבי של 12.5% (מה שגרם למשיכה של תאגידי ענק כמו גוגל ופייסבוק). אולם, נוכל לראות כי מדינות אלה חשופות לביקורת של האיחוד האירופי לאור מדיניות המס שלהן.
בפועל, אין מדובר בחבילת הטבות ספציפית לחברות טכנולוגיה, כי אם מדיניות מס כוללנית, שמטרתה לעודד משקיעים זרים. כל זאת בניגוד להטבות המוצעות במסגרת חוק עידוד השקעות, שמטרתן לקדם פיתוח ישראלי ולמנוע זליגה של ידע ופעילות מקומית למדינות זרות.
