בעקבות החזרה ההדרגתית של המשק לתנאי השגרה, וחידוש הפעילות של מקומות עבודה ומקומות מסחר רבים, הרשות להגנת הפרטיות ("הרשות") פרסמה מסמך מנחה הנוגע לפרטיות בכניסה למקומות עבודה ומסחר, במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה ("ההנחיה"). ההנחיה מפרטת אודות הדרישות החדשות שיש לבחון בראי היבטי הגנת פרטיות, ומספקת כללים מנחים לפעולה.
כנקודת מוצא, היות והזכות לפרטיות אינה מוחלטת, יתכנו מקרים בהם אינטרסים אחרים, כגון הגנה על בריאות הציבור, יצדיקו פגיעה מסוימת בה. בנסיבות הקונקרטיות, פגיעה כאמור תבוא ילדי ביטוי ביישום כללי הזהירות המנויים בתקנות לשעת חירום (נגיף קורונה החדש – הגבלת פעילות) התש"ף (להלן: "התקנות"), אשר מחייבות מעסיקים לתשאל ולבדוק את הנכנסים למרחבים הנמצאים תחת אחריותם, ולהגביל את הכניסה לפרטים מסוימים אם ניכר כי הם בעלי פוטנציאל לסיכון אחרים.
הרשות מתייחסת להוראות תקנות אלו, ומספקת מספר כללים מנחים בקשר לאופן שיש ליישמן:
- הגבלת השאלות בתשאולים לכאלו הנדרשות לשם מניעת כניסה של אנשים בעלי פוטנציאל הדבקה. יש להימנע מלשאול את ציבור הנכנסים שאלות מעבר למפורט בתקנות. כמו כן, יש להימנע מלבקש פרטים מזהים כגון שם ומספר זהות שאינם נחוצים במסגרת התשאול.
- הגבלת השימוש במידע שנאסף לשימוש למטרת מניעת הדבקה. יש להגביל את השימוש במידע רק למטרת מניעת כניסה של אנשים בעלי פוטנציאל הדבקה ולהקפיד שלא להשתמש במידע לצרכים אחרים. הדבר נכון גם כאשר מידע כאמור נאסף במסגרת הליכי תיעוד רגילים בכניסה למקומות העבודה (לדוגמא, כתוצאה משימוש במצלמות אבטחה).
- הגבלת תקופת שמירת המידע. יש לשמור את המידע שנאסף במסגרת התקנות, לתקופה הנדרשת לעמידה בהן, ולהקפיד לבחון את הצורך בהמשך שמירתו, במיוחד כאשר מידע כאמור מאפשר זיהויו של אדם. בחינת הצורך בהמשך שמירתו של המידע יעשה בהתאם למטרה שלשמה הוא נאסף מלכתחילה, ובמידה ואין צורך בשמירתו, יש למחקו תוך ימים ספורים.
- הגבלה על העברות מידע. יש להקפיד שלא להעביר את המידע שנאסף במסגרת הוראות תקנות לגורמים אחרים, אלא כנדרש על פי הוראות הדין או כמתחייב מטעמם של גורמי אכיפה ובריאות הציבור.
- הגבלת השימוש ושמירת המידע שנאסף באמצעים טכנולוגיים למדידת חום. שימוש במידע שנאסף באמצעים טכנולוגים למדידת חום יוגבל אך ורק למטרה של מניעת כניסה של פרטים עם חום גוף של 38 מעלות ומעלה. כמו כן, יש להימנע מלשמור מידע זה, במיוחד כאשר מדובר במידע הניתן לשייך לאדם ספציפי ולהביא לזיהויו. יש לתחום את תקופת השמירה, וכאשר מדובר באמצעי טכנולוגי כגון מצלמות תרמיות, מומלץ כי יפעלו רק במסגרת של "זמן אמת" כלומר, ללא שמירה ותיעוד אוטומטיים של המידע שנאסף באמצעותן.
- צמצום הדרישה לקבלת הסכמה. לכאורה, הוראות חוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), מאפשרות את האיסוף והשימוש במידע בהיקף נרחב מאשר מפורט בתקנות, במידה ומתקבלת לכך הסכמתם של הפרטים עליהם נאסף המידע. עם זאת, הרשות מחדדת כי יש לבחון הסכמה מסוג זה, ככזו הניתנת במסגרת של פערי כוחות בין מעניק ההסכמה למבקש אותה, כאשר למעניק ההסכמה אין אפשרות אמיתית שלא להעניקה. הסכמה מסוג זה עשויה שלא להיחשב ככזו הניתנת מרצון חופשי ומדעת ואינה מצדיקה את הפגיעה בפרטיות. לכן, עמדת הרשות היא שבנסיבות אלו, אין להרחיב את בקשת ההסכמה לאיסוף ולשימוש במידע מעבר לקבוע במסגרת התקנות.
- יידוע הפרטים אודות הסמכות החוקית לאיסוף המידע ומטרתו. בכל הנוגע למידע הנאסף בהתאם לנדרש על פי התקנות, הרשות מנחה כי על מעסיקים לדווח ללקוחותיהם ולמי הנכנס בשערי עסקיהם כי מידע כאמור נאסף, וכן בהתאם לחובת היידוע המנויה בסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, לציין בפניהם את הסמכות החוקית לאיסוף המידע ומטרתו.
הכללים שלעיל מנחים כיצד יש לפעול בתקופה הדינמית שמולה אנו ניצבים. הרשות אכן מכירה בכך כי יש ביישום התקנות כדי להביא לחשיפה בפגיעה בפרטיות, ולכן מנחה ארגונים להקפיד כי הפגיעה תהיה סבירה ומידתית ובהתאם לעקרונות דיני הגנת הפרטיות. על כל ארגון ליישם כללים אלו, תוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לאופי הארגון ומדיניות איסוף, שימוש ושמירת המידע שבארגון.
בברכה,
מחלקת סייבר, מידע ופרטיות,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
