לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל, לחודש נובמבר 2024, ובו תמצית של ידיעות רגולטוריות מהותיות לפעילויות נותני השירותים הפיננסיים השונים במשק הישראלי.
חדשנות פיננסית
בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי – דוח ביניים להערת הציבור (05 בנובמבר 2024)
הצוות הבין-משרדי לבחינת השימוש בבינה מלאכותית בסקטור הפיננסי, שכולל נציגים ממשרדי הממשלה והרגולטורים הפיננסיים המרכזיים, גיבש דוח ביניים מקיף המציג מסגרת עבודה להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות בתחום.
דוח הביניים של הצוות הבין-משרדי לבחינת השימוש בבינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מציג מסגרת מקיפה להתמודדות עם האתגרים וההזדמנויות שמביאה הטכנולוגיה החדשה. הדוח מחולק לחמישה חלקים מרכזיים. החלק הראשון מספק רקע והתפתחויות רגולטוריות בארץ ובעולם, החלק השני מציג את העקרונות המנחים להתמודדות עם אתגרי הבינה המלאכותית, החלק השלישי, המהווה את ליבת הדוח, עוסק בסוגיות רוחביות מהותיות כמו אתגר "הקופסה השחורה", סוגיות של אפליה ופרטיות, וכן היבטים של ממשל תאגידי וניהול סיכונים.
שני החלקים האחרונים של הדוח מתמקדים ביישום המעשי, כאשר החלק הרביעי בוחן תחומים ספציפיים כמו ייעוץ השקעות, אשראי וחיתום ביטוח, והחלק החמישי מציע פעולות נוספות נדרשות בתחום הרגולציה הפיננסית.
בעולמות הפיננסיים השימוש בבינה מלאכותית אינו חדש, אולם ההתפתחויות הטכנולוגיות מעוררות ציפייה כי בינה מלאכותית, במובנה הרחב והמתקדם, תשולב עם הזמן באופן משמעותי יותר במגוון שימושים אפשריים. כך למשל, יישומים של בינה מלאכותית עשויים לשמש בפעולות ליבה בתהליכי קבלת ההחלטות בתחומי האשראי, הביטוח וההשקעה, בממשקי עבודה מול לקוחות ומשקיעים (כגון בירור צרכי הלקוח, התאמת מוצרים, וטיפול בבקשות), ובייעול תהליכים פנימיים כגון ניהול סיכונים ומניעת הונאות.
הדוח, המתפרסם להערות הציבור עד ליום 15 בדצמבר 2024, משקף גישה מאוזנת המשלבת עידוד חדשנות עם רגולציה מותאמת, תוך הדגשה כי מדובר בנקודת פתיחה בלבד שתדרוש עדכון והתאמה מתמשכים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בתחום.
לנוסח המלא של הדוח לחץ כאן.
נותני שירותי תשלום
עמדת סגל משפטית של הרשות לניירות ערך: פעילות במודל "קנייה-ומכירה" שאינה חייבת ברישיון מכוח חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (25 בנובמבר 2024)
הרשות פרסמה עמדת סגל הנוגעת למודל "קנייה-ומכירה" ("ריסלר") בתחום שירותי התשלום, במטרה להבהיר מתי פעילות מסוג זה אינה דורשת רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. הבהרה זו נדרשת לאור הקושי להבחין בין פעילות ריסלר לבין פעילות הדורשת רישיון, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמות מקוונות המשתמשות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
המאפיין המהותי של מודל הריסלר הוא קיומן של שתי התקשרויות חוזיות נפרדות ועצמאיות: האחת מול הספק והשנייה מול לקוח הקצה. בהתקשרות מול הספק, הריסלר רוכש את המוצר או השירות ומתחייב לשלם עבורו ללא תלות בגביית התשלום מלקוח הקצה. משמעות הדבר היא שהריסלר נושא בסיכון הפיננסי של שתי העסקאות.
בהתקשרות מול לקוח הקצה, הריסלר פועל כמוכר לכל דבר ועניין. הוא מוטב התשלום הישיר, אחראי לאספקת המוצר או השירות, ומחויב לספק שירות לקוחות ולטפל בכל הפניות והתלונות. נקודה חשובה היא שלקוח הקצה מודע לכך שהוא מתקשר ישירות מול הריסלר, וכי האחריות במקרה של כשל מוטלת על הריסלר ולא על הספק המקורי.
לנוסח העמדה המלא לחץ כאן.
נותני שירותי מידע פיננסי
עדכון הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 368 – בנקאות פתוחה (17 בנובמבר 2024)
עדכונים משמעותיים בתחום הבנקאות הפתוחה בישראל, תוך התמקדות בהרחבת התשתית הטכנולוגית לנותני שירותי תשלום דיגיטליים.
המפקח על הבנקים מעדכן את הוראת ניהול בנקאי תקין 368 בנושא בנקאות פתוחה, בעקבות חקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023. התיקון מרחיב את המסגרת הרגולטורית הקיימת לייזום הוראות תשלום, ומוסיף פונקציונליות חדשה של ייזום הקמת הרשאות לחיוב וביטולן. המפקח על הבנקים בחר לאמץ סטנדרט בינלאומי שפותח על ידי קבוצת ברלין, קבוצה של מס' מדינות אירופאיות שמפתחת כלים חדשניים בתחום הבנקאות.
המועד הסטטוטורי ליישום הסטנדרט נקבע ל-06.12.2024, בכפוף לטיוטת צו המבקשת לדחות את המועד האפקטיבי בשישה חודשים עד יוני 2025. המפקח על הבנקים מכיר בלוח הזמנים האינטנסיבי העומד בפני המערכת הבנקאית ליישום הדרישות הרגולטוריות החדשות, והתחייב להתחשב בכך במסגרת הפיקוח על תהליכי ההטמעה. האסדרה, המבוססת על סטנדרטים בינלאומיים מקובלים, תעבור הערכה רטרוספקטיבית בחלוף עשור מכניסתה לתוקף, בהתאם לדרישות חוק עקרונות האסדרה.
לצפייה בטיוטה המלאה לחץ כאן.
תאגידים בנקאיים
חדש – הצוות לבחינת מתווה למתן רישיון בנק לגופים חוץ בנקאיים מפרסם דוח ביניים (14 באוקטובר 2024)
בנק ישראל מפרסם דוח ביניים מקיף שמטרתו להקל על גופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון תאגיד בנקאי על מנת להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. הדוח מציע שורה של רפורמות והתאמות רגולטוריות שיאפשרו לגופים אלו להיכנס למערכת הבנקאית תוך שמירה על יציבותה.
אחד החידושים המרכזיים בדוח הוא ההמלצה לאפשר לחברות החזקה פיננסיות (שכיום שולטות בגופים מוסדיים כמו חברות ביטוח) לשלוט גם בבנקים קטנים. זאת בניגוד למצב הנוכחי שאוסר על כך. בנוסף, הדוח ממליץ על הקלות משמעותיות בדרישות הרגולטוריות מבנקים קטנים, כולל אפשרות להציע שירותים בנקאיים חלקיים בלבד (למשל, לא חייבים להציע את כל סל השירותים הבנקאיים המסורתי).
הדוח מציע להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים לבנקים קטנים ולהתאים אותה למציאות הכלכלית והטכנולוגית המשתנה. מהשוואה בינלאומית שנערכה במסגרת הדוח עולה כי ישראל היא מהמדינות המחמירות ביותר במגבלות על עיסוקי הבנקים בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD, ועל כן מוצע לאמץ גישה מקלה יותר שתתרום להגברת התחרות והחדשנות במערכת.
לנוסח הדוח המלא לחץ כאן.
איסור הלבנת הון
הודעת ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בנוגע לעדכון רשימת המדינות בסיכון של ארגון ה-FATF אוקטובר 2024 (07 בנובמבר 2024)
ארגון ה-FATF פרסם את רשימת המדינות הנמצאות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה אשר קיימת לגביהן קריאה לפעולה ("הרשימה השחורה") ואת רשימת המדינות הכפופות להליך פיקוח מוגבר עקב ליקויים אסטרטגיים במשטר איסור הלבנת הון שלהן ("הרשימה האפורה")
הרשימה כוללת מספר רב של מדינות, ביניהן איראן, צפון קוריאה, מיאנמר, אלג'יריה, אנגולה, בולגריה, בורקינה פאסו, קמרון, חוף השנהב, קרואטיה, קונגו, האיטי, קניה, לבנון, מאלי, מונקו, מוזמביק, נמיביה, ניגריה, פיליפינים, דרום אפריקה, דרום סודן, סוריה, טנזניה, ונצואלה, וייטנאם ותימן. לגבי חלק מהמדינות חלות מגבלות מיוחדות על פעילות פיננסית, כפי שמפורט בצווים השונים.
חשוב לציין כי ההוראות המגבילות את הפעילות הפיננסית אינן חלות על כל המדינות ברשימה. למשל, מדינות כמו אנגולה, בולגריה, קמרון, קונגו, חוף השנהב, קרואטיה, האיטי, קניה, טנזניה, מאלי, מוזמביק, מיאנמר, נמיביה, ניגריה, פיליפינים, דרום אפריקה, דרום סודן, ויאטנם, מונקו וונצואלה אינן כפופות למגבלות מסוימות המפורטות בצווים השונים. הודעה זו מבטלת כל הודעה קודמת שפורסמה בנושא זה.
לנוסח ההודעה המלאה לחץ כאן.
פורסם ברשומות חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 33), התשפ"ד – 2023 (21 בנובמבר 2024)
סגל הרשות לניירות ערך מציג עמדות בנוגע להצעה ותיווך של מוצרי השקעה, במטרה להבטיח הגנה נאותה על ציבור המשקיעים תוך התמודדות עם הסיכונים הנובעים ממורכבות המוצרים ופערי הידע והמומחיות.
במישור הפנייה לציבור, עמדות הסגל מבהירות כי חל איסור על פנייה ליותר מ-35 משקיעים שאינם כשירים במשך 12 חודשים, ומספר המשקיעים הכולל לא יכול לעלות על 50 משקיעים שאינם כשירים. חשוב להדגיש כי מגבלה זו חלה באופן מצטבר על כל הגורמים המעורבים בהפצת המוצר, וכן חלה על כל הסדר השקעה בנפרד גם כאשר מדובר במספר מכשירי השקעה תחת מוצר פיננסי אחד.
כך לדוגמא, גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון שיווק השקעות לפי חוק הייעוץ, המקבלים תמורה כספית על כך מהחברה בעלת הרישיון, ובתהליך גיוס הלקוחות הם כבר עוסקים ביצירת עניין ובשכנוע הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים שלגביהם יינתנו שירותי ייעוץ ההשקעות או שיווק ההשקעות, נוטלים הלכה למעשה בחלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון.
במישור שיווק השקעות וניהול תיקים ביחס לקרנות זרות, עמדות הסגל מבהירות בין מספר מצבים: קרנות שקיבלו היתר לפי תיקון 23 לחוק השקעות משותפות ניתנות לשיווק ללא מגבלה, קרנות מפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב ניתנות לשיווק בתנאים מסוימים, ואילו לגבי קרנות אחרות חלות מגבלות מחמירות יותר. המסמך מדגיש כי על העוסקים בתחום לעמוד בדרישות הן של חוק השקעות משותפות והן של חוק הייעוץ, כאשר ההגדרות של "לקוח כשיר" בשני החוקים אינן זהות ויש לעמוד בשתיהן במצטבר.
לנוסח העמדה המלא לחץ כאן.
השקעות אלטרנטיביות
עמדות סגל הרשות לניירות ערך בדבר הצעה ותיווך של הסדרי השקעה משותפת (18 בנובמבר 2024)
סגל הרשות לניירות ערך מציג עמדות בנוגע להצעה ותיווך של מוצרי השקעה, במטרה להבטיח הגנה נאותה על ציבור המשקיעים תוך התמודדות עם הסיכונים הנובעים ממורכבות המוצרים ופערי הידע והמומחיות.
במישור הפנייה לציבור, עמדות הסגל מבהירות כי חל איסור על פנייה ליותר מ-35 משקיעים שאינם כשירים במשך 12 חודשים, ומספר המשקיעים הכולל לא יכול לעלות על 50 משקיעים שאינם כשירים. חשוב להדגיש כי מגבלה זו חלה באופן מצטבר על כל הגורמים המעורבים בהפצת המוצר, וכן חלה על כל הסדר השקעה בנפרד גם כאשר מדובר במספר מכשירי השקעה תחת מוצר פיננסי אחד.
כך לדוגמא, גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון שיווק השקעות לפי חוק הייעוץ, המקבלים תמורה כספית על כך מהחברה בעלת הרישיון, ובתהליך גיוס הלקוחות הם כבר עוסקים ביצירת עניין ובשכנוע הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים שלגביהם יינתנו שירותי ייעוץ ההשקעות או שיווק ההשקעות, נוטלים הלכה למעשה בחלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון.
במישור שיווק השקעות וניהול תיקים ביחס לקרנות זרות, עמדות הסגל מבהירות בין מספר מצבים: קרנות שקיבלו היתר לפי תיקון 23 לחוק השקעות משותפות ניתנות לשיווק ללא מגבלה, קרנות מפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב ניתנות לשיווק בתנאים מסוימים, ואילו לגבי קרנות אחרות חלות מגבלות מחמירות יותר. המסמך מדגיש כי על העוסקים בתחום לעמוד בדרישות הן של חוק השקעות משותפות והן של חוק הייעוץ, כאשר ההגדרות של "לקוח כשיר" בשני החוקים אינן זהות ויש לעמוד בשתיהן במצטבר.
לנוסח העמדה המלא לחץ כאן.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075356
בברכה,
מחלקת רגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
