בשבוע האחרון פורסמו שני תזכירי חוק בתחום הטכנולוגיה הפיננסית בישראל, שנועדו להקל את הנטל הרגולטורי בתחום ולקדם את התחרות בו.
שני התזכירים הם למעשה טיוטה של הצעת חוק ממשלתית (קרי טרם אושרו כחוקים), שיש בכוונת הממשלה לכלול במסגרת חוק ההסדרים שיובא לאישור הממשלה.
תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל
מטרתו – הנגשת השוק הישראלי לחברות פינטק ישראליות, על ידי התאמת הרגולציה המקומית.
הדרך – באמצעות הקמת סביבת ניסוי לחברות פינטק, שתאפשר לבחון את המודל העסקי ואת אופן השפעת השירות או המוצר על צרכנים סופיים.
מעת לעת יפתחו "מחזורים" אליהם יבחרו מספר מצומצם של חברות פינטק. אלו יזכו לליווי צמוד מהרגולטורים הרלוונטיים לפעילותן, ואף עשויות ליהנות מהקלות מסוימות בתחולת הרגולציה הקיימת וכן לקבל סיוע ותיאום מול גופים במשק ורגולטורים אחרים.
הרקע – הרגולציה על התחום הפיננסי בישראל מאופיינת בכך שהסמכויות מבוזרות בין מספר רגולטורים, קיימת עמימות בנוגע לתחולת הרגולציה על פעילויות שונות, פעילות מסוימת עשויה להיות כפופה לכללי רגולציה שונים ולמספר חובות רישיון נפרדות, וכן הרגולציה חלה על נותני שירותים עוד כשפעילותם בחיתוליה, מה שמקשה על התנעתה.
זו (לפחות) אחת הסיבות מדוע על אף שהשוק בישראל עשוי להתאים לכל הפחות לפעילות בשלב הבטא לניסוי טכנולוגיות חדשות, ועל אף שישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בכמות חברות הפינטק באופן יחסי לגודלה, חברות ישראליות רבות בוחרות שלא לפעול בישראל.
כבר בשנת 2018 הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי שתפקידו היה לבחון יישום בישראל של "ארגז חול רגולטורי" (Regulatory Sandbox), בדומה לזה הקיים במדינות אחרות בעולם (דוגמת בריטניה, סינגפור, הונג קונג, אינדונזיה, יפן ואוסטרליה).
הפוטנציאל – ביישום נכון, ארגז החול הרגולטורי עשוי להוות מועדון אקסקלוסיבי שההימנות בו תהווה מעיין "תו תקן" לאיכות הטכנולוגיה והמוצר ותעיד כי לחברה יש תכנית עסקית ראויה, דבר שעתיד להעניק לחברה יתרון תחרותי משמעותי מול חברות אחרות שאינן חלק "ממועדון" זה.
ואולם נראה כי תזכיר חוק ארגז החול עדיין אינו שלם ואינו מממש באופן מלא את הפוטנציאל הגלום בשיטת ארגז החול. כך, למשל, בשלב זה לא ברור האם השתתפות בארגז החול עשויה להקל בדרישת השגת רישיונות כבר לשלב ה-בטא; באופן דומה, המחוקק לא רותם את האפשרות לשימוש במשרדי הממשלה והחברות הממשלתיות כאתרי ניסוי לטכנולוגיות פינטק, כלי פשוט להקלה על החברות שהתקבלו לארגז החול הרגולטורי.
תזכיר חוק מתן שירותי מידע פיננסי
מטרתו – הסרת חסמים למעבר בין ספקים פיננסיים שונים ועידוד התחרות בשוק השירותים הפיננסיים בישראל.
הדרך – תזכיר החוק עוסק בחיוב גופים פיננסיים מסוימים (בעיקר בנקים וחברות כרטיסי אשראי), לספק לגופים אחרים שיעמדו בחובות רישוי מסוימות, בכפוף לקבלת הסכמת הלקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי אותו הם אוספים ושומרים על כל לקוח כאמור, באופן שיאפשר ללקוח לקבל שירותי ייעוץ והשוואת עלויות פיננסיות.
הרקע – שוק השירותים הפיננסיים לצרכנים פרטיים בישראל מאופיין בריכוז כלל המוצרים והשירותים הפיננסיים אצל ספק אחד, לרוב בבנק שבו הלקוח מנהל את חשבון העובר-ושב. מצב זה מביא לכך שאותם בנקים מחזיקים במידע רב על ההיסטוריה הפיננסית של כל לקוח.
גישה למידע פיננסי אודות לקוח וההיסטוריה הפיננסית שלו, מאפשרים לתמחר באופן מושכל יותר את הסיכונים הגלומים בהתקשרויות פיננסיות עימו, ובכך מתאפשר לגופים פיננסיים חדשים להציע שירותים פיננסיים במחיר שעשוי להיות משתלם יותר ללקוח, או להציע לו שירותים חדשים המתאימים וכדאיים לו.
הפוטנציאל – התזכיר מאמץ גישה מודרנית (ובעינינו מתבקשת), לפיה מידע פיננסי אודות הלקוח הנצבר אצל גופים פיננסיים, שייך ללקוח ונועד לשמש אותו ולהיטיב עימו, ולא לגופים הפיננסיים שצברו ושמרו אותו.
יחד עם זאת, נראה כי הנוסח הקיים של תזכיר חוק מידע פיננסי מממש את פוטנציאל עידוד התחרות בשוק הפיננסי רק באופן חלקי, ונועד אך לפתוח את הדרך לביסוס תחום הייעוץ הפיננסי בישראל, אך לאור הוראות שונות בתזכיר, בשלב זה הוא לא מאפשר לגופים פיננסיים חדשים להתחרות על ליבו של לקוח, ולהציע לו שירותים פיננסיים מוזלים על סמך הנתונים הפיננסיים של אותו לקוח.
צוות הפינטק במשרד שבלת מלווה את ומעורב באופן פעיל בהליך החקיקה הפיננסית בישראל בשנים האחרונות ושותף למטרה לקדם את קהילת הפינטק בישראל ולסייע ביישום בישראל של טכנולוגיות כחול-לבן.
נמשיך לעדכן בדבר התפתחויות בנושא.
