במרץ 2020 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה דרמתית להפוך את תקן הבניה הירוקה למחייב בישראל, החל מ- 2021, בכל מבנה חדש למגורים, משרדים או שכונות. בניה ירוקה מסייעת לא רק לסביבה אלא גם למי שגר בה, לחסוך באנרגיה, לשפר איכות חיים מבחינת תאורה, מיזוג אוויר ופסולת ואף לשלם הרבה פחות על חשמל ומים. פורום ה- 15 החליט באופן עצמאי כבר בשנת 2013 לאמץ את התקן כמחייב בכל בניה חדשה בערים החזקות בישראל. לעומת זאת בערים החלשות החשש היה שבניה ירוקה תייקר את העלויות באופן שירחיק את התושבים מהיכולת לקנות דירה, ולכן – כמו בנושאי קיימות וסביבה רבים אחרים, קיים פער באיכות החיים והסביבה בין מדינת תל-אביב (כמשל) לפריפריה.
אבל כל זה ישתנה בקרוב אז בואו נישא עינים בתקווה.
בניה ירוקה משמעה בראש ובראשונה צמצום צריכת אנרגיה. סקר שערך פורום ה- 15 בשנת 2008 גילה, כי בנייני המגורים והמשרדים אחראיים למעל 70% מפליטות גזי החממה בעיר (הרבה יותר מתחבורה למשל). מרבית הפליטה מקורה בצריכת האנרגיה של המבנים, שהיא ברובה חשמל, המתבסס על דלקים פוסיליים.
לבניה ירוקה יתרונות רבים גם מבחינה בריאותית וחברתית. יש אפילו מחקר שמראה שהפרודוקטיביות של אדם שעבר מבניין קונבנציונלי לבניין ירוק יכולה לעלות ב- 25% (הדברים המשונים שמדענים חוקרים). מבחינת הוצאות שוטפות, מבנים ירוקים תורמים לחסכון שבין 25-50% בהוצאות האיקלום והתאורה, ולחיסכון של 20-35% בהוצאות המים.
התחשיב המקובל גורס כי בבנייני מגורים, ההשקעה הראשונית תחזיר את עצמה פי 4-6 בתוך 20 שנה מההקמה. הבעיה היא כמובן שההשקעה הראשונית היא גבוהה ומרוכזת, ושאנחנו (כלומר המין האנושי) לא חזק בחשיבה לטווח רחוק. אבל נו, בשביל זה יש רגולציה והתערבות ממשלתית.
ניקח לדוגמה את סוגיית המתקנים הפוטו-וולטאיים על גגות. בישראל שטופת השמש ראוי היה שנמצא פאנל סולארי על כל גג, למעשה בצמוד לדודי-השמש – כדי להשתמש באנרגיה המתחדשת הזמינה ביותר (לא רק לחימום מים אלא גם) לייצור חשמל. בתעריפים שבהם קונה חברת החשמל את החשמל שמייצר הבניין ניתן לממן הן את חשבון החשמל השוטף (מעליות, תאורה בשטחים הציבוריים) והן להישאר עם עודף לוועד הבית. בפועל זה עדיין לא קרה, בגלל עלויות ההקמה והעובדה שנדרשת הסכמה של 100% מבעלי הדירות. בניה ירוקה יכולה לכלול מתקן כזה מראש.
הצד הפחות משמח הוא שהתקן הירוק לא מחייב מבני ציבור ואת הרשויות המקומיות עצמן למשל. "אין תקציב". המדינה מצידה אמנם עשתה פיילוט וסיבסדה ברשויות חלשות מתקנים פוטו וולטאיים על מבני חינוך, אבל שם זה נעצר, וראשי ערים לא ששים להשקיע כיום הוצאה גדולה בשביל חיסכון שיתחיל להיראות אחרי הקדנציה שלהם. אלה החיים, לא?
בתמונה: בנין הרייכסטאג שהוא אות ומופת לבניה ירוקה ולאסוציאציות חופשיות.
