רשות תחרות פרסמה השבוע מסמך המעודד עורכי מכרזים לשקול ולהטמיע שיקולי תחרות במסגרת תכנון מכרזים שהם מוציאים. המסמך מסתמך על הניסיון הנצבר ברשות התחרות בהקשר זה והוא פורסם לאחר שימוע ציבורי.
כפי שציין הנשיא ברק בפסק דין תנובה (ע"א 2247/95), חופש התחרות הוא אינטרס מובהק של הציבור, בעוד שקיומו של מונופולין או היעדר זכות שווה לעסוק, עלולים לפגוע בחופש העיסוק. מטעם זה בחן בית משפט העליון בקפדנות, כבר בשנות החמישים, מצב שבו רשות העניקה זיכיון בלעדי. בסופו של יום, השמירה על תחרות נועדה להגן על הציבור ודיני ההגבלים העסקיים הם ה"מגנא כרטא" של זכויות הצרכן והתחרות החופשית.
במסמך מתוארות מספר הצעות מעשיות והמלצות לעורכי מכרזים ביחס למספר נקודות רלבנטיות כגון:
- פיצול של הנכס (או השירות) העומד למכרז למספר חלקים לגביהם יבוצעו מכרזים נפרדים;
- מתן אפשרות למספר זוכים לזכות במכרז נתון;
- מניעת גישה למכרז משחקנים שזכייתם במכרז עלולה להקים חשש תחרותי בשווקי ההמשך;
- הקצאת מכרזים מסוימים לשחקנים פוטנציאליים או חדשים בשוק והקטנת חסמי הכניסה הניצבים בפני מתמודדים פוטנציאליים;
- קריאה לעורכי מכרזים להקדיש תשומת לב לתנאי הסף במכרז, שאמנם עשויים להיות מוצדקים על מנת להבטיח שהזוכה במכרז יעמוד בדרישות, אך מצד שני, תנאי סף מחמירים מדי עלולים להגביל את יכולת הגישה של שחקנים ראויים למכרזים;
- הדגשת החשיבות באכיפה של תנאי המכרז כדי להבטיח את יעילותו. המטרה – מי שזוכה במכרזים צריך להיות השחקן המתאים ביותר ולא זה שביכולתו להתמקח עם עורך המכרז בדיעבד, כדי לשנות את תנאי המכרז לטובתו. אכיפת התנאים והימנעות משינוי בדיעבד, תורמות להגשמת מטרה זו;
יש לשים לב לכך שלשחקנים אשר כבר פעילים בתחום בו נערך המכרז יכול להיות תמריץ שונה מהתמריצים של שחקנים חדשים. לדוגמא, התמריץ של חברה פעילה בשוק למנוע או להקשות על כניסת מתחרים חדשים יכול להביא אותה להציע הצעה אטרקטיבית עבור עורך המכרז לטווח הקצר, אולם זכייתה על סמך הצעה כזו תשמר את כוחה בשוק ותפגע, בטווח הארוך, ביצירת שוק תחרותי וברווחת הצרכנים.
על מנת להתמודד עם התמריצים השונים של הגורמים בתחום, נדרשת, אפוא, הבנה וחשיבה מצד עורכי מכרזים לגבי הדרכים המתאימות לקידום תחרות במכרזים שהם מפרסמים, לרבות בסיוע של ייעוץ משפטי מקצועי מתאים, במקרים הרלבנטיים.
לנוסח המלא של מסמך רשות התחרות בנושא – לחצ/י כאן.
