תיקונים לתקנות החברות

כחלק מהמתווה שנועד להקל על הממשל התאגידי של חברות ציבוריות, אישרה, ביום 8 בפברואר 2016, ועדת חוקה, חוק ומשפט מספר הוראות שמטרתן לייצר "מדרג רגולציה" המבחין בין חברות קטנות וגדולות, וכן לקבוע במספר נושאים "תקופת הסתגלות" לחברות המנפיקות את מניותיהן לראשונה.

ההקלות הן חלק ממתווה רחב יותר, שרובו יעוגן בתקנות שיותקנו מכוח חוק החברות, תשנ"ט-1999 ("החוק").

להלן סקירה קצרה של התיקונים שאושרו ("התיקונים" או "התיקון"). ואולם נדגיש כי הנוסח הסופי של התיקונים, כמו גם מועד כניסתם לתוקף, יהיה כפי שייקבע בעת פרסומם ברשומות, הצפוי בשבועות הקרובים. ככל שהנוסח שיפורסם יכלול שינויים ביחס למפורט להלן, נעדכן בהתאם.

1.  כהונת ועדת הביקורת כועדת תגמול

כידוע, חברות ציבוריות נדרשות להקים הן ועדת ביקורת והן ועדת תגמול, כאשר החוק קובע דרישות מחמירות לגבי הרכב חברי ועדת התגמול, אף ביחס לדרישות הקיימות בנוגע לועדת הביקורת.

יחד עם זאת, בחברות רבות מדובר בועדות בעלות הרכב דומה עד כדי זהה. ואולם עדיין, הדין הנוהג מחייב הפרדה בין ישיבות שתי הועדות, באופן שעשוי להיות מכביד ולא יעיל, בעיקר בחברות בעלות היקף פעילות קטן יחסית או שלהן דירקטוריון מצומצם.

כעת, במסגרת התיקון, אושר כי כל חברה בה ועדת ביקורת מקיימת את התנאים המחמירים יותר לעניין הרכב ועדת תגמול[1] – תוכל ועדת הביקורת לשמש גם ועדת תגמול.

חברות שייבחרו לאמץ הקלה זו, יוכלו לאחד ישיבות בנושאים שונים, ובכך לצמצם את כמות ישיבות ועדות הדירקטוריון, ולחסוך בעלויות הכרוכות בקיום ישיבות נפרדות.

לגבי חברות דואליות (שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסות נאסד"ק (ללא הרשימה המשנית) וניו-יורק) ללא בעל שליטה – ככל שחברות אלו עושות שימוש בהקלה לעניין הרכב ועדת התגמול[2] – יש לבחון עם הייעוץ המשפטי האם התיקון החדש, המאפשר איחוד ועדת הביקורת וועדת התגמול, רלוונטי גם לגביהן, בכפוף לכללי הבורסה בה הן נסחרות. ואולם נזכיר, כי ביום 2 בדצמבר 2015 פרסם משרד המשפטים להערות הציבור תזכיר תקנות החברות, אשר בין היתר כלל הצעת הקלה המבטלת את תחולת סעיף 118א לחוק לגבי חברות דואליות אלו, ובלבד שאותן חברות מקיימות את הדין הזר לעניין אופן מינוי דירקטורים עצמאיים והרכב ועדת התגמול.

2.  הקלה בקשר עם הרוב הדרוש לאישור כפל כהונה של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל

כידוע, החוק מקנה משקל רב להפרדה הפרסונאלית בין זהותו של המנהל הכללי, האחראי על הניהול השוטף של ענייני החברה, לבין יושב ראש הדירקטוריון, העומד בראש הגוף האמון על התוויית המדיניות במסגרתה פועל המנהל הכללי, כמו גם בקרת העל והפיקוח על ההנהלה.

לאור זאת נקבע בחוק כי על מנת להתגבר על דרישות ההפרדה הפרסונאלית, כלומר על מנת לאשר לאותו אדם לכהן במקביל בשני התפקידים האמורים, נדרש אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד של שני שליש מקולות בעלי המניות שאינם בעל השליטה ואינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה. עוד קובע היום החוק, כי אישור כאמור יהיה לתקופה שלא עולה על שלוש שנים.

במסגרת התיקון, הופחתה דרישת הרוב המיוחד לאישור כפל כהונה כאמור, כך שכעת נדרש רוב רגיל מקרב בעלי המניות שאינם בעל השליטה ואינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה.

עוד במסגרת התיקון הוסמך שר המשפטים לקבוע תקופות העולות על שלוש שנים לאישור כפל כהונה כאמור. בהתאם להסמכה זו ניתן יהיה, למשל, לקבוע תקופה ארוכה יותר לחברות המציעות לראשונה ניירות ערך שלהן לציבור. נכון למועד זה, טרם נקבעו תקופות כאמור.

3.  תגמול משתנה לנושאי משרה הכפופים למנכ"ל ללא קביעת קריטריונים מדידים מראש

התוספת הראשונה א' לחוק מפרטת עניינים שיש לכלול במדיניות התגמול של החברה. בין היתר נדרש לבסס את רכיבי התגמול המשתנה של מי מבין נושאי המשרה על ביצועים בראייה ארוכת טווח, ועל פי קריטריונים הניתנים למדידה.

התיקון קובע, כי החובה לבסס את הרכיבים המשתנים על קריטריונים מדידים לא תחול על נושאי משרה הכפופים למנכ"ל, קרי סמנכ"לים, יועץ המשפטי, וכיו"ב.

בהתאם, אנו ממליצים לכל חברה המעוניינת להחיל את התיקון האמור ביחס לנושאי המשרה בה – לפעול לבחינת הצורך בעדכון או תיקון מדיניות התגמול.

4.  תגמול משתנה למנכ"ל ומעלה ללא קביעת קריטריונים מדידים מראש

במסגרת התיקון עוגנה הפרקטיקה הנוהגת בשוק, שאף אומצה זה מכבר בחוזרי סגל רשות ניירות ערך, לפיה רכיבים משתנים למנכ"ל ומעלה (לדוגמא: דירקטור) שסכומם המצטבר אינו עולה על שלוש משכורות חודשיות בשנה – חזקה שמדובר בחלק לא מהותי אותו ניתן להעניק שלא על סמך קריטריונים מדידים מראש (ואולם, אף בהתאם לעמדה הנוכחית של סגל רשות ניירות ערך, עדיין ניתן לקבוע כי גם רכיב העולה על שלוש משכורות אינו מהווה רכיב מהותי, עד לתקרה של 25% מהתגמול המשתנה המשולם בפועל)[3].

5.  הפחתה בסכום התגמולים לדירקטורים חיצוניים בחברות קטנות ובינוניות

במסגרת הקלה לחברות קטנות ובינוניות, הוחלט להפחית ב- 50% את גמול הישיבה "המזערי" ואת גמול הישיבה "הקבוע", כקבוע בתוספת השלישית לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000.

בעקבות התיקון, סכום התגמולים לדירקטורים בחברות שדירוגן א' עד ג' יהיה כדלהלן:

כמו כן, במסגרת התיקון הוסרה ההתאמה למדד ב-1 באוגוסט של כל שנה כך שהסכומים הללו יותאמו למדד אחת לשנה בלבד, ב-1 בפברואר של כל שנה.

יודגש, כי תיקון זה יחול רק ביחס לדירקטור שימונה (לרבות מינוי מחדש) באסיפה כללית שזומנה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון.

6.  קביעת "תקופת הסתגלות" עד לאישור מדיניות תגמול

על מנת להקל על חברות המציעות לראשונה את מניותיהן בבורסה, הוחלט לקבוע כי מדיניות תגמול שתוארה בתשקיף או במסמך הצעה לציבור של חברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור – תיחשב לאחר ההנפקה כמדיניות תקפה כאילו אושרה כדין באסיפה הכללית, לרבות לעניין דרך אישור הסכמים פרטיים עם נושאי משרה לאחר ההנפקה.

עוד נקבע, כי מדיניות התגמול הראשונה של תאגיד מנפיק כאמור (בין אם המדיניות תוארה בתשקיף ובין אם המדיניות אושרה באסיפה הכללית בתוך תשעה חודשים ממועד ההנפקה הראשונה) – תישאר בתוקף למשך תקופה מורחבת של חמש שנים, אשר רק בסיומה יחולו ההוראות הרגילות הדורשות אישור מדיניות מחדש אחת לשלוש שנים.

7.  הקלות צפויות נוספות לחברות ציבוריות

בהמשך חודש פברואר 2016 צפויה להתכנס ועדת חוקה, חוק ומשפט ולדון בשורת הקלות נוספות במסגרת המתווה שתואר לעיל, ובכלל זאת צפויות לעלות לדיון ארבע הצעות הקלה כמפורט להלן:

א.    אישור שינויים לא מהותיים בתנאי העסקה של נושאי משרה הכפופים למנהל הכללי

ההצעה תקרא לאפשר לחברות להגדיר במדיניות התגמול, טווח סביר לשינוי שכר נושאי המשרה הכפופים למנהל הכללי. במקרה של קביעה כאמור, מנהל הכללי יהיה רשאי לאשר שינויים בשכר נושאי המשרה במסגרת הטווח שאושר, ללא צורך באישור נוסף מועדת התגמול או הדירקטוריון.

ב.    ביטול חלקי של הצורך במודעות בעיתון

ההצעה תקרא לבטל את החובה לפרסם מודעה בשני עיתונים יומיים בדבר זימון אסיפה כללית, ובלבד שזימון האסיפה פורסם באתר האינטרנט של החברה.

ג.     הקלה לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים

ההצעה תקרא להקל על תאגידים קטנים, כמו גם לקבוע "תקופת הסתגלות" בת חמש שנים לתאגידים שהנפיקו מניותיהם לראשונה, באופן בו תאגידים אלו לא יידרשו למנות ועדת לבחינת דוחות כספיים, ואלו יאושרו בידי הדירקטוריון, ובלבד שהרכב הדירקטוריון כולל שלושה דירקטורים המקיימים את דרישות הכהונה בועדת המאזן, כי דירקטורים אלו היוו את רוב הדירקטורים בישיבה שאישרה את הדוחות הכספיים, וכי לפחות דירקטור חיצוני איחד תמך באישור הדוחות הכספיים.

ד.    הקלה לעניין הגדרת זיקה של דירקטורים חיצוני בחברה

החוק אוסר על קיום זיקה בין אדם לבין החברה בה הוא מועד לכהן כדירקטור חיצוני. ואולם, בתקנות נקבעו מספר עניינים שאינם מהווים זיקה, ובכלל זאת קשרים עסקיים או מקצועיים זניחים, שהחלו לפני מועד המינוי.

ההצעה תקרא לתיקון החריג, כך שגם קשר זניח שנוצר לאחר המינוי לא יהווה "זיקה", בכפוף לקבלת אישורים כפי שייקבעו בתיקון המוצע.

נדגיש, כי התיקונים האמורים בסעיף 7 זה פורסמו כחומר רקע לדיון ועדת חוקה, חוק ומשפט, וטרם נקבע או אושר נוסח הסופי. ככל שתיקונים אלו יאושרו ויכנסו לתוקפם, נעדכן בהתאם.

[1]     תנאים אלו מפורטים בסעיף 118א(ב) לחוק.

[2]     ההקלה הקבועה בתקנה 5ד לתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, מאפשרת לחברות כאמור למנות ועדת תגמול שהדירקטורים החיצוניים אינם רוב חבריה.

[3]     מנגד, החזקה האמורה אינה בהכרח רלוונטית לעניינים אחרים הנוגעים לתנאי הכהונה, כגון אישור כי תיקון מבוקש לתנאי הכהונה אינו מהותי ביחס לתנאים הקיימים, כאמור בסעיף 272(ד) לחוק.