לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחומי הבנקאות והמימון והביטוח לרבעון האחרון בשנת 2025, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני חקיקה
הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח – התשפ"ה – 2025
בהמשך לתזכיר חוק האיגוח, שפורסם ביום 31 ביולי 2023, ולהערות הציבור שהתקבלו בנושא, הונחה ביום 18 בפברואר 2025 על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח. הצעת החוק שואפת להסדיר, לראשונה בישראל, את האפשרות לבצע עסקאות איגוח, תוך קביעת מהות עסקת האיגוח שתכנס תחת החוק והדרישות המחייבות לכך.
נכון להיום, אין בישראל מסגרת משפטית מסודרת לאיגוח, דבר שיוצר אי-ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית ומגביל את התפתחות השוק. ועדות מקצועיות שבחנו את הנושא המליצו על פתרון חקיקתי כולל, בדגש על הגברת תחרות בשוק האשראי, הנגשת מימון לעסקים קטנים ובינוניים והוזלת מקורות מימון.
בהתאם, הצעת החוק נועדה להסדיר עסקאות איגוח בישראל, שבהן תזרים מזומנים צפוי מנכס מגבה מועבר ל"תאגיד ייעודי" המנפיק תעודות התחייבות, תוך שנקבע כי עסקאות איגוח תבוצענה אך ורק בהתאם להוראות החוק המוצע. בהתאם להצעה, החוק יחול על עסקאות איגוח שייחתמו מיום כניסת החוק לתוקף, גם אם הנכסים המגבים שהומחו במסגרת עסקת האיגוח נוצרו קודם לכן.
הצעת החוק מבוססת על המלצות רגולטוריות מהאיחוד האירופי ומתעדכנת בהתאם לשינויים במשק הישראלי. היא קובעת מסגרת ברורה לעסקאות איגוח, מגבלות על סוגי הנכסים המגבים ואופן ביצוע עסקאות איגוח, אחריות הגורמים המעורבים (לרבות הטלת עיצומים כספיים על תאגידים מפוקחים וקנסות פליליים על יזמים שאינם מפוקחים), רגולציה מחמירה, מנגנונים ליצירת ודאות משפטית ומנגנוני אכיפה.
בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראות שנועדו להסדיר את התוצאות המשפטיות של עסקאות האיגוח, במיוחד לגבי התנאים שבהם המחאת נכסים מגבים תיחשב כעסקת מכר, תוך הבטחה שהנכסים המגבים לא יהפכו לחלק מנכסי היזם וכי המשקיעים לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות פירעון שנגרמים מפעילות היזם.
נציין כי הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים לחוקים קיימים כגון חוק ניירות ערך, חוק החברות, פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, וזאת במטרה להסיר חסמים רגולטוריים ולשלב את שוק האיגוח במערכת הפיננסית תוך שמירה על יציבותה.
ראו להלן פירוט של ההסדרים המרכזיים שנקבעו בהצעת החוק:
- הגדרת עסקת איגוח: עסקת איגוח היא עסקה שבה מועברים שני נכסים מגבים או יותר מאדם אחד או יותר (המוגדרים כ"יזם") לתאגיד (המוגדר כ"תאגיד ייעודי"). בתמורה לנכסים אלו, התאגיד הייעודי מעביר ליזם כספים שהתקבלו מהנפקת תעודות התחייבות המגובות בנכסים אלו, ובלבד שההנפקה נעשתה לפחות בשתי שכבות שונות.
- הגדרת נכסים מגבים:זכות מכוח חוזה או דין לקבל כספים מאדם, במועדים ובתנאים ידועים מראש. נכסים מגבים עשויים לכלול הלוואות לדיור, הלוואות לרכישת רכב או החכר רכב מימוני, אשראי שניתן באמצעות כרטיסי אשראי, הלוואת קמעונאיות, הלוואות מסחריות או חובות של לקוחות. בנוסף, נכס מגבה עשוי להיום גם זכות שטרם באה לעולם, כלומר, זכות שעתידה לבוא לקבלת כספים בשל התחייבות כלפי הנושא בעסקת היסוד, שטרם נוצרה במועד ההתקשרות בעסקת האיגוח (עם זאת, המחאת התחייבות כאמור מותנית בכך שההמחאה תיעשה רק לאחר שהזכות נוצרה).
- מגבלות על נכסים מגבים: חל איסור על המחאת נכסים מגבים מסוימים, ובין היתר, זכויות משקיעים בעסקת איגוח לפירעון תעודות התחייבות המגובות בנכסים או לפירעון ההלוואה, נכס מגבה המותנה בקיומו של חיוב כלפי החייב בעסקת היסוד, נכסים מגבים שמקורם בהלוואות שהליך החיתום שלהם שונה מהליך החיתום של הלוואות דומות שהנושא בעסקת היסוד נתן ושהזכות לקבלת כספי פירעונן לא הומחתה במסגרת עסקת האיגוח, ונכסים מגבים מורכבים (נכסים שמקורם באיגוח אחר, נכסים שתלויים בחיוב שאינו ודאי או נכסים שמקורם בהלוואות שבהן החייב נמצא בפיגור תשלומים). נגיד בנק ישראל יהיה מוסמך להגביל איגוח של נכסים מורכבים או מסוכנים.
- שמירת סיכון: היזם יחויב לשמור לפחות 5% מהיקף הנכסים המגבים, באמצעות שמירת חלק מהזכות לקבלת תקבולים מהנכסים המגבים (שמירה אופקית), רכישת חלק מתעודות ההתחייבות המגובות בנכסים בכל אחת מהשכבות המוחזקות על ידי המשקיעים (שמירה אנכית) או בדרך אחרת לפי הוראות המאסדר.
- סיווג המחאה כעסקת מכר: החוק מבהיר מהם התנאים להכרה במחאת הנכסים כעסקת מכר מלאה, לצורך הבטחת ניתוק נכסי מהיזם והגנה על המשקיעים במקרה של חדלות פירעון של היזם.
- יזם שאינו תאגיד מפוקח: כאשר היזם אינו תאגיד מפוקח (כהגדרתו בהצעת החוק, לרבות, תאגיד בנקאי, מבטח, ובעל רישיון למתן אשראי), הוא יידרש לשתף פעולה ולהתקשר עם תאגיד מפוקח אשר יוביל את מבנה העסקה, יקים את התאגיד הייעודי וכך ישמור את הסיכון הגלום בנכסים המגבים חלף היזם.
- הלוואה לרכישת נכסים מגבים: התאגיד הייעודי רשאי ליטול הלוואה מהמשקיעים בנוסף לגיוס באמצעות אג"ח, לצורך רכישת הנכסים המגבים.
- אופציית רכש מנקה:ליזם אין זכות לרכוש בחזרה את הנכסים המגבים, למעט במסגרת אופציית רכב מנקה, שהוסכם עליה בעסקת האיגוח, וזאת אם נותרה יתרה נמוכה שהוגדרה מראש, בהתאם לתקני חשבונאות בינ"ל.
- החלפת נכסים מגבים: אם נפרעו הנכסים המגבים במועד מוקדם מהמועד לפירעון תעודות ההתחייבות, רשאי היזם להמחות לתאגיד הייעודי נכס מגבה אחר, חלף הנכס שנפרע, וזאת לשם שמירה על היקף הנכסים המגבים שהומחו לתאגיד הייעודי. החלפת נכסים כאמור מותנית בכך שהוסכם על כך מראש במסגרת הסכם ההתקשרות בין היזם לבין התאגיד הייעודי בעסקת האיגוח, וכן בהתחייבות מול המשקיעים בשטר הנאמנות ובהסכם ההלוואה, ובכפוף לתנאים שנקבעו שם.
- המחאת זכויות נלוות: בעת המחאת זכויות לתאגיד הייעודי, היזם יהיה חייב להמחות לתאגיד הייעודי כחלק מעסקת האיגוח, גם כל זכות הנלווית לנכס המגבה שהוא המחה, וזאת בלבד שלא נשללה או הוגבלה עבירותה של אותה זכות לפי כל דין. "זכות נלווית" תפורש כמשמעותה בסעיף 5 לחוק המחאת חיובים, אשר מתייחס לכל ערבות ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות אחרת הנלווית אליה, ובלבד שהן עבירות.
- מיסוי – תיקונים בפקודת מס הכנסה: מוצעים מספר תיקונים לפקודת מס הכנסה שמטרתם להסדיר את היבטי המס בעסקאות איגוח בישראל. כיום, הדין אינו כולל הסדר מיסוי מיוחד בביצוע עסקאות איגוח, ובשל כך ביצוע של אותן עסקאות כרוך בעלויות נוספות אשר מייקרות את עלות העסקה באופן ממשי, עד כדי הפיכתה ללא כדאית מבחינה כלכלית. לכן, מוצע תיקון שמטרתו לקבוע הסדר מיסויי מיוחד לעסקאות איגוח שיביא לכך שהיבטי המיסוי לא יעכבו את ביצוען (המטרה היא לייצר הסדר ניטרלי כך שביצוע עסקאות איגוח לא ייצרו נטל עודף על היזם או המשקיעים), אשר מבוסס על ראיית התאגיד הייעודי כצינור בין היזם למשקיעים. בפרט, לפי ההסכם המוצע:
- הכנסות התאגיד יהיו פטורות ממס בהתקיים מספר תנאים הקבועים בהצעת החוק; היזם ימוסה על רווחי המכר באופן שיצור הפסד ניתן לקיזוז לאורך חיי התאגיד.
- קיימים תנאים למתן ההטבות כוללים מגבלות על השקעת היזם בתאגיד, הגשת דוחות ועמידה בדרישות דיווח.
- מיסוי – תיקונים לחוק מס ערך מוסף:מוצע להוסיף הוראות מיוחדות לעניין תאגיד ייעודי בעסקת איגוח, ולקבוע כי לעניין חוק מס ערך מוסף יראו את התאגיד הייעודי כמוסד כספי, וכן לקבוע הוראות שונות לעניין הרווחים המופקים על ידי התאגיד בשנות המס הנבחנות.
- תיקונים עקיפים לחוק ניירות ערך: לשם השלמת ההסדר המוצע בצעת החוק, מוצע לתקן את חוק ניירות ערך ולהסדיר את אופן ההצעה לציבור של תעודות התחייבות שינפיק תאגיד ייעודי בעסקת איגוח לציבור על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו, וכן לקבוע תנאים לעניין פעילותם של גורמים נוספים הנוטלים חלק בעסקה כאמור ואת חובותיהם. בין היתר, מוצע לתקן את ההגדרה של "גורם מפוקח", כך שתכלול גם את היזם, המאגח, והשרת; מוצע להסמיך את הרשות לקבוע כללים בדבר פרטים נוספים שעל התאגיד הייעודי לכלול בתשקיף בעסקה כאמור; מוצע להסמיך את הרשות לקבוע הוראות בדבר פרטים נוספים שיש לכלול בדוחות או בהודעות לעניין עסקת איגוח לציבור לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים ועוד.
עדכוני רגולציה
בנק ישראל בוחן מתן אפשרות לעסקאות ריפו לגופים חוץ-בנקאיים – לשיפור נזילות ואשראי לעסקים קטנים
- בנק ישראל, בשיתוף משרד האוצר, רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך, בוחן את האפשרות לאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאיים מפוקחים לבצע מולו עסקאות ריפו(Repo – Repurchase Agreement). מדובר בצעד רגולטורי חדשני שנועד להקל על תנאי האשראי לעסקים קטנים וזהירים, אשר נפגעו כתוצאה מהמלחמה, וזאת באמצעות שיפור הנזילות של הגופים החוץ-בנקאיים.
- במסגרת עסקת ריפו, גוף פיננסי מוכר נכס (לרוב אג"ח) לבנק ישראל, ומתחייב לרכוש אותו חזרה במועד עתידי ובמחיר שנקבע מראש. מנגנון זה מאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לקבל אשראי מגובה בנכסים קיימים, ובכך להגדיל את יכולתם להעמיד הלוואות ולשפר את נזילותם.
- בנק ישראל רואה במהלך זה פוטנציאל לפיתוח שוק ריפו משוכלל בישראל, שיתרום להרחבת פעילות שוק ההון, לחיזוק הנזילות והסחירות, ולעידוד השקעות זרות במשק.
עדכוני פסיקה
חתימה אלקטרונית על שטר חוב – הכרה ומגבלות
בית המשפט קבע שיש להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, שכן החתימה האלקטרונית עולה לכדי אקט אישי מובהק. זאת בתנאים שהחתימה נעשתה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור; ושמדובר בשטר שאינו סחיר או שלא נסחר בפועל, ומבוקש לבצעו בהוצל"פ בין צדדים קרובים. הכרה רחבה יותר בתוקפה של חתימה אלקטרונית בשטרות תדרוש שינוי חקיקתי או מנגנון טכנולוגי שיבטיח את ייחודיות המסמך.
רער"צ 41866-12-23 ביזי פיננסים בע"מ נ' הוצאה לפועל ואח' (בית-משפט השלום בפתח תקווה בפני כבוד השופטת לימור חלד-רון, ניתן ביום 11.02.2025)
תמצית פסק הדין:
- ביזי פיננסים בע"מ, חברה בעלת מודל עסקי המבוסס בין היתר על חתימה אלקטרונית של שטרי חוב, ביקשה לפתוח הליך לביצוע שטר חוב חתום דיגיטלית בהוצאה לפועל. רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתה, בנימוק שהחוק אינו מכיר בשטרי חוב דיגיטליים. בהחלטתה ציינה הרשמת את עמדת משרד המשפטים, שלפיה ישנו קושי לאשר ביצוע שטר שנחתם דיגיטלית, שכן פקודת השטרות מבוססת על הנחת יסוד המתייחסת לעולם הפיזי בלבד. בנוסף צוין שהכרה משפטית בחתימה דיגיטלית תהיה בעלת השלכות רוחב, לרבות על שיקים.
- טענות ביזי פיננסים:
- ניתן לממש שטרות עם חתימה דיגיטלית כשטר רגיל. לפי חוק חתימה אלקטרונית, לא ניתן לשלול קבילות של חתימה רק בשל היותה אלקטרונית, ואין החרגה או הסדר ספציפי בחוק בקשר לשטרות.
- בהתייחס למימד הפיזי של השטר, לטענת ביזי פיננסים חוק סליקת שיקים, התשע"ו – 2016 מכיר בפלט ממוחשב של שיק כמחליף שטר, וכי גם כאשר שטר נחתם אלקטרונית, אין בכך כדי לבטל את המימד הפיזי שלו. בנוסף, פקודת השטרות אינה מחייבת במפורש החזקה פיזית של השטר, ואף המונח "כתב" בחוק הפרשנות, תשמ"א -1981, מאפשר חתימה אלקטרונית.
- סוגיית החתימה הדיגיטלית על שטרות נבחנת בימים אלו על ידי רשות ההוצאה לפועל, וגם משכך אין לדחות את הטענה.
- מטעמים אלו סבורה ביזי פיננסים שרשות האכיפה חרגה מסמכותה בהתקינה נהלים שלא מאפשרים ביצוע שטר החתום דיגיטלית. תקנות ההוצאה לפועל, שקובעות מתי לא תתקבל בקשה לביצוע שטר פיזי, לא כוללות איסור על חתימה דיגיטלית, ולכן היה על הלשכה לפתוח בהליך גביה.
- אין יסוד להתעקשות לשכת ההוצאה לפועל על המימד "החפצי" – תכונת "הסחירות" יכולה להתממש גם בהעברה של קובץ המקור, ואין מניעה לזהות בוודאות את קובץ המקור ואת החתימה הדיגיטלית. גם כיום מוגשים למימוש בלשכות ההוצל"פ העתקים של שייקים ושטרי חוב, בצירוף הצהרת עורך-הדין שהמקור מצוי אצל הזוכה.
- מנגד רשות האכיפה והגבייה טוענת כי:
- פקודת השטרות מחייבת מסמך פיזי, וכך גם עולה מלשונו של חוק סליקת שיקים, והחתימה הדיגיטלית אינה עונה על דרישה זו. כמו כן, ביסוד המונחים הפיזיים עומדת התכלית של דיני השטרות, כגון תכונת ה"עבירות", אשר מבוססת על מסירה פיזית ועל המימד "החפצי" של השטר.
- בנוגע להוראות חוק סליקת שיקים, הרואה גם בשיק מסמך בעל מימד פיזי, הבהירה לשכת ההוצאה לפועל כי היא הקימה מול המערכת הבנקאית ממשק במסגרתו כל בקשת ביצוע של שיק שנסלק אלקטרונית מועברת לבדיקה בכדי לוודא שהפלט שהוגש לביצוע הינו אמיתי, וזאת כדי למנוע זיופי פלט. בנוסף, חוק סליקת שיקים הוגבל אך ורק לשיקים שסחירותם הוגבלה ממילא.
- קיים חשש לזיוף והצגת השטר לפירעון מספר פעמים, בשל היכולת לייצר עותקים דיגיטליים ללא הגבלה, ללא זיהוי באוחז בשטר המקורי, וללא זיהוי מאפיין. לכן, המעבר להסדר דיגיטלי בשטרות אינו פשוט, ומחייב יצירת כללים משלימים או מנגנון אחר להתנהלות.
- קיימות חלופות משפטיות, כגון פתיחת התיק כתובענה בסכום קצוב, ובכך דרכה של ביזי פיננסים אינה חסומה בשל אי ההכרה בחתימה אלקטרונית.
- בית המשפט קבע שיש להכיר בחתימה אלקטרונית בנסיבות של שטר חוב שאינו סחיר, שמבוקש לבצעו בין צדדים קרובים, ושהחתימה עליו נעשתה באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור, בין היתר מהטעמים הבאים:
- אין מניעה משפטית עקרונית להשתמש בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, והמצב המשפטי הקיים מאפשר זאת ברמת ודאות מספקת. בקיומן של טכנולוגיות המאפשרות לייצר שטר שזיהויו ומסלולו הינם חד ערכיים, נדרש רק לקבוע את ההסדרים הטכנולוגיים המתאימים.
- יש לפרש את דרישת החתימה באופן גמיש, תוך התייחסות לתכלית החקיקתית של החתימה השטרית כאקט אישי מובהק, לכוונות הצדדים, ולפרקטיקות המקובלות בחיי המסחר. בנוסף יש להתייחס לרצון המחוקק להתאים את החקיקה האזרחית הקיימת לעידן האינטרנט ולהתפתחויות הטכנולוגיה.
- בנוסף, אין בכך שפקודת השטרות כוללת מינוחים פיזיים וחפציים כדי לשלול פרשנות המכירה בחתימה אלקטרונית בשטר חוב בלתי סחיר והניתן לזיהוי חד-ערכי.
- בית המשפט התייחס גם לחשיבות הציבורית, שנוגעת ליצירת תחרות לבנקים. מטרת ביזי פיננסים ליצר אלטרנטיבה למערכות הבנקאיות. חוק סליקת שיקים אפשר לבנקים בישראל לעבור לעידן הדיגיטלי בהיבטי סליקה, ובכך לייעל את עבודתם תוך חיסכון בעלויות. מציאות שבה רק לבנקים ניתנים הכלים לעבור לעולם הדיגיטלי, בעוד מתחריהם נאצלים להמשיך לפעול בעולם הפיזי, אינה תוצאה רצויה בהיבטים של תחרות.
- לשכת האכיפה והגביה נדרשה לאפשר את הביצוע של שט החוב, ולתן בהתאם את נהליה, וזאת בתוך ימים.
ערבות או התחייבות לשיפוי
לטענת התובעים, במסגרת מכירה טלפונית של פוליסות ביטוח נסיעה לחו"ל הוכנס רכיב של תאונות אישיות ללא ידיעתם והסכמתם. כלל חברה לביטוח הכחישה את הטענות ובהסכם הפשרה נקבע כי לקוחות שרכשו את הפוליסה וביטלו אותה תוך חצי שנה יקבלו פיצוי.
תא (ת"א) 24102-04-18 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' דורי דנקנר ואח' ונ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ ואח' (הצדדים השלישיים) (בית-המשפט המחוזי בפני כבוד השופט גרשון גונטובניק, ניתן ביום 22.12.2024)
תמצית פסק הדין:
- תביעת בנק מרכנתיל דיסקונט כנגד היזמים דנקנר, אלחדף ופריצקר התקבלה בחלקה, והם חויבו לפרוע יתרת חוב של חברה קבלנית המבצעת פרויקטי בנייה (לוקי בניה ופיתוח), על בסיס התחייבות אישית של היזמים לשיפוי בגין חובות החברה הקבלנית.
- היזמים רכשו קרקע והתקשרו עם חברת הקבלן לביצוע הבנייה, ואילו הבנק סיפק את המימון הדרוש לפרויקט. כאשר נקלע הפרויקט לקשיים, כדי להבטיח את המשכו ואת החזר החובות, נחתם בין היזמים לבין הבנק הסכם חדש, ובו התחייבות מטעם היזמים לפרוע חלק מחוב החברה לבנק, ככל שיוותר חוב כזה. לאחר שנים, התגלעו סכסוכים, והבנק דרש מהיזמים לפרוע את יתרת החוב של החברה הקבלנית, בהתאם להסכם האמור לעיל.
- היזמים סירבו לפרוע את החוב וטענו שלא מדובר בהתחייבות לשיפוי, אלא בערבות, ולכן הם פטורים מתשלום בהתאם לחוק הערבות, הכורך בין החוב העיקרי ובין החיוב המשני שבערבות, וכל שזה קטֵן – קטֵנה גם זו.
- בית-המשפט קבע שההתחייבות היא לשיפוי, ולא ערבות, בהיותה עצמאית ולא משנית ביחס לחוב העיקרי, וזאת על בסיס מספר מאפיינים, שעיקריהם מפורטים להלן:
- מידת העצמאות של החיוב – ערבות היא התחייבות לקיים את חובו של אחר, והיא נלווית לחוב העיקרי ותלויה בו. מנגד, התחייבות לשיפוי היא התחייבות עצמית, המנותקת מהחיוב העיקרי. בעניין זה נקבע כי החיוב שנטלו על עצמם היזמים הינו עצמאי אל מול הבנק, משום שהוא בא לעולם כדי לאפשר את מתן ההלוואה לחברה הקבלנית, ולא כדי לשמש בטוחה להלוואה. התחייבות היזמים ניתנה שעה שכבר היה קיים חוב של החברה לבנק, כדי לקדם את האינטרסים של היזמים עצמם, שהיו מוכנים לשפות את הבנק על מנת לקבל את הטבות ההסדר. לכן, נקבע כי הזיקה בין התחייבות היזמים ובין חוב החברה רחוקה מספיק, כדי להוציאה מגדר ערבות.
- מועד כניסת החיוב לתוקף – ההתחייבות של הנתבעים לשאת בחיוב לא קמה עם חתימת הסדר החוב, אלא היא מותנית בהתקיימות מספר תנאים בהסדר החוב, ורק לאחר מכן ההתחייבות תכנס לתוקף. האמור מאפיין התחייבות לשיפוי ולא ערבות, שכן להבדיל, ערבות מהווה חובה אובליגטורית לקיים את החיוב העיקרי של הנתבע, אשר נכנסת לתוקף עם כניסת הערבות לתוקף, ושאיננה תלויה בקרות נזק.
- תוכן החיוב – ההתחייבות של היזמים אינה לשלם סכום כסף מוגדר מראש כפיצוי, ולא לשאת בכל יתרת החוב של החברה הקבלנית, אלא רק בשליש ממנה, וגם וזאת רק לאחר שמתקיימים תנאים מסוימים שנקבעו בהסכם. היזמים מתחייבים לשפות נושה על הפסדים שייגרמו לו בשל אי-קיום חיובו של החייב כלפיו, להבדיל מהתחייבות לקיום חיובו של החייב העיקרי כלפי הנושה.
- היעדר מסמך ערבות מפורש – מלבד המאפיינים הנוגעים למהותה של ההתחייבות, בית-המשפט מצא חיזוק למסקנה גם בכך שהבנק לא הגדיר את ההסכם שנחתם כערבות, ולא נחתם כתב ערבות באופן פורמאלי (לעומת כתבי ערבות אחרים שנחתמו על-ידי היזמים במערכת היחסים עם הבנק). עם זאת, בית-המשפט הבהיר כי היעדר מסמך שכותרתו "כתב ערבות" איננה ראיה קונקלוסיבית לכך שאין מדובר בערבות, אך הוא עשוי להיות ראיה נסיבתית לאופן בו הצדדים ראו את הדברים בזמן אמת, וזאת בשים לב לחובות המוקפדות החלות על בנקים בהקשר זה.
- בהתאם לכך, נפסק כי על היזמים לשלם את חלקם לבנק בהתאם להסכם.
לגבי יכולת היזמים לחזור אל החברה, במאמר מוסגר נוסיף כי בית המשפט קיבל הודעת צד שלישי שהגישו היזמים לצורך צירוף החברה הקבלנית ונבו (בעל המניות בחברה הקבלנית) להליך, וקבע כי החברה הקבלנית ונבו יישאו בתשלום סכום כולל של 1,500,000 ₪.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
