חופש הביטוי

בית הדין הורה להשיב לעבודה מורה שפוטר בגין התבטאויות נגד חיילי צה"ל לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"

העובד הועסק בעיריית פתח תקווה כמורה בבית ספר תיכון החל משנת 2007, ונחשב כמורה מוערך בקרב תלמידיו. מזה מספר שנים העובד מפרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונות וסיפורים אישיים הנוגעים לפלסטינאים ברצועת עזה ואיו"ש, תוך הבעת דעותיו על פעולות צה"ל. העובד המשיך בפרסומים אלו גם לאחר מתקפת הטרור הנפשעת של חמאס ב- 7 לאוקטובר 2023 גם בפורום מורי בית הספר.

ביום 11 באוקטובר 2023 פרסמה נציבות שירות המדינה מכתב לעניין התבטאויות כנגד מדינת ישראל בזמן מלחמה, בו נכתב כי התבטאויות מסוג זה מהוות עברת משמעת חמורה.

העובד קיבל מכתב זימון לשימוע בטרם קבלת החלטה על המשך העסקתו, בעקבות התבטאויותיו הפוליטיות מאז פרוץ המלחמה התומכות בפועלות טרור כנגד מדינת ישראל ובעקבות אמירותיו בעבר כנגד פעולות צה"ל בשיעורים בנוכחות התלמידים. לאחר הליך השימוע העירייה קיבלה החלטה לפטרו. בעקבות החלטת פיטוריו הודיע משרד החינוך על ביטול אישורי העסקתו כמורה.

העובד פנה לבית הדין בבקשה למתן צו מניעה זמני למניעת פיטוריו. העובד טען כי פיטוריו נעשו תוך אפליה בשל השקפות פוליטיות וכי התבטאויותיו במסגרת פרטית מוגנות במסגרת חופש הביטוי וכי ההחלטה לפטרו אינה מידתית ואינה סבירה. עוד טען העובד כי פיטוריו נעשו בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי ולתקנון עובדי הוראה. בנוסף, ביקש העובד מתן צו כנגד החלטת משרד החינוך לשלול את רישיונו לעסוק בהוראה. 

מנגד טענה העירייה כי אין מדובר בהתבטאות בודדת, אלא בהתבטאויות פסולות ופוגעניות עמן נאלצה להתמודד לאורך תקופת העסקתו של העובד, כאשר נערכו עמו שיחות בירור עקב התבטאויות קודמות אך ללא הועיל. לטענתה, לעובד ניתנה האפשרות לחזור בו מהטענות. העובד אישר כי עמוד הפייסבוק שלו היה פתוח לציבור, כך שגם מורים, הורים ותלמידים היו חשופים להתבטאויותיו, לפני ואחרי פרוץ המלחמה.

ההליך הזמני אוחד עם ההליך העיקרי. בית הדין נעתר לבקשתו של העובד למתן הסעד והורה על השבתו לעבודה.

בית הדין קבע, כי העירייה לא פעלה בהליך המתאים בפיטוריו של העובד, בנסיבות בהן מדובר בפיטורי משמעת. פגם זה הינו פגם מהותי היורד לשורשו של הליך הפיטורים ומוביל לבטלות פיטוריו של העובד.

בית הדין אף בחן את עילת הפיטורים בדבר פרסום דעותיו של העובד ברשתות החברתיות, תוך שהוא קובע כי ספק אם אירועים משנים עברו, בבתי ספר קודמים, שלא קיבלו ביטוי בתיקו האישי, מהווים עילה לפיטוריו מבית הספר הנוכחי בו הוא עובד. יתרה מכך, נקבע כי העובד לא קיבל כל התראה קודמת באשר לשיח כלשהו כלפי תלמידיו. עוד קבע בית הדין, לאחר שבחן את התבטאויותיו של העובד, כי לא היה בעמדותיו של העובד לתמוך בטרור ולכן הוא לא פעל בניגוד למכתב הנציבות.

אשר לגבולות חופש הביטוי, בית הדין קבע כי אירועי המלחמה אינם משנים את גבולות חופש הביטוי של ציבור המורים. מדינת ישראל הינה מדינה החיה "תחת חרב", מרובת מלחמות, כמו גם מרובת דעות. האירועים המחרידים מחודש אוקטובר 2023, קשים ומזוויעים ככל שיהיו, אינם יכולים לשלול את עמדתו של העובד, ולפיה קיימת חשיבות להציג במקביל לפרסומים הרבים הנוגעים לנרצחים וההרוגים בצד הישראלי, גם את הנפגעים החפים מפשע מהצד השני, ולתייגה כעמדה שאינה מקובלת עוד במסגרת חופש הביטוי. דווקא שלילת הבעת עמדה זו –  עומדת בניגוד להנחיות משרד החינוך, לרבות התוכנית ללמידה משמעותית – שתכליתה קיום שיח באשר למגוון הדעות הקיים, דווקא לאור הקוטביות בעמדות הקיימות בישראל, ומתוך מטרה כי דעות אלו, ידורו בשלום, גם בהיעדר הסכמה.

לאור האמור לעיל, בית הדין נעתר לסעדיו של העובד והורה על השבתו לעבודה כמורה.

על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה עיריית פתח תקווה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

ביום 18.6.2024 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, לפיו ההליך יסתיים בדרכי שלום וברוח טובה להמשך היחסים ביניהם נוכח המשך העסקתו של העובד על ידי העירייה.

סע"ש (ת"א) 40668-11-23 ד"ר מאיר ברוכין – עיריית פתח תקווה (נבו, 13.01.2024)