כאשר אין יחסי מרות אך מתקיימים "יחסי השפעה" בין הצדדים, יכולה להיות לכך השפעה על הקביעה שמדובר בהטרדה מינית
במהלך מסיבת פורים חוותה עובדת שלושה אירועי הטרדה מינית מצידו של אחד העובדים. בית הדין הארצי פסק פיצוי בסך של 125,000 ש״ח על אף שלא התקיימו יחסי מרות בין הצדדים, אך התקיימו ״יחסי השפעה״.
במהלך מסיבת פורים שקיים המעסיק עבור עובדיו, חוותה העובדת שלושה אירועי הטרדה מינית מצידו של אחד העובדים. לטענתה, העובד ניסה לנשק אותה וללטף אותה והיא דחתה אותו שוב ושוב. אימה של העובדת הגישה תלונה לממונה על מניעת הטרדה מינית אצל המעסיק, כיוון שהעובדת פחדה להתלונן בעצמה. העובדת זומנה לשיחה עם הממונה, במסגרתה הופעל עליה לחץ לעזוב את מקום העבודה. לאחר שסירבה עקב מצבה הכלכלי, ביקשה העובדת לעבור לבצע תפקיד אחר. מספר ימים לאחר מכן, חזר העובד שנחשד בהטרדה לעבודתו, מבלי שהעובדת עודכנה על כך קודם לכן.
העובדת הגישה תביעה נגד המעסיק ונגד העובד שהטריד אותה לכאורה.
בית הדין האזורי קבע כי לא התקיימו יחסי מרות בין הצדדים. עוד קבע כי העובדת לא הצליחה להוכיח שהתקיימו אירועים העולים לכדי הטרדה מינית, וגם אם הייתה מצליחה להוכיח זאת, לא מדובר באירועים המהווים הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998. משכך, נקבע כי לא ניתן להטיל אחריות על המעסיק. כמו כן, נקבע שהמעסיק עמד בחלק מהחובות המוטלות עליו מכוח החוק למניעת הטרדה מינית. אולם, כיוון שהמעסיק לא ניהל הליך בירור מסודר ויעיל לצורך טיפול בתלונה, לא עדכן את העובדת בדבר הטיפול בתלונתה, ולא סייע לה בעת חזרתה לשגרת העבודה, היו בהתנהלותו פגמים אשר מזכים את העובדת בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.
העובדת הגישה ערעור לבית הדין הארצי.
בית הדין הארצי ציין כי אכן במקרה זה לא התקיימו יחסי מרות בין הצדדים, אבל כן התקיימו בין הצדדים "יחסי השפעה". בית הדין הארצי הסביר שהמונח החדש "יחסי השפעה", מתייחס ליחסים הנמצאים בטווח בו מצד אחד מתקיימים יחסי מרות ומן העבר השני אין מרות בין הצדדים. "יחסי השפעה" יכולים לבוא לידי ביטוי בשתי בחינות:
- מבחינה מקצועית – למשל, ניסיון רב של עובד בתחום, מידת חשיבות תפקידו במקום העבודה או מהות תפקידו (תפקיד מוערך, עיקרי או נחשב יותר).
- מבחינה מעמדית – למשל, וותק במקום העבודה, קשריו של העובד עם עובדים אחרים, כוח חברתי והשפעה על עובדים אחרים או מוניטין במקום העבודה.
מהי המשמעות?
לפי החוק למניעת הטרדה מינית, אם מתקיימים יחסי מרות, כדי שיקבע שהייתה הטרדה מינית, המוטרד לא צריך להראות למטריד שהוא אינו מעוניין, בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני שמופנות אליו, או בהתייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו. זאת, בשל פערי הכוחות בין הצדדים העשויים להקשות על המוטרד להביע חוסר עניין.
מהצד השני של הספקטרום, בהיעדר מרות, המוטרד חייב להוכיח שהביע חוסר עניין בהצעות או בהתייחסויות כדי שהמעשה יחשב להטרדה מינית.
החידוש בפסיקת בית הדין הארצי נוגע ליחסים הנמצאים בטווח הביניים, בהם אין מרות פורמלית, אך עדיין יש השפעה של המטריד על המוטרד, באופן שמקשה על המוטרד להביע חוסר עניין מובהק בהצעות או בהתייחסויות שהפנה אליו המטריד. נקבע שככל ש"יחסי ההשפעה" יהיו משמעותיים יותר, כך רף הוכחת התנגדותו של המוטרד להתנהגות המטריד, יהיה נמוך יותר.
בית הדין הארצי קבע שהאירועים שהציגה העובדת עולים לכדי הטרדה מינית בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, וכי בנסיבות העניין התקיימו "יחסי השפעה" בין הצדדים. זאת, נוכח פערי הגילים ביניהם, וותק במקום העבודה, מעמד במקום העבודה ויכולת ההשפעה של העובד המטריד על העובדת המוטרדת מבחינה מקצועית.
עוד קבע בית הדין הארצי, בניגוד לקביעותיו של בית הדין האזורי, כי המעסיק לא עמד בחובותיו לנקוט באמצעים סבירים לטיפול תקין בתלונה ולמניעת הישנות מקרים של הטרדה מינית במקום העבודה.
לאור האמור, נפסק לטובת העובדת פיצוי מהמעסיק בגין הפרת חובותיו בסך של 120,000 ש"ח (בנוסף לפיצוי שנפסק בבית הדין האזורי) וכן פיצוי מהעובד המטריד בסך של 40,000 ש"ח.
העובדת הגישה עתירה לבג"ץ. בג"ץ חזר על קביעותיו של בית הדין הארצי, הסכים עימן ודחה את עתירת העובדת.
בג"ץ 4272/23 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' (פורסם בנבו, 07.06.2023).
ע"ע (ארצי) 35999-10-21 פלונית נ' חברה פלונית ואח' (פורסם בנבו, 13.12.2022).