ביצוע עבירה של אי העברת ניכויים מהשכר לקופת גמל במועד על רקע של קשיים כלכליים אינו מבטל את עצם ביצועה במועד הקבוע בדין
ניכוי כספים משכרם של עובדים ואי העברתם לקופת גמל, מהווה עבירה פלילית אותה ניתן לייחס למעסיק ולמנהל/נושא משרה לו אחריות אישית. העובדה שנלקחו הלוואות כדי להתמודד עם הקושי הכלכלי לא נחשבת לעשיית כל שאפשר כדי להימנע מהעבירה.
נדחה ערעור של מנהל חברה והחברה עצמה, אשר לאור הודאתם בבית הדין האזורי הורשעו בעבירה מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בדבר אי העברת ניכויים מהשכר לקופת גמל ביחס לשלושה עובדים, במשך 14 חודשים. במסגרת גזר הדין של בית הדין האזורי, הוטלו על החברה ומנהלה קנסות וכן התחייבות בגובה 150,000 ₪, לפיה, הם מחויבים להימנע מביצוע עבירות לפי חוק זה משך שנתיים.
הערעור שהגישו מנהל החברה והחברה על החלטת בית הדין האזורי סב בבקשתם לחזור בהם מההודעה שניתנה ועל בסיסה הורשעו בעבירות מכוח חוק הגנת השכר.
בית הדין הארצי פסק כי בהתאם לחוק הגנת השכר, מעסיק שניכה כדין משכר אך לא העביר אותם ליעדם, עובר עבירה פלילית, והאחריות האישית מוטלת הן על המנהל והן על נושא המשרה בתאגיד שכן לא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
בהתאם להוראות החוק, העבירה הפלילית מתגבשת עם אי העברה במועד של הניכוי, ופעולות תיקון – לרבות בדרך של גיוס כספים באופן כללי – אינן מאיינות את ביצוע העבירה.
בית הדין הארצי לא השתכנע שהמנהל פעל למנוע את העבירה. טענתו לפיה נוכח פעולותיו להתמודד עם הקושי הכלכלי בו הייתה נתונה החברה, בין היתר, באמצעות נטילת הלוואות, יש לראות בו כמי שפעל למנוע את העבירה – לא התקבלה. זאת, מפני שפעולות לצורך התמודדות עם מצבה הכלכלי הקשה של החברה אינן יכולות להיחשב כעשיית כל שניתן כדי למנוע את אי העברת הניכויים ליעדם כמחויב לפי חוק הגנת השכר. גם במצב כלכלי קשה, המעסיק, לרבות אם הוא תאגיד, אינו פטור מהחובה הקבועה בחוק – העברת סכום שנוכה ליעדו – והפרתה עולה כדי עבירה.
ע"פ (ארצי) 34269-09-23 ג'י אנד בי (אוליביר) בע"מ – מדינת ישראל (נבו 3.4.2024)