שוגי אלנבארי – קרן קיימת לישראל | טימאה קובאץ' – נובו סנטרל בע"מ
עובד פוטר והועסק מחדש תוך שבועות ספורים, באמצעות קבלן שירותים – בית הדין הצהיר על ביטול הפיטורים והורה על החזרתו לעבודה כעובד מן המניין
פיטורי עובד כדי להעסיק אותו אישית מחדש תוך שבועות ספורים, באמצעות קבלן שירותים כביכול, כאשר העסקתו מחדש באותו תפקיד נעשית בשל כישוריו ונתוניו האישיים ולא בשל היותו שומר מן השורה אצל קבלן השמירה, אינו מיקור חוץ אותנטי ולגיטימי.
העובד הועסק בקרן קיימת לישראל ("קק"ל") תחילה באמצעות חברת שמירה ולאחר כ-7 שנים, נקלט בקק"ל כעובד מן המניין. קק"ל היא מקום עבודה מאורגן ובמהלך השנים נחתמו בינה לבין ההסתדרות מספר הסכמים קיבוציים המסדירים תקופות זמניות ומתן קביעות לעובדיה השונים. כעבור מספר שנים, נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוסכם על צעדי התייעלות וצמצום שונים שנדרשו נוכח משבר הקורונה, לרבות פיטורי 35 עובדים ארעיים. עקב כך, העובד פוטר ופחות מחודשיים לאחר מכן, חזר העובד לבצע את אותו תפקיד, כאשר הוא הועסק על ידי חברת השמירה המעניקה לקק"ל שירותי שמירה. העובד עתר לבית הדין וביקש לראותו כעובד קבוע של קק"ל ולקבוע כפועל יוצא מכך שפיטוריו בטלים.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בנסיבות העניין, נטל הבאת הראיות עובר לקק"ל להוכיח כי חברות השמירה היו מעסיקותיו של העובד באופן אותנטי ולגיטימי, ולא רק באופן פורמאלי כ"צינור שכר". עם זאת, קק"ל לא עמדה בנטל זה כלל ועיקר. בהתבסס על אמות המידה שנקבעו לבחינת אותנטיות ההעסקה ואף מבלי צורך להידרש לבחינת הלגיטימיות, בית הדין הורה כי העובד היה עובד של קק"ל החל מהמועד בו הועסק לראשונה בקק"ל באמצעות חברת שמירה ועד לקליטתו הפורמאלית כעובד שלה, וזאת בין כמעסיקה יחידה ובין כמעסיקה במשותף יחד עם חברות השמירה. לפיכך, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים בקק"ל, בזמן פיטוריו היה העובד לעובד קבוע בקק"ל.
לאור האמור, הפגם בפיטורי העובד יורד לשורשם של דברים, שכן פוטר אך ורק בשל ההתייחסות המוטעית אליו כאל עובד ארעי, בעוד שעובדים קבועים אחרים לא פוטרו במסגרת אותו הסכם. אגב כך, קבע בית הדין כי פיטורי עובד על מנת להעסיק אותו אישית מחדש תוך שבועות ספורים, באמצעות קבלן שירותים כביכול, כאשר העסקתו מחדש באותו תפקיד נעשית בשל כישוריו ונתוניו האישיים ולא בשל היותו שומר מן השורה אצל קבלן השמירה, אינו מיקור חוץ אותנטי ולגיטימי אלא יצירת "חיץ" מלאכותי של מעסיק פורמאלי, וממילא גם בהיבט זה נפל לכאורה פגם משמעותי בפיטורים.
בנסיבותיו של עניין זה, בית הדין הארצי הצהיר על ביטול פיטוריו של העובד כפי שנעשו והורה על החזרתו לעבודה כעובד קק"ל.
ע"ע (ארצי) 11735-03-23 שוגי אלנבארי – קרן קיימת לישראל (פורסם בנבו, 29.9.2024)
העובדת פוטרה זמן קצר לפני הבשלה של אופציות – נקבע כי פיטוריה נעשו בכדי לסכל את זכאותה להענקת האופציות ומימושן בחוסר תום לב
עובדת שפוטרה זמן קצר בסמוך לפני מועד הבשלת אופציות, רשאית לממש את האופציות שהיו מבשילות אילולא פוטרה, כאשר על החברה לשאת בכל ההוצאות וחבות המס, ככל שתחולנה.
העובדת התקשרה עם החברה, חברת היי-טק, בשלב שהייתה עוד בהקמה, בהסכם למתן שירותים, אשר כלל סעיף הענקת אופציות. מאוחר יותר, סוכם כי העובדת תפסיק את מתן השירותים ותתקשר עם החברה בהסכם העסקה, אשר אף הוא כלל סעיף הענקת אופציות. לפי ההסכם למתן שירותים, תקופת ההבשלה מתחילה חודשיים לפני זו הקבועה בהסכם העסקה. שבועיים לאחר חתימת הסכם ההעסקה, החברה זימנה את העובדת לשימוע ולאחריו פיטרה את העובדת, כחודשיים לפני התקופה שנקבעה להבשלת מנת האופציות הראשונה לפי הסכם ההעסקה ומספר ימים לפני המועד הישן שנקבע במסגרת ההסכם למתן שירותים.
העובדת הגישה תביעה לבית הדין בטענה כי פיטוריה נעשו בכדי לסכל את זכאותה להענקת האופציות ומימושן בחוסר תום לב.
בית הדין האזורי קבע כי פיטורי העובדת לא נעשו מנימוקים עניינים, וכי העובדת הרימה את הנטל להוכיח כי פיטוריה נעשו בכדי לסכל את זכאותה להענקת האופציות ומימושן בחוסר תום לב. החברה הייתה אחראית לסיכול התנאים המצטברים להענקת האופציות לתובעת על פי הסכם העסקה ולאפשרות העובדת ליהנות לפחות מהבשלת מנת האופציות הראשונה הקבועה בהסכם העסקה.
בנסיבות אלה, קבע בית הדין כי העובדת זכאית לממש את שיעור האופציות שהיו מבשילות אילולא פיטוריה, והחברה תישא בכל ההוצאות וחבות המס שתחולנה.
סע"ש (ת"א) 7535-07-22 טימאה קובאץ' – נובו סנטרל בע"מ (נבו 16.11.2024)