ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ – וילי-פוד השקעות בע"מ | אביחי סודרי – וקטיס קליימס סרביסז בע"מ | טאואר סמיקונדקטור בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה
מה דינו של מנכ"ל של חברה ציבורית כאשר מתברר, בדיעבד, כי תנאי העסקתו אושרו בניגוד להוראות הדין ובניגוד למדיניות התגמול?
תנאי העסקתו של מנכ"ל של חברה ציבורית לא אושרו בהתאם להוראות הדין ומדיניות התגמול בחברה. בית הדין הכריע מה גובה השכר הראוי אותו זכאי המנכ"ל לקבל מהחברה עבור השירותים שנתן לה.
בהתאם לדין, לעסקה של חברה עם נושא משרה בה (וכן עם בעל שליטה בנסיבות הקבועות בחוק) לא יהיה תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה (או בעל השליטה), אם העסקה לא אושרה בהתאם לכללים המפורטים בדין. הוראות אלה חלות גם בקשר לאישור הסכם התקשרות עם מנכ"ל ביחס לתנאי העסקתו.
במקרה דנן, תנאי ההתקשרות עם המנכ"ל לא אושרו בהתאם לדרישות החוק. לפיכך, נקבע כי תנאים אלה חסרי תוקף משפטי במערכת היחסים שבין העובד לחברה. בהתאם ועל פי עקרונות הפסיקה, על המנכ"ל להשיב את השכר שקיבל מכוח ומנגד, על החברה לשלם לו שכר ראוי בגין עבודתו.
במצב דברים זה, הנטל להוכיח את השכר הראוי מוטל על המנכ"ל, ובמקרה של ספק יש לקבעו לפי הרף הנמוך של טווח השכר הראוי. יחד עם זאת, במקרה דנן החברה הודתה באופן מפורש, כי מבחינה מהותית, ובהתחשב בהיקף סמכויותיו, מטלותיו ותחומי אחריותו, המנכ"ל ביצע הלכה למעשה, גם את כל מטלותיו של נשיא כמקובל בחברה. בנסיבות מיוחדות אלה, וכאשר אין מחלוקת שעלותו של השכר ששולם בפועל למנכ"ל בהתאם להחלטות ועדת התגמול והדירקטוריון הייתה נמוכה משמעותית מעלות שכרו המרבית של נשיא בהתאם למדיניות התגמול – נמצא כי די בהודאת החברה כדי להעביר אליה את נטל הבאת הראיות, להוכיח מהו שכרו הראוי של המנכ"ל אשר לקח על עצמו גם את כל מטלות הנשיא, ולכל הפחות להוכיח כי השכר הראוי נמוך מזה ששולם למנכ"ל בפועל.
בית הדין הארצי קבע כי החברה לא עמדה בנטל זה, וציין כי קביעה זו – המאשרת את השכר ששולם בפועל כשכר ראוי על אף שלא אושר כנדרש – עלולה אמנם להיראות כמעקף של הוראות החוק או כפגיעה בתכליתו, אך בנסיבות העניין המיוחדות והחריגות אין הדבר כך וקיימת אי נוחות משמעותית מתביעת החברה כלפי העובד, להשבת השכר שקיבל בפועל בגין עבודתו.
מאותם טעמים, נמצא גם כי הבונוס ששולם למנכ"ל הוא חלק מהשכר הראוי המגיע לו בגין עבודתו בחברה.
ע"ע (ארצי) 28404-12-22 ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ – וילי-פוד השקעות בע"מ (נבו 24.9.2024)
אי התאמה לתרבות ארגונית של מעסיק יכולה להיות בנסיבות מסוימות עילה לפיטורי מנכ"ל
נדחתה תביעת מנכ"ל חברה לעניין פיטורים שלא כדין ולאפליה מחמת לאומיות או ארץ מוצאו. נקבע כי בין אם תרבות ארגונית של חברה כתובה או לא, חברה יכולה להחליט כי התנהלות של מנכ"ל אינו על פי אמות המידה שלה. לחברה מותר לשקול האם עובד מתאים לדרכה ובלבד שאין בשיקולים אלו שיקולים זרים לרבות אפליה.
מנכ"ל חברה תבע את החברה בה עבד וכן את הבעלים שלה (להלן גם: "החברה הרוכשת") בטענה כי לאחר השלמת עסקת מניות הוא זומן לשימוע לפני פיטורים והעלה את טענותיו על הכתב. לאחר ישיבת דירקטוריון, הודיעו לו כי החברה אינה מעוניינת בכך שימשיך לשמש כמנכ"ל החברה ובאותו יום נשלח לו מכתב פיטורים, ואף מונתה מנכ"לית במקומו טרם פיטוריו, בניגוד לדין.
בית הדין האזורי דחה את התביעה.
נקבע כי מנכ"ל החברה היה איש אמון שהיה מעורב בתהליך הרכישה של החברה, ומשכך, הובהר לו כי עליו להפסיק להעביר מידע והודעות דוא"ל לחברה הרוכשת, ומשלא הפסיק ופעל בניגוד להנחיות שקיבל, נוצר משבר אמון בינו ובין הבעלים של החברה. נקבע כי חברה יכולה להחליט כי התנהלות של מנכ"ל אינה על פי אמות המידה שלה, ומותר לה לשקול האם עובד מתאים לדרכה ובלבד שאין בשיקולים אלו שיקולים זרים לרבות אפליה.
בית הדין קבע כי השימוע נערך כדין וכי אין חובה שבדין על מעסיק להסביר לעובד מדוע הוא אינו מקבל את טיעוניו. "אין מדובר בוויכוח בין עובד למעסיק, אלא המעסיק שומע את העובד ואם הוא משתכנע – העובד לא מפוטר ואם לא – מפוטר". גם אם מנכ"ל מוכשר ואינו מתאים למעסיקתו, זכותה לפטר.
התביעה נדחתה והמנכ"ל חויב בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המנכ"ל ביום 28.5.2024 ערעור לבית הדין הארצי.
סע"ש (ת"א) 59377-11-19 אביחי סודרי – וקטיס קליימס סרביסז בע"מ (נבו 18.4.2024)
בית הדין הארצי חזר על ההלכה לפיה הנטל להוכיח שפיטורים אינם קשורים להתארגנות עובדים מוטל על המעסיק, והשיב יו"ר וועד פעולה לעבודתו בחברה לאחר פיטוריו
עובד החברה, יו"ר וועד הפעולה של התארגנות העובדים בחברה, שב לעבודתו לאחר שנקבע כי פוטר בשל חברותו בארגון העובדים. החברה לא עמדה בנטל להוכיח כי חברותו בארגון העובדים לא הייתה שיקול בהחלטת הפיטורים, ולא ניתן היה להתעלם כי כבר נפסק בעבר שהחברה הפרה את חופש ההתארגנות של עובדיה.
הסתדרות העובדים הגישה בקשת צד לבית הדין האזורי לעבודה, לפיה עובד החברה, שמכהן כיו"ר וועד פעולה של התארגנות העובדים בחברה, פוטר בשל חברותו בארגון העובדים. לטענת החברה, העובד פוטר ללא קשר לחברותו בארגון העובדים, אלא בגלל שלקח לעצמו הפסקות ממושכות, בניגוד לנהלי החברה והחברה אף הגישה ראיות לפיהם העובד הודה כי הוא נוטל הפסקות ממושכות החורגות משמעותית מנוהל ההפסקות של החברה.
לא הייתה מחלוקת כי הנטל להוכיח שהפיטורים אינם קשורים להתארגנות העובדים מוטלים על החברה ובית הדין האזורי קבע כי החברה לא הצליחה לעמוד בנטל ההוכחה לעניין זה. לפיכך, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פיטורי העובד בטלים ויש להשיבו לעבודה באופן מידי. החברה חויבה בתשלום פיצוי בסך של 120 אלף ₪ לטובת ההסתדרות בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים.
החברה הגישה ערעור לבית הדין הארצי על פסק דינו של בית הדין האזורי.
בית הדין הארצי הזכיר בפסק-דינו כי במהלך שנת 2023 ניתן פסק דין לפיו החברה פגעה בחופש ההתארגנות של עובדיה וחויבה בסך של 600 אלף ₪ פיצוי לטובת הסתדרות העובדים וזקף זאת לחובתה גם בהקשר הנ"ל.
בית הדין קבע כי יש בראיות החברה כדי ללמד שפיטורי העובד אינם קשורים כלל לפעילות במסגרת התארגנות העובדים, אולם מנגד, ישנן ראיות נסיבתיות משמעותיות המקשות על קביעה לפיה פיטורי העובד לא קשורים לתפקידו בהתארגנות. כך למשל, החברה לא הציגה הסבר מניח את הדעת ביחס לעיתוי בדיקת ההתנהלות של העובד. בנוסף, העובד טען כי ההפסקות הממושכות והחריגה מהנוהל לא אפיינה רק אותו, אלא גם עובדים נוספים בחברה, אך הצעד החריף של פיטורים הופנה רק כלפיו. בנוסף, החברה לא הראתה שערכה בירור לטענות העובד בשיחת הבירור ביחס לעובדים אחרים שחורגים מנוהל ואף הסתירה מסמכים מהעובד בהליך סיום העסקתו.
בית הדין הארצי קבע, כי לאחר בחינת מכלול הראיות, ומאחר שלא ניתן להתעלם מהרקע שיש לחברה בהפרת חופש ההתארגנות של העובדים ופעילותה כנגד ההתארגנות, דין הערעור להידחות.
עס"ק (ארצי) 56447-12-23 טאואר סמיקונדקטור בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (נבו 12.2.2024)