עובדים זרים

נפסק כי כספי הפיקדון בשיעור 16% שמעסיק מפריש לחשבון הפיקדון לפי חוק עובדים זרים, באים על חשבון הגמל, הפנסיה וגם עבור קרן ההשתלמות שמגיעים לעובד בענף המלונאות.

התובע, עובד זר מבקש מקלט, הועסק אצל החברה במלון באילת וחל עליו צו ההרחבה בענף המלונאות. בהתאם לדין, על מעסיקים להפקיד תשלומים לחשבון פיקדון בשיעור 16% מהשכר המשולם למבקשי מקלט. כמו כן, בהתאם לצו ההרחבה בענף המלונאות, על מעסיקים להפקיד לפיקדון בגין גמל ופיצויים הפקדות בשיעור 12.5%, או 14.83% (דהיינו, פחות מ-16%), ולאחר 24 חודשי עבודה, צו ההרחבה בענף המלונאות קובע כי העובד זכאי להפקדות מעסיק לקרן השתלמות בשיעור 7.5%.

במרכז הדיון עמדה השאלה: האם כספים שמפריש מעסיק לחשבון הפיקדון על פי חוק עובדים זרים, בשיעור 16% יכולים לבוא על חשבון הגמל, הפנסיה וגם עבור קרן ההשתלמות שמגיעים לעובד.

בית הדין האזורי פסק כי ככל שתתקבל פרשנות לפיה היתרה בפיקדון שייכת לעובד, ונוסף על כך יהיה על מעסיק להפקיד לזכותו הפקדות לקרן ההשתלמות, ייווצר מצב לפיו עובד בענף המלונאות שאינו עובד זר, יהיה זכאי לזכויות פחותות מהעובד הזר, כאשר תכלית החוק היא להשוות בין העובדים. זאת, שכן לפי פרשנות זו יתקבל כי עובד זר בענף המלונאות יהיה זכאי בכל מקרה למלוא ההפקדות בשיעור 16% המופקדות לפיקדון עובד זר, ובנוסף זכאי להפקדות לקרן ההשתלמות, לעומת עובד שאינו זר הזכאי להפקדות לגמל ופנסיה על פי צו ההרחבה בענף המלונאות העומדים על שיעור נמוך מ-16% וכן להפקדות לקרן ההשתלמות, ומצב זה אינו נכון ואינו שוויוני.

לאור האמור, בית הדין פסק כי מלוא כספי הפיקדון בענף המלונאות באים על חשבון כלל הזכויות להן זכאי התובע על פי צו ההרחבה בענף המלונאות, לרבות קרן השתלמות, בשים לב לכך כי הם עומדים על שיעור נמוך משיעור הפיקדון (16%) ואת היתרה יהיה על המעסיק להשלים לעובד.

סע"ש (ב"ש) 40369-06-23MAHRI TAFIREA – קלאב הוטל – ניהול (1996) בע"מ (פורסם בנבו, 21.7.2024)

עובד זר בענף הבניה לקה באירוע מוחי ואיבד את כושר עבודתו לצמיתות. נפסק כי מעסיק עובד זר אינו חייב לרכוש עבורו ביטוח אובדן כושר עבודה. גם מעסיק שיבקש לרכוש עבור עובדו ביטוח אובדן כושר עבודה לא יוכל לעשות זאת, מאחר שאין כיום שום חברת ביטוח או חברה אחרת המנהלת קרנות פנסיה המוכרת ביטוחי אובדן כושר עבודה לעובדים זרים.

אזרח מולדובה הגיע לישראל והחל לעבוד עבור חברה הפועלת בענף הבניה, תוך שבין הצדדים נחתם הסכם עבודה אישי, בנוסף להוראות הסכם קיבוצי בענף אשר חלות עליו. בשל היותו עובד זר, גם חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, חל עליו.

העובד לקה באירוע מוחי, ואיבד את כושר עבודתו לצמיתות.

העובד הגיש תביעה לבית הדין, בה טען כי מאחר שהנתבעת לא ביטחה אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, עליה לפצותו בתשלום כל הזכויות והתשלומים שהיו מגיעים לו אילו היה מבוטח.

בית הדין האזורי דחה את התביעה, ופסק כי השילוב בין הוראות ההסכם הקיבוצי (וצו ההרחבה) וחוק עובדים זרים, מוביל למסקנה ברורה לפיה מעסיק עובד זר אינו חייב לבטח אותו בביטוח פנסיוני כלשהו, ומכאן מתחייבת גם המסקנה שאינו חייב לרכוש עבורו ביטוח אובדן כושר עבודה, שברגיל הינו אחד מרכיביו של הביטוח הפנסיוני. גם מעסיק שיבקש לרכוש עבור עובדו ביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדות לפיקדון לא יוכל לעשות זאת, מן הטעם הפשוט שאין כיום שום חברת ביטוח או חברה אחרת המנהלת קרנות פנסיה המוכרת ביטוחי אובדן כושר עבודה לעובדים זרים.

סע"ש (ת"א) 8727-03-21 יורי פויאנה – דור עמל בע"מ (פורסם בנבו, 5.2.2024)