פרמיה ששולמה לעובד אינה חלק מהשכר הקובע, מאחר שמדובר בפרמיה ששולמה בגין הישגים של המחלקה כולה ולא רק בגין עבודה אישית של העובד
בין עובד בכיר לבין המנהלת הישירה שלו, התקיימה שיחה שבמהלכה הוצגה לו "תמונה שחורה" ביחס לפעילות החברה וסוכם כי הצדדים יחשבו על המשך דרכם המשותפת. בית הדין קבע כי החברה פעלה כמצופה עת הקדימה וקיימה פגישות עם העובד במטרה להגיע להבנות ולהסכמות, שייתרו את הליך הפיטורים. בנוסף, בית הדין קבע כי פרמיה ששולמה לעובד אינה חלק מהשכר הקובע, מאחר שמדובר בפרמיה ששולמה בגין הישגים של המחלקה כולה ולא רק בגין עבודה אישית של העובד.
העובד הועסק על ידי החברה בתפקיד בכיר כמנהל מערך המכירות ושולמו לו "פרמיות מכירה" אשר לא נכללו כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות וההפרשות הפנסיוניות. עובר לפיטוריו, בין העובד לבין המנהלת הישירה שלו, התקיימה שיחה שבמהלכה הוצגה לעובד "תמונה שחורה" ביחס לפעילות החברה והשניים סיכמו כי יחשבו על המשך דרכם המשותפת.
באותו יום, נמסר לעובד מכתב זימון לשימוע, בו נכתב כי הטעמים לשקילת סיום העסקתו הם צעדי התייעלות וצמצום משרת מנהלי מכירות. ימים ספורים לאחר מכן, התקיימה שיחה נוספת בין השניים, במהלכה השיב העובד כי הוא מעוניין להישאר בחברה והביע נכונות לעבודה מאומצת. מספר התבטאויות של המנהלת במהלך השיחה, יכולות להצביע על כך שגמלה בליבה ההחלטה על סיום ההעסקה. יחד עם זאת, המנהלת הבהירה לעובד בשיחה, כי יש לערוך תהליך רשמי. לאחר השימוע, נמסר לעובד מכתב פיטורים, עליו חתומה סמנכ"לית משאבי אנוש, שערכה את השימוע.
העובד הגיש תביעה בה טען, בין היתר, כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו, כי חל על העסקתו הוראות צו ההרחבה בענף ייבוא ייצוא מסחר ושירותים וכן, כי הפרמיות ששולמו לו במהלך תקופת העבודה מהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות וההפרשות הפנסיונית. לשיטתו, הפרמיות שולמו לו עבור כל מכירה שביצע, ללא כל תנאי ומבלי שנדרש לעמוד ביעד מסוים ולכן מדובר בעמלה ולא בפרמיה.
לעניין הפיטורים, טענה החברה שהחלטת הפיטורים התקבלה רק לאחר השימוע וכי השיחה שקיים העובד עם המנהלת הישירה שלו הייתה שיחה מקדימה לשימוע ואינה מעידה על כך שהתקבלה החלטה לפטרו. במסגרת השימוע העובד לא העלה כל טענה ביחס לסיום עבודתו ולהליך הפיטורים בזמן אמת, אלא הסכים לפיטוריו.
לעניין הפרמיות, טענה החברה כי מדובר בתמריץ או בונוס ששולם לעובד כחלק מתגמול קבוצתי עבור הצלחה בגיוס והשמה של עובדים אצל לקוחות החברה, וכי התגמול לא נבע מיגיעה אישית של העובד בלבד אלא של כל העובדים בצוות, ולכן אינו חלק מהשכר הקובע של העובד.
בית הדין פסק, כי באשר להליך הפיטורים, די בכך שהמנהלת הבהירה לעובד בשיחה, כי יש לערוך תהליך רשמי כדי להבהיר שלא התקבלה החלטה בחברה בעניין פיטוריו. החברה פעלה ברגישות בעניינו של העובד, לא הפתיעה אותו בהזמנה לשימוע לפני פיטורים, אלא המנהלת הישירה שלו קיימה עימו שתי פגישות הכנה שבהן הובהר לו מה ההליך הצפוי בעניינו. לפיכך, החברה פעלה כמצופה עת הקדימה וקיימה פגישות עם העובד במטרה להגיע להבנות ולהסכמות, שייתרו את הליך הפיטורים. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמי שערכה את השימוע היא סמנכל"ית משאבי אנוש, ולא המנהלת הישירה, אשר ניתן היה לומר שהביעה את דעתה בפגישות שקיימה עם העובד.
באשר לשאלה האם על השכר הקובע לכלול את הפרמיות, חזר בית הדין על ההלכה לפיה נטל השכנוע שתשלום מסוים המכונה "תוספת" הוא חלק מן השכר הרגיל, מוטל על העובד, ומעמדה של תוספת שכר אינה נגזרת מהשם או ההגדרה שנקבעו על ידי הצדדים, אלא נקבעת על פי מהותה. על מנת להכריע בשאלה האם התוספת הינה חלק מהשכר הקובע יש לבחון האם מדובר ברכיב שכר אשר שולם לתובע בגין עבודתו הרגילה או שתשלומו היה מותנה בקיומו של תנאי.
בענייננו, העובד שימש בחברה כמנהל מערך המכירות, היה אחראי על עובדים בצוות ולמעשה ניהל צוות עובדים. עולה אפוא, שהעובד לא טיפל לבדו בהשמת העובדים אצל הלקוחות, בשימורם ובטיפול בהם. לפיכך, אין לראות את תשלומי הפרמיה כחלק מהשכר של העובד. מדובר בפרמיה ששולמה בגין הישגים של המחלקה כולה ולא רק בגין עבודה אישית של העובד. לאור זאת, התביעה להפרש פיצויי פיטורים נדחית.
סע"ש (ת"א) 22555-02-21 גלעד הוכמן – יוניטסק בע"מ (נבו 31.7.2024)