קופות גמל

אגב תובענה של קופת גמל נגד מעסיק, לחיוב המעסיק בתשלום הפרשות לקופת הגמל, קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי: "תשלום ישיר של חוב של מעסיק לקופת גמל בגין הפרשות בגין העסקת עובד, אינו יכול להיות מסולק על ידי תשלום לעובד, ללא הסכמת קופת הגמל".

תובענה של "קופת גמל" נגד "מעסיק", לחיוב "המעסיק" בתשלום הפרשות לקופת הגמל, בצירוף פיצויי הלנה בגין הפרשות שלא הועברו, וכן לפיצויי הלנה בגין הפרשות ששולמו שהועברו באיחור.

התובעת הינה חברה לניהול קרנות פנסיה ומנהלת קרן הפנסיה וקופת גמל לפיצויים ולתגמולים וקרן השתלמות. הנתבעת מעסיקה עובדים, ביניהם כאלה שזכויותיהם הפנסיוניות מבוטחות בקרן הפנסיה וכאלה שמופרשות בגינם הפרשות לקרן השתלמות.

לטענת התובעת, הנתבעת חבה כלפיה בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה ולקופת הגמל וכן ריבית פיגורים או פיצויי הלנת שכר בשל כך, וכן בגין הפרשות וניכויים באיחור.

אגב טענת הנתבעת כי החוב נפרע בשל הסכמי פשרה שנחתמו בינה לבין עובדיה, פסק בית הדין כי תשלום ישיר של חוב של מעסיק לקופת גמל בגין הפרשות בגין העסקת עובד, אינו יכול להיות מסולק על ידי תשלום לעובד, ללא הסכמת קופת הגמל. לעניין זה, קבע בית הדין כי אין נפקא מינה לכך שחיוב המעסיק לקופת גמל עניינו בכספים שהמעסיק משלמם עקב ובגין יחסי עבודה בינו לבין עובדו. העובדה שחלק מן התמורה לעבודת העובד, משולם לקופת גמל, אין פירושה שהמעסיק והעובד רשאים לסחור בזכויות קופת הגמל שנועדו להבטחת מטרות מסוימות, שגם לציבור עניין בהן, כמו הבטחת ביטחון סוציאלי לעובד ולשאיריו.

נוכח האמור, בין היתר, קיבל בית הדין את התביעה והורה לנתבעת לשלם את החובות האמורים.

ק"ג (י-ם) 46254-06-21 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ – שיאון שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.2024)