חובת יידוע

העובדת עבדה כמדריכה במשרד החינוך ובמקביל, כמורה בעיריית נתניה. לאחר קיצוץ משרתה בעירייה, העובדת הבחינה שההפקדות בקרן ההשתלמות שלה פחתו. לאחר בדיקות שביצעה, גילתה שהיא זכאית להפקדות לקרן השתלמות עבור כל שנות העסקתה במשרד החינוך. בית הדין פסק כי משרד החינוך לא הביא לידיעתה של העובדת באופן מפורש את זכאותה לקרן השתלמות.

העובדת עבדה כמדריכה במשרד החינוך ובמקביל, כמורה בעיריית נתניה. בעת שהתובעת עבדה כמורה בעירית נתניה, הופקדו עבורה על ידי העירייה סכומים לקרן ההשתלמות. עם תחילת עבודתה במשרד החינוך העובדת לא ביקשה לצרף את משרד החינוך כמעסיק נוסף לקרן ההשתלמות, ולא הופרשו עבורה סכומים כלל לקרן השתלמות בגין עבודתה במשרד החינוך. לאחר קיצוץ משרתה בעירייה, העובדת הבחינה שההפקדות בקרן ההשתלמות שלה פחתו. לאחר בדיקות שביצעה, גילתה שהיא זכאית להפקדות לקרן השתלמות עבור כל שנות העסקתה במשרד החינוך.

בית הדין פסק כי משרד החינוך פעל באופן רוחבי בערוצי מידע שונים בכדי ליידע את עובדי ההוראה ובכללם העובדת באשר לזכותה העקרונית לקרן השתלמות. כך, הוכח שבתלושי השכר של העובדת הופיעה הודעה המורה לעובדים לבדוק את ביצוע הניכויים לקרן ההשתלמות. עוד הוכח שהזכאות לקרן השתלמות פורסמה באתרי משרד החינוך במרשתת, לרבות קישורים לטפסיי ההצטרפות, בתקנון עובדי הוראה וכן בביטאוני ארגוני המורים.

יחד עם זאת, עולה שבמעמד קליטת העובדת לעבודה במשרד החינוך, לא הובאה לידיעתה באופן מפורש זכאותה לקרן השתלמות או כי לצורך ביצוע הפקדות לקרן השתלמות ממשרד החינוך, עליה לפעול באופן אקטיבי ולהגיש בקשה לקרן. לאור האמור, סבר בית הדין כי משרד החינוך לא פעל כמעסיק סביר ובאופן מספק לעניין הנגשת הזכות, הבהרתה ופישוט הסוגיה באופן שיאפשר לעובדת למצות את זכויותיה.

לצד האמור, בית הדין פסק כי יש לייחס לעובדת מידה מסוימת של אשם תורם לתוצאה שנגרמה. לו הייתה העובדת פועלת בשקידה סבירה לבירור זכאותה, לא מן הנמנע שהייתה מגלה אודות זכאותה לקרן השתלמות במועד מוקדם יותר. לאור האמור, נפסק כי משרד החינוך יפצה את העובדת בגין אי הפרשה לקרן השתלמות.

סע"ש (ת"א) 23050-11-19 שושנה פולטין – משרד החינוך התרבות והספורט (נבו 22.7.2024)