- אי הבנה של התובעת לתוכן המסמכים איננה מבטלת את תקיפות ותקינות חתימתה על הערבות. אי גילוי של הבנק אודות חייבים נוספים עולה לכדי ביטול מוחלט של הערבות.
- תעריפון הבנק נעדר הבחנה מהותית בין פעולה של "קבלת מט"ח מישראל או מחו"ל" נספח ההטבות אינו מצביע רק על פעולות אקטיביות אלא עלול לכלול גם פעולות פסיביות.
- בית-המשפט יתערב רק במקרה בו ההחלטה על צו ביניים הינה מופרכת ואינה מתקבלת על הדעת. מסמכים המועברים בין עורך-דין ללקוחו יהנו מחיסיון מוחלט המונע חשיפתם למאן דהוא.
- עסקת פקטורינג בה נשמרה הזיקה בין חובות החברה לבין החברה המוכרת לא תיחשב ל"מכר מוחלט", וכספי חוב הלקוחות יועברו לקופת הנשייה של החברה.
- דינה של עסקת פקטורינג שנעשתה בניגוד לתניה מגבילה בשעבוד צף להידחות מפני זכויות בעל השעבוד הצף
- נקבע שבהתאם להסכם הסליקה שבין ישראכרט לבעל העסק, נטילת הסיכון לביצוע עסקה במסמך חסר הינה על בעל העסק. משנמנע בעל העסק לשאול ל-"פרט זיהוי מוגבר" הסיכון רובץ על כתפיו.
לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הבנקאות, המימון וביטוח האשראי לחודשים אפריל-אוגוסט 2024, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני פסיקה
1. אי הבנה של התובעת לתוכן המסמכים איננה מבטלת את תקיפות ותקינות חתימתה על הערבות. אי גילוי של הבנק אודות חייבים נוספים עולה לכדי ביטול מוחלט של הערבות.
בית-המשפט המחוזי דחה ברובה את עמדתה של פלונית להשבת מימוש הערבויות וקבע כי לא נסתרה החזקה בדבר כשרותה של התובעת, שעה שלא הוכיחה כי לא הייתה מסוגלת שכלית להבין כי היא חותמת על מסמכי ערבות וכי לא התקיימו הנסיבות העשויות לקבל את טענת "לא נעשה דבר". לצד זאת, בית-המשפט קבע כי הבנק הפר את חובת הגילוי הנוגעת לעדכון הערבה כי קיימת חברה נוספת כחייבת בחוב המובטח בערבות.
ת"א 71057-12-19 פלוני ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
(בית-המשפט המחוזי בתל אביב בפני כבוד השופט יונה אטדגי, ניתן ביום 26.06.2024)
תמצית פסק הדין:
- התובעת (פלונית) ביקשה להצהיר על בטלותן של שלוש הערבויות שנתנה עבור חברות הקשורות לבנה. כמו כן, היא ביקשה פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה ממימוש הערבויות. לטענתה, בעת החתימה על הערבויות היא הייתה במצב רפואי של דמנציה שלא אפשרה לה להבין את משמעות מעשיה ולכן כתבי הערבות בטלים מעיקרם.
- בנוסף, פלונית טענה כי הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, כשהאחרון לא הסביר בצורה מפורשת כי נוסף חייב נוסף לערבותה של התובעת.
- בית-המשפט קיבל את התביעה ביחס לערבות אחת בלבד, דחה לגבי יתר הערבויות ודחה את טענת הפיצויים.
- טענת "לא נעשה דבר" נוגעת למצב בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, אין זה המקרה בעניינו. פלונית לא העלתה בתביעתה טענת העדר כוונה לחתום על ערבות מהסוג שבה חפצה, אלא לאי מתן הסבר מספק בנוגע לפרטי הערבות.
- ביהמ"ש סומך עמדתו על העובדה כי פלונית התבקשה לסור אל סניפי הבנק עקב חוסר תקינות של החתימות והיא אכן הגיעה כדי לחתום בשנית. מכאן שהבינה כי היא חותמת על מסמכי ערבות ונהיר כי לא התנגדה לכך.
- בנוגע למצבה הקוגנטיבי, נקבע כי לפי חוק הכשרות המשפטית, אדם הוא בעל כשרות משפטית מגמר לידתו ועד למותו, זולת אם נשללה כשרות זו. הנטל להוכחת אי-כשרות כאמור רובץ על התובעת, דבר שהיא למצער אינה הצליחה להוכיח.
- ביחס לערבות השנייה שמומשה (בסך חצי מיליון ₪), נקבע כי בחינה של הראיות מחייבת להגיע למסקנה כי הבנק כשל מלעמוד בחובת הגילוי הנוגעת לחייבים נוספים. הוספת חייב נוסף לערבותו של הערב היא נתון חשוב מאין כמותו שצריך להיות מוסבר מפורשות ולקבל את אישור הערב, זאת גם אם סכום הערבות הכולל נותר בעינו. בית-המשפט מדגיש וחוזר שאי גילוי כאמור עלול לגרום לביטול מוחלט של הערבות.
2. תעריפון הבנק נעדר הבחנה מהותית בין פעולה של "קבלת מט"ח מישראל או מחו"ל" נספח ההטבות אינו מצביע רק על פעולות אקטיביות אלא עלול לכלול גם פעולות פסיביות.
התביעה התקבלה במלואה ונקבע שעל הבנק לפצות את חברי הקבוצה בשל עמלות היתר, בגין הפעולות הנדונות – קרי פדיון ניירות ערך וקבלת מט"ח לחשבון, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית.
ת"צ 36478-09-18 לפינר נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפני כבוד השופט שמואל בורנשטיין, ניתן ביום 05.07.2024).
תמצית פסק הדין:
- בית המשפט אישר את בקשת התובע להכיר בתובענה כייצוגית. על ההחלטת האישור הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שדחה את הבקשה.
- בבקשה לייצוגית נטען כי הפועלים חייב את לקוחותיו בעמלות ישירות (פדיון ניירות ערך וקבלת מט"ח) בתעריפי מחירון מלאים, במקום בתעריפים המופחתים שפורסמו בנספח ההטבות. על החלטתו של בית המשפט לדחות את טענות הבנק ולקבל את טענות התובעים פירטנו בעבר.
- נקבע כי המסקנה שנקבעה בהחלטת האישור, לפיה הבנק נהג שלא כדין בעת שגבה עמלה בגין פעולות בערוץ ישיר, שרירה וקיימת ואין מקום לבטלה.
- למעשה מחלוקת עובדתית במסגרת הליך זה. לפיכך, בית המשפט פונה לשלב בדיון אותו השאיר בצריך עיון והוא טענת הבנק לפיה יש לצמצם את חברי הקבוצה רק לאלו שביצעו פעולות מאותו סוג שביצע התובע הייצוגי, כלומר אלו שהסתמכו בפועל על נספח ההטבות.
- בית המשפט סבור כי דיי בכך שמדובר בפעולות דומות באופן מהותי לאותה הפעולה שביצע התובע, ושעילות התביעה הנוגעות לאותן פעולות היא זו שיש לתובע הייצוגי ביחס לפעולה שהוא ביצע, כדי לדחות את טענת הבנק לצמצם את חברי הקבוצה.
- נקבע כי אין הבדל מהותי בין פעולה של קבלת מט"ח מישראל או מחו"ל וכי התעריפון מתייחס לכל הפעולות האלה באופן דומה ולכן העילה המרכזית, דהיינו – קבלה פאסיבית שאינה כוללת ממשק ישיר עם פקיד, נוגעת לכלל חברי הקבוצה. יתרה מכך, לא ניתן לקבוע מי הסתמך דה-פקטו על הנספח והבנק איננו רשאי לגבות מעבר לעמלות המופחתות גם במי שלא הסתמך על נספח ההטבות.
3. בית-המשפט יתערב רק במקרה בו ההחלטה על צו ביניים הינה מופרכת ואינה מתקבלת על הדעת. מסמכים המועברים בין עורך-דין ללקוחו יהנו מחיסיון מוחלט המונע חשיפתם למאן דהוא.
בית-המשפט העליון דחה את בקשת התובע לערער על תוקפם של צווי הביניים בשל היותם קריטיים ומכריעים במסגרת ההליך הדיוני-עובדתי. היותה של חוות הדעת חסויה, אינה מעלה או מורידה מן הצורך לשכנע את בית-המשפט באשר לאמיתותן של העובדות והטענות המשפטיות ובוודאי שלא פוגעת בתובע.
רע"א 2098/24 סרגיי אדונייב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
(בית-המשפט העליון, בפני כבוד השופטת רות רונן, ניתן ביום 27.06.2024).
תמצית פסק הדין:
- בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשת המערער לגילוי ועיון במסמכים והיפוך סדר הבאת הראיות.
- התביעה הוגשה כנגד בנק לאומי בטענה כי חסימת חשבון הבנק שלו (על רקע סנקציות שטילה עליו ממשלת ארה"ב), נעשתה שלא כדין. בית-המשפט העליון דחה את בקשתו של העותר בשל היותה נופלת לאותן החלטות דיוניות מובהקות הנמנעות עם סוגי ההחלטות שלא ניתן לערער עליהן (ס' 1(6) לצו בתי המשפט).
- בית-המשפט מציין כי סדר הבאת הראיות איננה קובעת מסמרות בנוגע ליחס נטלי ההוכחה וכי בכל מקרה בית-המשפט יכריע בהתאם לטענות הנטענות, עליהן יוכל התובע להשיג במסגרת טיעוניו.
- בנוגע לחשיפת זהות הגורם בבנק שקיבל את ההחלטה לחסום את החשבון, בית-המשפט מציין כי לא נראה כי למועד בו נמסרה ההחלטה או לזהות המחליט ישנה חשיבות משמעותית לשאלות העובדתיות וכי בכל מקרה התובע יוכל לשאול שאלות אלו במסגרת החקירה הנגדית ככל והבנק יסתמך על עובדות אלו בעצמו.
- בית-המשפט מדגיש כי נקודת המוצא בהתדיינות אזרחית היא חובת גילוי רחבה וזאת במטרה לקדם את חקר האמת. אולם, חובת הגילוי איננה מוחלטת וייתכנו מצבים בהם היא תצטמצם ותיסוג, כמו במקרה שלהלן, כאשר הגילוי מתבקש על חוות דעת משפטית החוסה תחת חיסיון מוחלט (חיסיון עורך-דין-לקוח).
- בהקשר הזה, בית-המשפט קובע כי עצם קיומה של חוות דעת כאמור, איננה מעלה או מורידה בדיון הטענות לגופן. עמדתו של הבנק תעמוד לבחינת בית-המשפט במסגרת הליך הטענות לגופו, ללא קשר לשאלה מה נאמר בחוות הדעת. כלומר, כך או כך, על הבנק לשכנע כי ההחלטה לחסום את חשבון בנק התובע היא החלטה סבירה לגופה.
- בית-המשפט מדגיש כי התערבותה של ערכאת ערעור בנוגע להחלטות ביניים הנוגעות לגילוי מסמכים במהלך דיון, היא מצומצמת מאוד. התערבות בשלב ביניים שמורה להחלטות מופרכות שאינן מתקבלות על הדעת. במקרה דנן, אין מדובר בהחלטה מופרכת המגלה טעות בולטת ואף לא בהחלטה שעשויה לפגוע מהותית בתובע או בניהול ההליך.
4. עסקת פקטורינג בה נשמרה הזיקה בין חובות החברה לבין החברה המוכרת לא תיחשב ל"מכר מוחלט", וכספי חוב הלקוחות יועברו לקופת הנשייה של החברה
בית-המשפט דחה את תביעת פלטינום פיננסים להורות לשופרסל להעביר לידיה את כספי חוב הלקוחות, תוך שקבע שאלה הומחו לפלטינום שלא על-דרך המכר, ובהיעדר רישום של שעבוד לטובת פלטינום על חוב לקוחותיה של טחינה הנסיך, יש לשלם את הכספים לקופת הנשייה.
חדל"ת 56537-10-22 הנסיך מפעל ליצור טחינה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי
(בית-המשפט המחוזי בנצרת, בפי כבוד השופט ערפאת טאהא, ניתן ביום 30.01.2024).
תמצית פסק הדין:
- פלטינום העמידה מימון ומקדמות לחברת טחינה הנסיך כנגד המחאה לטובת פלטינום של זכויות שופרסל לקבלת תשלום מלקוחותיה. זאת כאשר על נכסי חברת טחינה הנסיך רבצו שעבודים שוטפים לטובת בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל
- לאחר מכן נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון, וניתן כנגדה צו עיכוב הליכים, שכתוצאתו החליטה שופרסל להקפיא את התשלומים לטחינה הנסיך.
- פלטינום טענה כי הזכויות לקבלת תשלום משופרסל הומחו לה על דרך המכר, ועל כן, אינן חלק ממסת הנכסים של החברה ואין למנהל ההסדר זכויות כלשהן באותם כספים. לא זו בלבד, לטענתה היא כבר שילמה לחברה מקדמות כנגד אותן המחאות ועל כן, הבעלות בכספים המוחזקים בידי שופרסל עברה לפלטינום ואין לקופת הנשייה זכויות בהם.
- הנאמן התנגד להעברת הכספים לפלטינום, dוביקש כי אלה יועברו לקופת הנשייה. לטענתו, עסקת הפקטורינג בין החברה ובין פלטינום היא בגדר המחאת זכות על דרך השעבוד ולא על דרך המכר אף שהוגדרה על ידי הצדדים כהמחאת זכות על דרך המכר. מכיוון שהחברה נכנסה למשטר של חדלות פירעון, אין תוקף לשעבוד, ויש להורות על העברת הכספים לקופת הנשייה.
- בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל, בעלי השעבוד הצף, טענו כי לטובתם נרשמו שעבודים צפים הכוללים תניה מגבילה, האוסרת לשעבד או להעביר נכסים ללא הסכמתם. כן הם טענו שהמחאת הזכויות לפלטינום נעשתה שלא במסגרת הפעילות השגרתית של החברה, ועל כן נדחות זכויות של פלטינום בחוב הלקוחות מפני השעבוד הצף.
- ביהמ"ש דוחה את התביעה, וקובע שהסכם הפקטורינג וההמחאה לא העבירו את הבעלות בחוב הלקוחות לפלטינום, וכי לא מדובר בעסקה על דרך המכר. זאת משום ש"נשמרה הזיקה" בין החובות לבין החברה. בין היתר, מציין ביהמ"ש שטחינה הנסיך מחויבת לעדכן את פלטינום בכל מידע מהותי בנוגע לגביית החוב, לנקוט הליכים משפטיים נגד החייב ככל שיידרש, ולשלם השתתפות עצמית בגין מקדמה ששולמה במקרה שהחייב לא פרע את החוב במלואו.
- ביהמ"ש טוען שאילו היה מדובר בהמחאת זכות על דרך המכר, פלטינום הייתה הופכת לבעלים של החובות, היא הייתה אמורה לטפל בגביית החובות, היא הייתה אמורה לשאת במלוא העלויות הכרוכות בכך והיא הייתה אמורה לספוג כל הפסד בגין אי פירעון החוב.
- ביהמ"ש קובע כי מאחר שהשעבוד מכוח אותן המחאות זכות לא נרשם, ומאחר שהחברה נכנסה למשטר של חדלות פירעון, אין תוקף להמחאות הזכות ועל כן, יש להעביר את הכספים המוחזקים בידי שופרסל לקופת הנשייה.
- נציין כי ביהמ"ש נמנע, נוכח המסקנה אליה הגיעה לעיל, להידרש לטענות הצדדים באשר למעמדה של עסקת הפקטורינג אל מול השעבודים הרשומים לטובת הבנקים.
5. דינה של עסקת פקטורינג שנעשתה בניגוד לתניה מגבילה בשעבוד צף להידחות מפני זכויות בעל השעבוד הצף
נקבע שעסקאות פקטורינג שנעשו בניגוד לתניה מגבילה בשעבוד צף קודם נדחות מפני זכויות הנושים בעלי השעבוד הצף, ודינן להתבטל כאשר יש בהן לגרוע מקופת הנשיה ולפגוע בנושים, אם נעשו בתמורה שאינה הולמת ובסמיכות להליכי חדלות הפירעון של מוכר החוב בפקטורינג.
חדל"ת 5030-11-23 תמרים בניה ופיתוח ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'
(בית-המשפט המחוזי בחיפה בפני כבוד השופטת בטינה טאובר, סגנית הנשיא, ניתן ביום 23.02.2024)
תמצית פסק הדין:
- חברת אורשי פקטורינג תבעה בביהמ"ש את קבלתם של כלל התשלומים מאת הרשויות המקומיות, לקוחותיה של חברת תמרים בניה ופיתוח, שלטענת אורשי, הומחו לה על דרך המכר במסגרת ביצוען של עסקאות פקטורינג. זאת על אף קיומו של שעבוד צף לטובת הבנקים, זאת מכוח תקנת השוק, ומשום שאחרת ישולם לבנקים כפל תשלום.
- לטענת הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות, השעבוד הצף ככל תניה מגבילה, נרשם לטובתם זמן רב טרם שנכרת הסכם המסגרת לעסקאות הפקטורינג, ואף לפני שנערכו המחאות הזכות לפיו לאורשי. מכיוון שכך, נטלה על עצמה אורשי סיכון מחושב לפיו, במקרה בו תיקלע תמרים בניה לחדלות פירעון, לא יזכו לכל קדימות לנוכח הזכויות הקנייניות של הבנק מכוח שעבודים קודמים שנרשמו לטובתו.
- עוד טענו הבנקים וכן הנאמנים כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום חוסר הזהות בין המבקשת (אורשי פקטורינג בע"מ) לבין החברה הקשורה לה, אורשי ג.ש. בע"מ, עמה נעשה הסכם הפקטורינג.
- המחלוקת בין הצדדים נסובה בעיקרה על שאלת המעמד של הסכם המסגרת ועסקאות הפקטורינג והמחאות הזכות שאורשי טוענת לזכויות מכוחן, על אף קיומם של שעבודים צפים קודמים לטובת הבנקים.
- בית-המשפט לא מקבל את טענת אורשי פקטורינג וקובע כי הסכם המסגרת והמחאות הזכות על דרך המכר אינם עדיפים על זכויותיהם של הבנקים מכוח השעבודים.
- אין חולק כי נעדרת זהות בין המבקשת, אורשי פקטורינג, לבין החברה החתומה על הסכם הפקטורינג, אורשי ג.ש., ומכיוון שלא הוצגו לביהמ"ש מסמכים המעידים על המחאת הזכויות מכוח הסכם המסגרת מאת אורשי ג.ש., לאורשי פקטורינג, די היה בכך כדי לדחות את הבקשה.
- העובדה כי שולמה תמורה בסך כ-50% ולעתים אף 30% משווי החשבוניות המומחות מעידה כי אין זו תמורה הולמת ששולמה בתום לב. הדברים נכונים ביתר שאת, שעה שאורשי ידעה או שהיה עליה לדעת שההתקשרות בהסכם המסגרת והמחאת הזכויות סותרים באופן מפורש את התניות הכלולות בשעבודים שנרשמו לטובת הבנקים.
- אין לקבל את טענת אורשי בדבר כפל תשלום לבנקים, עצם העברת הכספים לחשבונות תמרים בניה המנוהלים בדיסקונט ובמזרחי טפחות לא מעידה שהכסף שולם לבנקים, ומבדיקה עלה כי תמרים בניה עשתה בכספים שימוש בהתאם לצרכיה, ואלה לא הועברו לשימוש הבנקים.
- מעבר לכך, עסקאות אלה, גם אם היו מכר אמיתי, בנסיבות אלה, יש בהן לגרוע מנכסי קופת הנשייה ולפגוע בנושים, ודינן להתבטל, משום שנעשו בתמורה שאינה הולמת ובסמיכות זמנים למועד ההיקלעות לחדלות פירעון.
6. נקבע שבהתאם להסכם הסליקה שבין ישראכרט לבעל העסק, נטילת הסיכון לביצוע עסקה במסמך חסר הינה על בעל העסק. משנמנע בעל העסק לשאול ל-"פרט זיהוי מוגבר" הסיכון רובץ על כתפיו.
נקבע כי בהתאם להסכם הסליקה בין ישראכרט לבעל העסק, כאשר האחרון נמנע מלעשות שימוש בפרט אימות מוגבר בפעולת תשלום במסמך חסר והוא מונע הנזק הזול ביותר, חזקה כי הוא נוטל על עצמו סיכון הכרוך בביצוע עסקאות.
רע"א 8364/23 ב.ג.א.נ אופנה בע"מ נ' ישראכרט בע"מ
(בית-המשפט העליון, בפני כבוד השופט דוד מינץ, כבוד השופט יוסף אלרון וכבוד השופט אלכס שטיין, ניתן ביום 23.07.2024).
תמצית פסק הדין:
- ב.ג.א.נ אופנה בע"מ תבעה בבית המשפט את השבת כל הסכומים שגבתה ישרכארט בגין הכחשת עסקאות האשראי נושא התובענה. ישראכרט דרשה מנגד את החזרי החיוב מב.ג.א.נ אופנה בשל התכחשותו של בעל הכרטיס לפעולת תשלום במסמך חסר.
- העליון דן בשאלה מי נושא בהפסד הכספי במקרים של עסקאות מרמה שבוצעו מרחוק (פעולת תשלום במסמך חסר) והאם פעולת התשלום נעשתה תוך שימוש בפרט אימות מוגבר.
- ההחלטה נסובה סביב יישום ופירוש חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019. נקבע כי אין מחלוקת בעניינינו כי ארבע העסקאות נעשו במתכונת של ״פעולת תשלום במסמך חסר״. כמו כן, ביהמ״ש סבור כי הצגת צילום דרכון פג תוקף על ידי שולחו של הרוכש, איננה בגדר ״פרט אימות מוגבר״. את הטלת האחריות, כלומר דחיית הערעור והותרת החלטתו של ביהמ״ש המחוזי בעיניה, סומך ביהמ״ש על סעיף 29(ב) לחוק שירותי תשלום, הקובע כי במידה והרוכש מתכחש לפעולה של תשלום במסמך חסר, זאת בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה על החיוב, נותן שירותי התשלום ישיב לו את הסכום בו חויב. סעיף 32(א) לחוק שירותי תשלום, קובע כי בעל עסק העושה שימוש בפרט אימות מוגבר קונה לעצמו חסינות מאחריות להפסד שנגרם עקב ניצול לרעה באמצעי תשלום. כל אימת שנמנע בעל העסק מלעשות שימוש בפרט אימות מוגבר, וחלוקת הסיכונים הותנתה בחוזה בניהם, לחברת הסליקה תהא הזכות לחייב את המוטב בסכום שהושב לבעל הכרטיס (המשלם).
- נקבע כי תניה הקובעת כי המוטב יישא בכל הסיכונים אשר נובעים מפעולת תשלום במסמך חסר, אינה בהכרח פוגעת במוטב בשל היעילות שבפעולה לעסקיו, אשר עשויה להצדיק את הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולה כאמור. ישראכרט זכאית לקזז מחשבונה של ב.ג.א.נ. אופנה את הסכומים האמורים.
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
