לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום המימון והבנקאות לחודש אוגוסט 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה בתחום הבנקאות והפיננסים.
עדכוני חקיקה
טיוטת תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון) (תיקון), התשפ"ב- 2022 (מיום 26.07.2022).
התקנות נועדו להקל בנטל הבירוקרטי ולהיטיב את מהימנות המידע במאגר רשם המשכונות, באמצעות שיפור הנגישות בביצוע פעולות במאגר המשכונות (המנוהל על-ידי רשם המשכונות).
עיקרי התקנות להלן:
- כלל הציבור, קרי, גם מי שאינו מוכר כ"נושה מורשה" על-ידי הרשם, יהיה רשאי לבצע פעולות מקוונות במאגר, בהזדהות אלקטרונית בטוחה או באמצעות תעודה אלקטרונית (כרטיס חכם).
- המאגר ינוהל ברמה ארצית, כך שרישום המשכון לא יוגבל לרישום בלשכת הרשם במחוז של מען החייב, אלא ניתן יהיה להגיש בקשות לרישום בכל לשכות הרשם ברחבי הארץ.
- ברישום משכון רכב חדש, תוך ציון מספר השלדה וללא ציון סימן הרישוי, תוארך תקופת השלמת סימן הרישוי ל-45 ימים (במקום 30).
- כיון שמספר שלדת הרכב לרוב אינו ידוע במועד העמדתו של אשראי לרכישת רכב (הניתן לפני העברת הרכב לידי החייב), ניתן שנושה מורשה יקבל את הסכמת החייב בכתב לכך שישדר את מספר השלדה באופן מקוון לכשיתקבלו הרכב ומספר השלדה שלו, ובלבד שהסכמת החייב לכך שמספר השלדה ישודר כאמור תוצג לרשם לפי דרישתו.
- חייב שנפטר ובטוחה שנתן בגין אשראי טרם נרשמה במאגר, בהודעת המשכון יצוין הצירוף ז"ל סמוך לשם הנפטר. הודעת המשכון תיחתם בידי מנהל העזבון או יורשיו של החייב ותוגש בצירוף צו שיפוטי המאשר את הסכמת החייב לרשום את המשכון. כמו כן, נדרש לציין פרטי התקשרות של מי שפעל מטעם הנפטר.
- בכדי להגביר את האפקטיביות של יידוע צדדים למשכון, המען של חייב יחיד בהודעת המשכון יהיה מענו הרשום במרשם האוכלוסין (במקום הכתובת הנוכחית). כך, ככל שכתובתו של החייב תתעדכן במרוצת שנות המשכון, הרשם ישלח הודעות לכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין, בדומה להוראה הקיימת ביחס לתאגיד. כן מוצע להחיל חובה לציין כתובת דוא"ל וטלפון נייד.
- לבעלי רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, תבוטל הדרישה של ביצוע 5000 פעולות משכון בשנה החולפת על מנת שייחסו תחת ההגדרה של נושה מוסדי. כך למעשה, בעלי רישיון כאמור יוכלו לקבל מאת הרשם אישור לפעול כנושה מורשה ולבצע מגוון פעולות במאגר בהתאם להסדר החל נושים מורשים.
לנוסח טיוטת התקנות לחצו כאן. נציין כי טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור עד ליום 16.8.2022.
משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום זה. אנו מרכזים הערות לטיוטת התקנות ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למשרד המשפטים.
עדכוני רגולציה
1. פרסום חוזר הפיקוח על הבנקים להוראת ניהול בנקאי תקין 362 בנושא מחשוב ענן (מיום 13.6.2022).
בנק ישראל עדכן את הוראותיו ומאפשר לבנקים לאחסן את המידע ומערכות הליבה שלהם בשירות ענן ציבורי, גם אם הספק פועל בחו"ל. ביטול הדרישה מהבנקים לאחסן נתונים ותשתיות בארץ מאפשרת להם להיעזר בשירותי ענן ציבורי דוגמת גוגל, אמזון, מייקרוסופט אורקל ו-IBM. תכלית המהלך בין היתר לתמוך בשיפור תשתיות המחשוב ובשכלול היכולות הדיגיטליות של הבנקים.
ככלל, השימוש בשירותי מחשוב ענן מהותי הינו בגדר מיקור חוץ, ועל כן חלות עליו גם הוראת ניהול בנקאי תקין A359 בנושא "מיקור חוץ", למעט סעיף 33 בהוראה הנ"ל שעניינה "חובות דיווח למפקח על הבנקים".
להלן עיקרי התיקונים להוראה:
- עודכנו הגדרות למונחים "מחשוב ענן", "ענן פרטי", ו"מחשוב ענן מהותי".
- הדרישות להגנת הפרטיות לעניין מידע רגיש המאוחסן מחוץ לגבולות ישראל הותאמו להוראות הרגולציה להגנת המידע של האיחוד האירופי (GDPR).
- נוספו חובות לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה בהקשר לשימוש בשירותי מחשוב ענן. נדגיש, כי חובות כאמור הינם חלק ממגמה עולמית להגברת אחריות נושאי משרה לאירועי סייבר, מתוך הכרה והפנמה של מהות הסיכון ופוטנציאל הנזק.
- התאגיד הבנקאי נדרש לגבש "מדיניות לשימוש בשירותי מחשוב ענן" שתעמוד בדרישות הרגולציה. וכן לעקוב אחר יישומה, ובכלל זה התייחסות לבקרת סיכונים, לרבות "סיכונים תפעוליים" (לפי נב"ת 350).
- התקשרות התאגיד הבנקאי לבין ספק שירותי מחשוב תעוגן בחוזה המפרט את חלוקת האחריות בין הצדדים, אשר יעודכן אחת לשלוש שנים (לפחות. התאגיד הבנקאי נדרש לוודא כי הספק יישא באחריות כלפיו גם כאשר זה נעזר בנותן שירות משני.
- התאגיד הבנקאי יערוך בדיקת נאותות אודות נותן שירות מחשוב ענן מהותי, כולל הערכת הסיכונים הפוטנציאלים בהתקשרות עם נותן השרות ועמידתו בכל דין ורגולציה רלבנטיים וברמת הגנת סייבר נאותה.
- חלה חובה למחוק בתום השירות את המידע הבנקאי ממערכות נותן השירות.
- נוספה דרישה להבטיח את יכולתו של התאגיד הבנקאי לקבל מידע בעניין הפעילויות שהועברו למיקור חוץ אצל נותן השירות, לרבות ביקורות שבוצעו אצלו, ולהעביר את המידע כאמור למפקח על הבנקים על פי בקשתו.
- עודכנו היבטי הדרישה לנהל את סיכון חשיפת המידע תוך התייחסות להיבטים של סיווג המידע, מיקום מפתחות ההצפנה, מעורבות התאגיד הבנקאי בניהול מפתחות ההצפנה, רמת ההצפנה ועוד.
- התווספו בעניין ניהול וניטור אירועי סייבר בשירותי מחשוב ענן, לרבות קיום תרגילי סייבר.
- נקבע כי ככל שמחשוב הענן מהווה שירות חיוני לתאגיד הבנקאי יחולו עליו הוראות רלוונטיות בנב"ת 355 ("ניהול המשכיות עסקית").
- ככל שמחשוב הענן הינו מחוץ לישראל, התאגיד הבנקאי נדרש לבחון תכנית מענה לתרחיש של אי-זמינות המדינה הזרה, ולהעריך את יכולת ההמשכיות העסקית של הספק בעת מצבי חירום במדינתו.
- נקבעה דרישה לתאגיד הבנקאי לוודא עמידתו של אתר הענן בדרישות Tier3 בהתאם לסטנדרטים שנקבעו בתקן Institute UpTime.
- נקבעה חובה לתאגיד הבנקאי להעביר לידי הפיקוח על הבנקים אחת לשנה, בסוף שנה קלנדרית, דיווח בכתב בהתאם להוראת דיווח לפיקוח מס' 881 בנושא "דיווח על מחשוב ענן (שנתי)".
- בנספח היבטים עיקריים להערכת סיכונים במחשוב ענן הוספו התייחסויות להיבטי הסיכונים הנובעים משימוש במחשוב ענן ולקיום הפרדה לוגית ומנהלתית בין המערכות של הלקוחות השונים בענן.
לנוסח המלא לחצו כאן.
2. הודעת בנק ישראל בדבר הקמת מאגר נתוני אשראי עסקי (מיום 20.7.2022).
מאגר נתוני האשראי הצרכני הקיים אודות יחידים יכלול גם נתוני אשראי של עסקים קטנים ובינוניים.
מאגר לשיתוף בנתוני אשראי צרכני הוקם ופועל מאפריל 2019, ובו נתוני אשראי לגבי יחידים. המאגר נועד להגביר את התחרות והנגישות בשוק האשראי הצרכני, באמצעות צמצום פערי המידע בעניין הלקוחות הקיימים בין נותני האשראי.
נגיד בנק ישראל החליט לעשות שימוש בסמכותו ולהרחיב את מאגר נתוני האשראי הצרכני כך שיכלול נתוני אשראי גם לגבי תאגידים. החלטה זו היא חלק מהתקדמות פרויקט מסיל"ה – מאגר סטטיסטי ייעודי לאשראי עסקי – אשר יסייע לבנק ישראל במילוי תפקידו. לשם הרחבת המאגר כאמור, נגיד בנק ישראל יקדם תיקוני חקיקה נדרשים ויגבש כללים אשר יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לאחר התייעצות עם שר המשפטים.
3. פרסום עמדת רשות ניירות-ערך בדבר דרישות גילוי לתאגידים מדווחים בענף מתן אשראי חוץ-בנקאי (מיום 20.7.22), ופרסום הודעת הרשות על ביקורת רוחב בחברות הללו (מיום 21.7.22).
רשות ניירות-ערך מבהירה ומדגישה את היקף הגילוי הנדרש מאת חברות האשראי החוץ-בנקאי באשר לסיכונים שבפעילותן, ובנוסף, פותחת בביקורת רוחב באשר לנאותות ואמינות הגילוי למשקיעים מאת החברות, כולל בתחומי יתרת האשראי ללקוחות ולנאותות ההפרשות להפסדי אשראי.
- פרסום העמדה הינו בין היתר בתגובה להתרחשויות שאירעו בתקופה האחרונה בשוק ההון ובענף האשראי החוץ-בנקאי, שעוררו את הצורך להדגיש לחברות ליתן גילוי נאות לציבור המשקיעים אודות הסיכונים הכרוכים בפעילותן, לרבות סיכון האשראי.
- התייחסות הרשות במסגרת השו"ת מפרטת היטב ובאופן ממוקד לאילו סיכונים יידרשו חברות האשראי החוץ-בנקאי להתייחס בגילויים מטעמן לציבור ובמסגרת דוחותיהן. זאת בהתבסס, בין היתר, על חוזר שפורסם במאי 2022 מאת רשות שוק ההון לגופים המפוקחים בדבר ניהול סיכונים אצל נותן שירותים פיננסיים מוסדרים, ואשר צפוי להיכנס לתוקף בסוף שנת 2023.
- עיקרי הגילוי הנדרש הינו בסוגיות הבאות: סיכונים עיקריים; אופן ניהולם; הסיכוי להתממשותם והשפעתם על פעילות התאגיד; לרבות חובת דיווח ביחס לתיאור גורמי הסיכון והגורמים להיווצרותם ותוך דירוג השפעתם; ובכלל זה סיכוני ציות ועמידה בהוראות הדין; וסיכונים למעילות והונאות.
- על התאגידים המדווחים ליישם ולכלול את הגילוי האמור כבר בפרסום הדוח העתי (רבעוני/תקופתי) הקרוב.
- בנוסף, לראשונה נדרשת הכללתו של גילוי שכזה גם בדוח הצעת המדף, ככל שבכוונת החברה להציע ניירות ערך לציבור באמצעותו טרם מועד פרסומו של הדוח העתי הקרוב.
- בנוסף, התייחסות הרשות מרחיבה באשר לתוכן הגילוי הנדרש בדיווח מיידי אודות התרחשות אירועים בהם התממשו הסיכונים. על החברה לגלות בין היתר, אודות האירוע, הסיכון שהתממש, הגורמים שהובילו להתממשות הסיכון, הנזק שנגרם לתאגיד, פעולות שנקט התאגיד כדי למזער את הנזק ובקרות נוספות שיישם או עתיד ליישם כדי למנוע את הישנותם בעתיד (ומבלי לגרוע מחובת התאגיד להתייחס למכלול האירועים הללו בדוחותיו התקופתיים בהתאם להוראות סעיף 36 לתוספת הראשונה).
- הביקורת מאת הרשות נועדה להבטיח כי הגילוי למשקיעים בתחום האשראי החוץ-בנקאי הינו אמין ונאות. במסגרת הביקורת יבחנו מספר סוגיות, ביניהן נאותות המדידה והגילוי בדוחות הכספיים של החברות ביחס להלוואות וליתרת האשראי ללקוחות, ונאותות ההפרשות להפסדי אשראי.
- נראה כי הדגשת דרישות הגילוי כאמור לעיל הינו המשך של החלטת הרשות 21-1 בדבר אכיפה חשבונאית לתאגידים מדווחים (ממרץ )2021 לעניין הגילויים הנדרשים בדוחותיהם, בהיבטים הכמותיים והאיכותיים של סיכון האשראי לו הם חשופים, על-מנת שיוצג בפני ציבור המשקיעים כלל המידע הרלבנטי עבור כל אחד מתאגידים אלה.
להודעת הרשות לחצו כאן.
עדכוני פסיקה
1. ע"א 4880/19 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' שושנה (רוזה) גזונטהייט
(בית המשפט העליון בפני כבוד השופט עופר גרוסקופף, ניתן ביום 18.7.2022)
נקבעו אמות מידה לחובת הנאמנות וחובת הזהירות החלות על הבנק בעת ביצוע פעולות על-ידי שלוחו של לקוח. שאלת אחריותו של הבנק כלפי הלקוח תוכרע בהתאם לטיב הפעולות שבוצעו בחשבונו, ובפרט בעבור מה ולטובת מי בוצעו אותן הפעולות. ככל שמדובר בפעולות שבוצעו עבור הלקוח או חברות הקשורות לו, הנחת המוצא היא לבנק אין סיבה לחשוד כי הלקוח לא העניק לשלוח את הסמכות לבצען. ואולם, בפעולות שבוצעו עבור צדדים שאינם קשורים ללקוח ולחברות שבבעלותו, שאז היה על הבנק לחשוד בפעולות אלה, לברר וליידע את הלקוח אודותיהן.
תמצית פסק הדין:
- שלושה ערעורים על פסק דין חלקי ופסק דין משלים של בית המשפט המחוזי (מרכז) נסובים סביב תביעה כספית רחבת היקף המתנהלת מזה 20 שנים בין לקוח הבנק הבינלאומי הראשון לבין הבנק.
- התובע (אשר נפטר במרוצת ההליך ואשתו נכנסה בנעליו), איש עסקים, נתן הרשאה ליועץ מטעמו לפעול בחשבונותיו הפרטיים ובחשבונות של חברות בבעלותו, ותביעתו נסובה על הפעולות שבוצעו על-ידי שולוחו בחשבונות אלה. טענת התובע הינה כי היועץ מעל בכספו, וביצע ערבויות ושעבודים כנגד נכסים בחשבונותיו ללא רשות, וכי לפעולות היועץ אין תוקף.
- תביעת הלקוח שהוגשה כנגד היועץ התקבלה בהסכמה בחודש מאי 2013, והיועץ חויב לשלם לתובע כ-17 מיליון ₪. הוסכם כי מימוש פסק הדין כנגד היועץ יעוכב עד שתוכרע המחלוקת עם הבנק, ויתברר האם כספים שגבה הבנק מהלקוח בגין פעולות היועץ, נגבו כדין.
- בית המשפט דן בהרחבה בחובות הבנק כלפי הלקוח, אותן מונה הפסיקה: חובת הנאמנות; חובת הזהירות וחובת תום הלב. כידוע, בין הבנק לבין הלקוח שוררת מערכת יחסים מיוחדת הנובעת מחיוניות שירותי הבנק, מעמדו הייחודי של הבנק בחיי המסחר והכלכלה, מפערי הכוחות בין הצדדים, מאופי היחסים הממושך בין השניים, הידע והכלים שבידי הבנק והאמון שרוכש הלקוח לבנק בהיותו כגוף מעין ציבורי.
- בענייננו, התובע טען להפרת חובת הנאמנות וחובת הזהירות.
- חובת הנאמנות היא פרי הפסיקה ומשמעותה היא כי על הבנק לפעול לשם המטרה אותה ביקש הלקוח, ללא שיקולים זרים וניגוד עניינים, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח. חובת הנאמנות משתנה בהתאם לנסיבות כמו סוג השירות, סוג הלקוח, טיב היחסים בין הבנק ללקוח, מידת מעורבותו של הבנק במערכת יחסים זו, מידת ההסתמכות של הלקוח בבנק ועוד. חובת הנאמנות שחב הבנק ללקוח מחייבת את הבנק לדאוג לענייניו של הלקוח אך אינה מחייבת את הבנק לזנוח את האינטרסים שלו עצמו כליל.
- בהקשר לשימוש במונח "נאמנות" הוער כי מן הראוי להשתמש במינוח אחר כמו "הגינות". זאת משום שהבנק אינו "נאמן" של הלקוח אלא, נותן שירות חיוני המחויב בחובת התחשבות מוגברת.
- חובת הזהירות מטילה על הבנק חובה לנהוג במיומנות ובזהירות ראויה, לנקוט באמצעים שבנק סביר היה נוקט בנסיבות העניין ולדאוג שנכסי הלקוח לא ייפגעו. כלומר, הבחינה היא אובייקטיבית, ביחס לבנק הסביר ולא באופן סובייקטיבי.
- לנוכח הידע והמומחיות של הבנק, הוא נחשב כ"מונע הנזק הזול ביותר" ביחס לנכסי הלקוח בבנק.
- בדומה לחובת הנאמנות, גם היקפה של חובת הזהירות משתנה לנסיבות המקרה.
- הפסיקה קבעה שיקולים לקביעת רמת הזהירות הנדרשת מאת הבנק ובכללם, סוג החשבון, סוג הפעילות: פעולה שגרתית או חריגה , פעולה שיש בה צורך מיידי, גילו והשכלתו של הלקוח, כישוריו, תדירות הביקורים של הלקוח בבנק והאמצעים הטכנולוגים העומדים לרשות הבנק.
- באשר למערכת היחסים המשולשת בנק, לקוח ושלוחו של לקוח, נקבע כי מחד גיסא, מוטלת על הבנק החובה לפעול על פי הוראות השלוח, לקוח הבנק. ומאידך גיסא, נוכח "בעיית הנציג" המתעוררת ביחסי שליחות, אל לו לבנק לקבל את השולח באופן עיוור.
- הנחת המוצא היא כי במרבית המקרים, נותני ההוראות הם אנשים ישרים ועל כן, כאשר הפעלות נחזות כשרות ותקינות לא חלה על הבנק חובת חקירה. אולם, כאשר מתעורר חשד, הבנק נדרש לחקור את פשרן של הפעולות וליידע את הלקוח, גם אם ההרשאה תקפה.
- השיקולים המנחים שהבנק נדרש לשקול הם שניים: רמת החשד בדבר ביצועה של פעולה פסולה; והיקף האמצעים הנדרשים לשם בירור הפעולה החשודה. ככל שרמת החשד גבוהה יותר והחקירה הנדרשת מהבנק היא פשוטה יותר, כך תגבר חובתו של הבנק לחקור את הפעולה.
- מצבים בהם מתעורר חשד כי מתבצעת פעולה המנוגדת לרצונו של השולח הם לדוגמא, כאשר השלוח מבצע פעולה לטובת עצמו, או כאשר הפעולה מצמיחה טובת הנאה לשלוח ללא הסכמת השולח, או כאשר יש בפעולה ויתור על זכות של השולח או שאין בה תמורה.
- בעניינינו, בית המשפט קבע כי ככל שהיועץ ביצע פעולות עבור התובע או עבור חברות הקשורות לו, לבנק לא הייתה סיבה לחשוד כי הוראות שניתנו על ידו ניתנו בניגוד לרצונו של התובע. שונים הם פני הדברים כאשר בוצעו פעולות לטובת צדדים שאינם נוגעים לתובע, אז היה על הבנק לחשוד בפעולות אלו, לברר וליידע את התובע.
2. ת"א 8487-05-22 דוד דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כבוד השופט גרשון גונטובניק, ניתן ביום 15.7.2022).
בית המשפט קיבל באופן חלקי את הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על בנק הפועלים להטיל מגבלות על חשבונו של דוידוביץ'. נקבע שדי בהיכללותו של לקוח ישראלי במשטר סנקציות מחוץ לישראל כדי לבסס, לכאורה, סירוב סביר למתן שירותים בנקאיים, אף אם לא עומד על הפרק חוזר מאת המאסדר העוסק במישרין בסיכונים כגון זה. כן נקבע כי עוצמת המגבלות שמוטלות צריכה להלום את עוצמת החשש המתקיים בנסיבות העניין.
תמצית פסק הדין:
- בנק הפועלים הטיל מגבלות ניכרות והקפיא את יכולת הפעולה בחשבונו ובכרטיסי אשראי של לקוחו, המבקש דוידוביץ', נוכח הכללתו ברשימת האישים שהוטלו עליהם סנקציות בבריטניה ובקנדה, לאור המלחמה המתנהלת בין רוסיה לאוקראינה.
- זאת, בעת שממשלת ישראל לא הטילה מגבלות מקבילות שכאלה, ובעת שלא עמדו על הפרק חוזר או הנחיה מחייבת מאת הפיקוח על הבנקים שעסקו באופן ישיר בסיכונים מסוג זה.
- ביום 5.5.22 נעתר בית-המשפט המחוזי (כב' השופטת אברהמי) לבקשת דוידוביץ', והסיר בסעד זמני את החסימה מהחשבון, בכפוף להגבלת הפעילות בו, ותוך שהתנה את המשך הקפאתו בכך שהבנק ייתן לדוידוביץ' הודעה מנומקת מראש. [לתמצית החלטה זו, ראה באתר]
- הבנק מסר לדוידוביץ' הודעה כאמור, ופירט כי החלטתו להקפיא את החשבון התקבלה בעקבות הסנקציות הבריטיות והסיכונים הנלווים. לשיטתו, הבנק רשאי להקפיא פעילות בחשבון— להבדיל מסגירתו—באופן מיידי וללא התראה, שכן אחרת תסוכל תכלית ההקפאה.
- על רקע זה הגיש דוידוביץ' בקשה למתן צו מניעה זמני המורה כי על הבנק להימנע מהטלת מגבלות כלשהן על חשבון הבנק שלו.
- נקבע שאי-קיומם של חוזר או הנחיה ישירה אינה משנה, וכי יש לאפשר לבנק לנהל את סיכוניו, גם אם טרם התפרסם חוזר מאת המפקח על הבנקים. על הבנקים לגבש עמדה בסיכונים המשתנים בעצמם. הם אינם נדרשים לאתר מקור הסמכה כדי לעשות כן. אין המדובר ברשות מנהלית. עליהם לבחון את הסיכונים המשתנים גם מקום בו המאסדר עוד לא אמר את דברו.
- לעניין חשש הבנק שדוידוביץ' יעשה שימוש בחשבון כדי לעקוף או להתחמק מהסנקציות שהוטלו בבריטניה, נאמר שהלקוח אינו אזרח בריטניה או קנדה, ושאין ביסוס לכך שברצונו לעשות שימוש בכספיו בחשבון שבארץ במדינות הללו.
- אלא שהבנק לא חשש (רק) מפני הפרה ישירה של הסנקציה. החשש של הבנק הינו כי ייתפס כמי שמאפשר ללקוח לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, ולפגוע בתכליתן. נקבע שבמציאות העסקית הגלובלית הנוהגת היום, מדובר בחשש של הבנק שאין להקל בו ראש, גם אם איננו עוסקים בהלבנת הון, משום שתפיסה שכזו, על-ידי הבנקים בעולם המערבי, או גורמים כלכליים בינלאומיים, עלולה לפגוע במוניטין שלו, וביכולתו לעשות עמם עסקים.
- נקבע כי צריך להתקיים יחס הולם בין עוצמת החשש העומד בבסיס פעולותיו של הבנק לבין עוצמת הצעדים שהוא נוקט. לא ניתן, בשל חשש שולי, להצדיק נקיטה בצעד של השבתה מלאה של החשבון, או סירוב גורף למתן שירותים (ודאי שהינם בבחינת שירותים חיוניים). על הסבירות לקחת בחשבון לא רק צורכי הבנק אלא גם את צורכי הלקוח.
- בנסיבות המקרה, החשש שמעלה הבנק כי הוא עצמו ייתפס כמי שמאפשר למבקש לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, הינו בעל עוצמה לכאורית, אבל עוצמה מוגבלת. הסנקציות שהוטלו אינן חלות באופן ישיר על פעילות הלקוח בחשבון המנוהל בישראל, ובפרט שהיקף הכספים בו אינו ניכר, במיוחד ביחס לסך הנכסים של בעל החשבון. אין גם הכרח שתיעשה באמצעות החשבון פעילות באנגליה או בקנדה (המדינות בהן הוטלו הסנקציות). אין גם חשש כי המבקש עצמו עוסק בהלבנת הון או המימון טרור.
- נקבע כי נוכח חששו האמור של הבנק, כי ייתפס כמי שיאפשר לדוידוביץ' לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, נראה שהולם, לכאורה, להטיל מגבלות על הכנסת כספים מחוץ לארץ לחשבון, או שלא לשנות מאופיו של החשבון ולהפכו לחשבון עסקי המשמש את הפעילות העסקית של המבקש.
- נראה שהמגבלות שהטיל הבנק חורגות במידה חלקית מההלימה הנדרשת בין החשש הלגיטימי לביו הצעדים שננקטו הלכה למעשה.
- נקבע כי עד להכרעה בגוף התובענה העיקרית, המבקש יוכל לעשות שימוש במלוא הסכומים שבחשבון, בכפוף להגבלות שהוטלו בחשבון שעניינן, בין היתר, איסור קבלת כספים מחו"ל ואיסור על העברות כספים לחו"ל שאינם לצרכים אישיים של המבקש או של הקרובים אליו.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
