לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הבנקאות, המימון והרגולציה הפיננסית לחודש פברואר 2023, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני חקיקה
פורסמה טיוטת בדבר הוספת "עבירות ניירות ערך" לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968
מוצע לקדם צו מכוח סמכותם של שר המשפטים והשר לביטחון פנים כך שיכלול עבירות נוספות שיכללו בהגדרה "עבירת ניירות ערך" מחוק העונשין התשל"ז – 1977 ועבירות מחוק המחשבים, התשנ"ה- 1955, מה שיקנה סמכות לרשות ניירות ערך לבצע חקירה במקרה של חשד לביצוען, ככל שבוצעו בקשר לחוק ניירות ערך, בלא צורך לקבל הסמכה מיוחדת משר המשפטים.
העבירות שמוצע להוסיף:
[1] תיווך בשוחד – השלמה לעבירת השוחד הקלאסית הקבועה בסעיפים 290-291 לחוק העונשין, מטרת האיסור הקבוע בעבירה זו היא למנוע מעשי הכנה המקדימים את מתן השוחד או הטיית עובד ציבור למשוא פנים;
[2] גניבה בידי מורשה – גניבה של נכס או כספים עליהם היה מופקד אדם מכוח תפקידו (לדוג' מנהלי תיקים, נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות);
[3] עבירת הזיוף / זיוף מסמכים – מהווה עבירה נלווית בתיקים הנוגעים להנעת משקיעים לביצוע מסחר בניירות ערך (חלק מעבירת התרמית והנעת משקיעים);
[4] קשירת קשר לביצוע פשע – יצירת קשר עם אדם אחר לשם תכנון עבירה;
[5] עבירות לפי סעיפים 2-6 לחוק המחשבים – פשיעת סייבר מוכרת כאחד האיומים הגוברים בשווקים פיננסיים בעולם כולו. חוק המחשבים מספק מסגרת אכיפתית משלימה בחקירות עבירות לפי חוק ניירות ערך ומשכך, מוצע להוסיף גם עבירות אלה להגדרה.
להרחבה לחצו כאן
עדכוני רגולציה
1. סירוב הבנק לאפשר שימוש בשירותי תשלום בסיסיים ובערוצי בנקאות בתקשורת רק בשל השתייכות הלקוח לסוג מסוים של לקוחות לא ייחשב כסירוב סביר למתן השירות
טיוטת חוזר הפיקוח על הבנקים לעדכון ההוראה "פתיחת חשבון עובר ושב ביתרת זכות וניהול חשבון" (הוראת נב"ת 422, פורסמה ביום 26.12.2022)
ההוראה מבהירה כי יש לבחון כל עניין לגופו ואין לקבוע כללים גורפים ולמנוע אמצעי תשלום בסיסיים (כמו כרטיסי אשראי) או ביצוע פעולות באמצעות בנקאות בתקשורת רק בשל השתייכות הלקוח לסוג מסוים של לקוחות (כמו לקוחות בהליכי חדלות פירעון, עובדים זרים ועוד), וכי התאגיד הבנקאי יוכל לקבוע מגבלות או בקרות נדרשות בנסיבות העניין, תוך הקצאת משאבים נדרשים.
אלה עיקרי טיוטת העדכון להוראה:
[1] בכדי להבטיח מתן שירותים בערוצי בנקאות בתקשורת ושירותי תשלום בסיסיים לכלל הלקוחות, תחולת ההוראה הורחבה באופן שהיא היא תחול על ניהול חשבון ביתרת חובה שאינה חורגת ממסגרת האשראי המאושרת, מעבר לתחולה על ניהול חשבון ביתרת זכות.
[2] הגדרת "הליך פשיטת רגל" תורחב והיא תכלול התייחסות להליך חדלות פירעון.
[3] בכדי שעובדים זרים יוכלו לנהל חשבון בנק בישראל, הגדרת המונח "לקוח" תורחב באופן שהיא תכלול גם עובד זר המתגורר בישראל.
[4] לרשימת השירותים הבסיסיים שלגביהם תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר התווסף אמצעי תשלום המאפשר ביצוע פעולות בסכום מוגבל לתקופה.
[5] התווספה הוראה כי אין לסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לקוח לבצע פעולות באמצעות בנקאות בתקשורת. בהקשר זה צוין כי התאגיד הבנקאי רשאי שלא לאפשר ללקוח מסוים לעשות שימוש בערוץ המוצע לכלל לקוחותיו, ובלבד שניתנה לו חלופה הולמת לביצוע הפעולות מרחוק.
תחילת העדכון לפי חוזר זה: 1 בינואר 2024
לחוזר המלא לחצו כאן
2. פורסם מסמך הבהרות בנושא צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ"א – 2021
חדש – רשות שוק ההון ביטוח וחסכון פרסמה טיוטת קובץ שאלות ותשובות בנושא צו איסור הלבנת הון הכולל גם תשובות לסוגיות שהתווספו בנושא לאורך זמן. (פורסם ביום 25.12.2022).
עיקרי ההבהרות שניתנו במסמך:
[1] הבהרה כי העברה מנותן שירות פיננסי אחד בישראל לנותן שירות פיננסי זר באמצעות נותן שירות פיננסי שני בישראל – צריכה להיות מדווחת על ידי יוזם ההעברה (נותן שירות פיננסי ראשון) או על ידי מקבל ההעברה (נותן שירות פיננסי שני);
[2] הובהר כי רכישת חוב תיחשב כמתן אשראי על ידי הרוכש ומכאן שתחול חובת דיווח צולבת: הן על ידי מי שנרכש ממנו החוב (הגוף שמוכר) בגין החזר האשראי, ועל הגוף שרוכש את החוב – בגין מתן האשראי;
[3] חובת הדיווח, אינה חובה יומית מצטברת כלפי מספר פעולות אשר סכומן הכולל הינו 50,000 ש"ח לפחות, גם אם מדובר בפעולה אחת הכרוכה בפעולה נוספת של מקבל השירות במהלך יום קלנדרי.
[4] ככלל, הפעולות המבוצעות עבור לקוח בסיכון גבוה יסווגו כפעולות בסיכון גבוה, למעט מקרים בהם האחראי לאיסור הלבנת הון מצא הצדק לסווגן אחרת.
לנוסח המלא לחצו כאן
3. רשות ניירות ערך פרסמה עמדה בנושא הגילויים הנדרשים בגין סיכון אשראי בדוחות הכספיים של תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי
חדש – עמדת סגל חשבונאית 13-8: מפרט את הגילוי הנדרש מנותני אשראי חוץ בנקאי בכל הנוגע לסיכון אשראי בדוחותיהם הכספיים, לרבות הגילוי הנדרש בנושא סיכון אשראי (פורסם ביום 05.12.2022).
עיקרי הדגשים:
[1] גילוי בנושא מדיניות מדידת הפסדי אשראי – על התאגיד לפרט את האופן בו הוא עושה שימוש בניסיון העבר לרבות תיאור תקופות העבר שנעשה בהן שימוש לצורך מדידת הפרשה. כמו כן, התאגיד נדרש לתת תיאור מפורט של המדיניות החשבונאית למדידת הפסדי אשראי.
[2] גילוי בדבר ריכוז סיכוני אשראי – על התאגיד לתת גילוי בדבר חשיפה לסיכון אשראי וריכוז סיכוני אשראי משמעותיים במועד הדיווח, לרבות תמצית נתונים כמותיים אודות חשיפת התאגיד לסיכונים, בהתבסס על המידע המוכן לצרכים פנימיים לאנשי הפתח בהנהלת התאגיד. לדוגמא: תאגיד אשר העניק הלוואות רבות ללווים בתחום הנדל"ן היזמי בישראל, ריכוזיות אשראי ללווה בודד.
[3] גילוי בדבר הרכב התיק (לפי רמות דירוג סיכוני אשראי) וגיול אשראי – חברת אשראי חוץ בנקאי תידרש להציג בדוחותיה הכספיים מידע בדבר גיול אשראי. כאשר, בנוגע לגיול אשראי, הרשות מדגישה כי במסגרת עמודת החובות שאינם בפיגור יש להציג אך ורק חובות שטרם הגיע מועד פירעונם המקורי.
[4] תנועה ביתרת הפרשה להפסדי אשראי – בנוסף להוראות התקן, על התאגיד לכלול בגילוי הסבר מילולי לעיקרי השינוי ביתרת ההפרשה להפסדי אשראי וניתוח הסיבות לשינויים בהפרשה להפסד במהלך התקופה, כגון שינוי שיטת החישוב, שינוי בהנחות מקרו-כלכליות משמעותיות, שינוי במאפייני הלקוחות, הבטוחות, עדכוני מדיניות ונהלי החיתום וכיוב'.
[5] בטוחות – גילוי מפרוט באשר למהותן, היקפן, איכותן והשפעתן.
[6] גילוי בדוחות ביניים – על התאגיד לפעול במשנה זהירות בעת הערכה וקביעה כי המידע הנוגע לתיק האשראי אינו מהותי ולפיכך אינו מצריך גילוי בדוח ביניים.
לנוסח המלא לחצו כאן
עדכוני פסיקה
מלווה יכלול בחוזה ההלוואה את דמי הגביה החודשיים כחלק מחובת הגילוי שיעור העלות הממשית של האשראי
ת"צ 2983-08-16 ששון ששון נ' קידום ד.ש. (השקעות ופיננסים 1992) בע"מ ואח'
(בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופטת נחליאלי חיאט, ניתן ביום 27.11.2022).
תמצית פסק הדין:
[1] מר ששון הלווה התקשר עם קידום פיננסים בהסכם "אשראי ומשכון", ונטל ממנה הלוואה בסך 70,000 ₪. בהסכם נכתב כי 'שיעור העלות הממשית של האשראי' עומד על 13.354% (כמובנו של מונח זה בחוק המכונה היום חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993). הסכם ההלוואה כלל גם הוראות בדבר חיוב בתשלום חד-פעמי בסך 1,765 ₪ בגין עמלת הקמת ההלוואה, וכן תשלום חודשי בסך 13 ₪, שכונה "דמי גביה", במשך כל תקופת ההלוואה.
[2] מר ששון הגיש בקשה לתביעה ייצוגית בעקבות חיובו בדמי הגבייה החודשיים ובעמלת הקמת ההלוואה, וטען כי חיובים אלה הם "סכומים שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה הלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל [מן המלווה, ולמעט ריבית פיגורים]". לכן, טען, סכומים אלה הינם בבחינת "תוספת" כהגדרתה בחוק אשראי הוגן, והיה על קידום לכלול אותם בחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי, כחלק מחישוב ה"תוספת".
[3] לתמיכה בטענותיו צרף התובע לבקשת האישור חוות-דעת מאת רו"ח, לפיה אם קידום הייתה כוללת את חישוב דמי הגביה החודשיים ואת עמלת הקמת ההלוואה כחלק מן התוספת, היה שיעור העלות הממשית של האשראי בטווח שבין 15.76% ל-18.53%.
[4] בהחלטתו לאשר את הגשת התובענה כייצוגית קבע בית המשפט, בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת בשלב זה של ההליך, כי עמלת הקמת ההלוואה ודמי הגבייה החודשיים אכן נכללים בהגדרת "תוספת" בחוק אשראי הוגן.
[5] על כן, נקבע כי יש סיכוי סביר כי באי-הכללת מלוא התשלומים בחישוב "התוספת", וכפועל יוצא, בחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי, הפרה קידום את חובת הגילוי מכוח חוק אשראי הוגן. עוד נקבע כי ישנו סיכוי סביר שבית המשפט יורה על שינוי הסכמי ההלוואות באופן שיבטל את החיובים שלא נכללו בחישוב "התוספת" וכי סביר שתתקבל טענת מר ששון כי העמלות נשואות בקשת האישור הן ריבית מוסווית.
[6] בקשת רשות הערעור על החלטת האישור נדחתה, ובקדם המשפט של הליך זה, הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט ופנו להילוך גישור, שבסיומו הוגשה בקשה לאישור הסדר הפשרה.
[7] בית-המשפט בחן את הסדר הפשרה וגילה שלא נכללו בו עסקאות עם יחידים שקידום ניהלה בעבר או שעודה מנהלת נגדם הליכים משפטיים, וכן, שלא בו עסקאות חברת הבת של קידום (בעוד שההכנסות מעסקאות אלה נרשמו בספרי קידום). על כן הורה בית-המשפט לתקן את הסדר הפשרה טרם אישורו.
[8] לאחר שתוקן, אישר בית-המשפט אישר את הסדר הפשרה, לפיו דמי הגבייה יושבו לחברי הקבוצה במלואם ועמלת הקמת ההלוואה תושב בניכוי 500 ₪.
[9] באשר לעמלת הקמת ההלוואה, תקופת ההשבה הוגבלה עד למועד התיקון לחוק, שנחקק במהלך בירור התובענה. זאת, משום שהתיקון לחוק החריג את הוצאות הקמת ההלוואה מה"תוספת" הנדרשת להיכלל בעלות הממשית של האשראי, והן הוגבלו עד לסך 500 ₪. הובהר כי החרגה הזו מתייחסת להלוואות בשווי מעל 10,000 ₪ ולתקופה העולה על עשרה ימים.
[10] התקבלה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפיה הסדר הפשרה יתייחס לחברי הקבוצה שהם יחידים ולא יתייחס לחברי הקבוצה שהם תאגידים, אשר יהיו רשאים להגיש תביעה בהליך נפרד.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות מימון ורגולציה פיננסית, ומחלקת סביבה וקיימות,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
