- זכות קיזוז בנקאית גוברת על זכות המדינה לחילוט זמני
- דחיית תביע לניכיון שיקים– עקב כישלון תמורה ומרמה בעסקת היסוד
- בית המשפט אישר את הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית, לפיו כל מי שרכשו ביטוח נסיעות לחו"ל וצורפה לו לפוליסה ביטוח תאונות אישיות, יהא זכאי לפיצוי.
- התקיימות חריג ה"נסיבות המיוחדות" המצדיק בנסיבות העניין להורות על ביטול כתב ערבות.
- הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד פספורטכארד על רקע מידע חסר למבוטחים.
- דחיית בקשת רשות ערעור על חיוב בביצוע שטרות חוב בהוצאה לפועל
- אישור הסדר פשרה בנוגע להחזרים ממגדל חברה לביטוח בע"מ
- בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי – דו"ח ביניים להערות הציבור (04.10.2024)
.
לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחומי הבנקאות והמימון והביטוח לרבעון האחרון בשנת 2024, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני פסיקה
1. זכות קיזוז בנקאית גוברת על זכות המדינה לחילוט זמני
חיזוק בטוחות פיננסיות במערכת הבנקאית: הכרה בזכות הקיזוז הבנקאית כמעין קניינית, הגוברת על צו חילוט זמני של המדינה, כדי להבטיח יציבות אשראי ובטוחות במערכת הבנקאית
בש"פ 8470/22 , ע"א 84774 בנק לאומי לישראל נ' מדינת ישראל ופלונית
(בית-המשפט העליון בפני כבוד השופטים עמית, סולברג ומינץ, ניתן ביום 24.10.2023)
תמצית פסק הדין:
- בנק לאומי לישראל העמיד לחברת טובר אחזקות בע"מ הלוואה בסך 16 מיליון ₪, שנועדה לממן את בניית מתחם המרפאות בקומה התחתונה של נכס נדל"ן כחלק מפרויקט גדול מימדים. לבנק שועבדו זכויותיה של חברת טובר בנכס וכן חוזה השכירות. במסגרת פרשה פלילית רחבת היקף, נתפסו נכסים בקשר להלוואה, ובכלל אלה כספים, בסך 1.9 מיליון ₪, שהופקדו בחשבון הפרויקט.
- המדינה טענה כי הכספים מהווים רכוש "מועד לחילוט", בשל קשרם לעבירות פליליות שיוחסו לנאשמים, לרבות עבירות זיוף, שוחד והלבנת הון, ולכן נתפסו כדין. כן המדינה טענה כי זכות הקיזוז של הבנק לא התגבשה כל עוד ההלוואה נפרעת כסדרה.
- הבנק טען לזכות קיזוז מכוח תנאי ניהול החשבון והסכם ההלוואה, הדין והפסיקה, והנוהג הבנקאי. הבנק טען כי הכספים מהווים בטוחה עקיפה לזכויותיו, וזכותו לקיזוז מבוססת על תנאי ניהול החשבון והסכם ההלוואה, אף ללא שעבוד רשמי על הכספים.
- בית-המשפט פסק לטובת הבנק וקבע כי זכות הקיזוז, שמקורה בהסכם ניהול החשבון, גוברת על זכות המדינה לחילוט זמני.
- נקבע כי: הבנק שולט בכספים באופן אפקטיבי; זכות הקיזוז אינה תלויה במימושה בפועל, אלא בהשתכללות התנאים שנקבעו בחוזה; זכות הקיזוז הבנקאית היא "מעין קניינית", ותפיסת הכספים בחילוט פוגעת בבטוחה שהבנק הסתמך עליה.
- בהתאם, למרות שהבנק לא מימש את זכות הקיזוז ולא העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, נקבע כי שליטתו בכספים נותרה בעינה, והמדינה אינה יכולה לקבל עדיפות על זכויותיו במקרה של אי-פירעון החוב.
2. דחיית תביע לניכיון שיקים– עקב כישלון תמורה ומרמה בעסקת היסוד
בית המשפט קבע כי השיקים נמשכו כחלק מתרמית בעסקת היסוד, שהובילה לכישלון תמורה מלא, ולכן חברת הניכיון אינה זכאית להיפרע מהם; הנתבעים זוכו מחובת תשלום, והתובעת חויבה בהוצאות משפט.
תאק (ת"א) 14690-08-16 איי.איי. איתמר השקעות בע"מ נ' סיגלית יצחק
(בית-המשפט השלום בתל אביב-יפו בפני כבוד השופטת רונית פילצ'וק-אלט, ניתן ביום 22.09.2024)
תמצית פסק הדין:
- חברת "איי.איי. איתמר השקעות" קיבלה שיקים מהנתבעים בעסקת ניכיון; הנתבעים טענו שהשיקים נמסרו על רקע תרמית וכישלון תמורה מלא בעסקה לרכישת מניות "מיי סייז". דוד ואנונו, שהעביר את השיקים לחברת טראנס סחר, הורשע במעשי מרמה, מה שתומך בטענותיהם.
- בית המשפט קבע שהתובעת אינה "אוחזת כשורה" כי השיקים לא היו שלמים או תקינים בעת קבלתם (חסרו שם מוטב ותאריך פירעון שהושלמו בדיעבד), וממילא גם כ"אוחזת בעד ערך" לא הוכיחה תמורה ממשית; נקבע שכישלון התמורה מלא בשל התרמית.
- טענת התובעת ל"התחייבות אישית" נדחתה: חתימת הנתבעים על מסמך המאשר קבלת תמורה לא מאיינת את דיני השטרות, ומשלא ניתנה תמורה בפועל – התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35,000 ש"ח.
3. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית, לפיו כל מי שרכשו ביטוח נסיעות לחו"ל וצורפה לו לפוליסה ביטוח תאונות אישיות, יהא זכאי לפיצוי
לטענת התובעים, במסגרת מכירה טלפונית של פוליסות ביטוח נסיעה לחו"ל הוכנס רכיב של תאונות אישיות ללא ידיעתם והסכמתם. כלל חברה לביטוח הכחישה את הטענות ובהסכם הפשרה נקבע כי לקוחות שרכשו את הפוליסה וביטלו אותה תוך חצי שנה יקבלו פיצוי.
ת"צ (י-ם) 37348-03-19 לוטם ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(בית-המשפט המחוזי בירושלים בפני סגנית הנשיא תמר בזק רפפורט, ניתן ביום 06.10.2024)
תמצית פסק הדין:
- התובענה הייצוגית עסקה בטענה שכלל ביטוח שיווקה פוליסת נסיעות לחו"ל בשילוב רכיב ביטוח תאונות אישיות, ללא ידיעת המבוטחים, וגבתה על כך תשלום נוסף. סכום הנזק הוערך בכ-1,044 ₪ למבוטח ובסך-הכול 17,466,120 ₪ לכלל הקבוצה.
- הנתבעים (כלל) טענו כי המכירה בוצעה בהסכמה מדעת, בעוד התובעים טענו שחתימתם הושגה בתחבולה, בתהליך שיווק אגרסיבי.
- הממונה על שוק ההון הציע שינויים רגולטוריים (הפרדה בין מכירת ביטוח חו"ל לביטוח תאונות אישיות ונציגים שונים למכירה) וכן לחייב את כלל לשלוח למבוטח הודעה חודשית על הפרמיה הנגבית.
- מאידך, חברי הקבוצה טענו כי חתימתם על הפוליסות המורחבות הוצאה מהם בתחבולה, בהיעדר גמירות דעת ובחוסר תום לב, וזאת משום שכלל הפעילה כלפיהן שיטות שיווק אגרסיביות.
- היועמ"שית התנגדה להסדר הראשון, ובסופו של דבר מונה בודק שקבע כי חלק ניכר מהביטולים (46% תוך שלושה חודשים ו-24% בין שלושה לשישה חודשים) נובע מאופן המכירה. בהתאם לכך הוצע בהסדר הפשרה העדכני להעניק פיצוי לאלו שרכשו את הביטוח בשילוב ביטוח הנסיעות וביטלו בתוך חצי שנה, ללא בירור סיבת הביטול.
הוחלט להעניק החזר של 55% מ"שיעור הביטול העודף" באותן תקופות. חרף הסתייגות היועמ"שית גם
מההסדר האחרון (העדר פיצוי למבטלים במועד מאוחר יותר, סכום פיצוי נמוך, ופיצוי לנפטרים), בית המשפט סבר שההסדר הוגן ומטיב עם חברי הקבוצה, ולכן אישר אותו.
4. התקיימות חריג ה"נסיבות המיוחדות" המצדיק בנסיבות העניין להורות על ביטול כתב ערבות.
קבלתה של תובענה לביטול ערבות בנקאית: נקבע כי דרישה לחילוט ערבות בנקאית בסכום בלתי מידתי, העולה משמעותית על העלויות הצפויות, מהווה ניצול שרירותי של מנגנון הערבות בניגוד למטרתה המקורית.
ת"א 11281-10-22 נימץ תעשיות אלומיניום בע"מ נ' פסגות ישראל נדל"ן י.ס.צ. בע"מ
(בית-המשפט השלום בחיפה בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק, ניתן ביום 18.10.2024)
תמצית פסק הדין:
- התובענה עסקה בביטול כתב ערבות בנקאית ע"ס 92,000 ₪ שהוציא בנק הפועלים לטובת פסגות ישראל נדל"ן, במסגרת חוזה לביצוע עבודות אלומיניום בין נימץ אלומיניום לאיגלו הנדסה (מטעם פסגות ישראל).
- פסגות ישראל טענה כי נימץ לא השלימה עבודות ולא תיקנה ליקויים בבניינים, ולכן דרשה לממש את הערבות; מנגד, נימץ טענה כי השלימה את עיקר התיקונים והליקויים הנותרים הם שוליים (כ-2,810 ₪ בלבד). הנתבעת הציעה להקטין את הערבות לכדי 30,000 ₪ בהתאם לעלויות התיקון.
- בית המשפט עמד על כך שכתב ערבות בנקאית אוטונומית נועד להבטיח חיוב סביר, כשהחריגים לעצמאותה הם "חריג המרמה", חל במקרים נדירים וקיצוניים שבהם התנהגות מוטב כתב הערבות היא חמורה במיוחד ובעיקר במעשי מרמה וזיוף; ו"חריג הנסיבות המיוחדות", במקרים בהם ההתנהלות של המוטב (הנתבעת) אינה משקפת את עקרונות הצדק, כמו למשל כאשר הדרישה לחילוט הערבות נראית כלא סבירה בנסיבות, או כאשר מדובר בשימוש לרעה במנגנון השיפוטי.
- נקבע שדרישה לחילוט ערבות גבוהה לאין שיעור מהסכום הנדרש בפועל – פי 30 או אפילו פי 10 – חורגת ממתחם הסבירות ומהווה שימוש שרירותי בערבות, בניגוד למטרתה המקורית להבטיח חיוב הוגן בלבד.
- בית המשפט פסק כי דרישה לחילוטה של ערבות הנדרשת שסכומה גבוה פי 30 מהסכום הצפוי של החוב העתידי, או כאשר הערבות נמשכת מעבר להיקף סביר באופן שבו היא עולה פי 10 על הסכום המשוער, מהווה התנהגות בלתי הגיונית בעליל, ומגיעה היא עד כד כדי שרירותיות של ממש. ערבות כזו אינה מבטיחה את ביצוע העבודה או התיקונים בפועל, אלא משמשת ככלי שרירותי ולא מוצדק. דרישות מסוג זה מעידות על התנהלות לא הוגנת מצד מזמין העבודה, אשר מנצל את המצב לשמור לעצמו יתרון בלתי מידתי באמצעות ערבות גבוהה משמעותית ביחס להתחייבויות המעשיות. הדבר מהווה ניצול שרירותי של מנגנון הערבות, בניגוד למטרתה המקורית – להבטיח חיוב סביר והוגן בלבד
- בית המשפט הורה על ביטול כתב הערבות, וחייב את הנתבעת בהשבתו לתובעת ובהוצאות משפט.
5. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד פספורטכארד על רקע מידע חסר למבוטחים
בית המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד פספורטכארד, במסגרתו התחייבה המשיבה לשפר את נהלי המידע למבוטחים ולספק פיצוי כספי של 250,000 ₪ למטרות חברתיות.
ת"צ )מרכז) 23267-12-19 רון נ' פספורטכארד ישראל סוכנות לביטוח כללי (2014) בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ
(בית-המשפט המחוזי מרכז- לוד בפני כבוד השופט עוז ניר נאוי, ניתן ביום 10.10.2024)
תמצית פסק הדין:
- התובענה הייצוגית הוגשה נגד פספורטכארד (וסוכנות הפניקס), בטענה כי מכרו פוליסות ביטוח נסיעות לחו"ל מבלי ליידע את המבוטחים על האפשרות לוותר על רכיב "איתור, חיפוש וחילוץ" ולהשיב חלק יחסי מדמי הביטוח בעת ביטול או קיצור נסיעה.
- לטענת התובע, פספורטכארד והפניקס לא יידעו את המבוטחים כנדרש, ופעלו להגדלת עלויות הביטוח שלא כדין.
- בית המשפט אישר את הסדר הפשרה והסדרה עתידית: המשיבות התחייבו לחדד נהלים ולשפר את המידע למבוטחים בנוגע להסרת רכיבים שאינם נחוצים ולחישוב החזרי דמי ביטוח, ולמסור פיצוי כספי לתועלת הציבור בסך 250,000 ₪, שישמש למימון פוליסות ביטוח לאוכלוסיות מוחלשות.
- בית המשפט אישר את הסדר הפשרה וקבע כי הוא ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בתועלת הציבורית ובחיסכון העתידי למבוטחים, לצד סיכונים אפשריים בהמשך ניהול ההליך.
- הוחלט שלא למנות בודק, נוכח ההסכמות שהושגו והמידע שהוצג לבית המשפט.
- גמול ושכר טרחה: נפסקו גמול של 20,000 ₪ לתובע הייצוגי ושכר טרחת עו"ד בסך 120,000 ₪, תוך שבית המשפט ציין את חשיבות התרומה להסדרה עתידית ושקיפות נהלי המכירה
6. דחיית בקשת רשות ערעור על חיוב בביצוע שטרות חוב בהוצאה לפועל
דחייתה בבית-המשפט של בקשה לרשות ערעור מאת המבקש, מושך שטרי חוב שניתנו להבטחת הלוואות לרכישת רכב מאת פמה קרדיט בע"מ. טענות עושה שטרי החוב כי חתימתו על המסמכים היתה "טכנית" בלבד, וכי אין הן עומדים בדרישות חוק אשראי הוגן, נדחו בערכאות קודמות, ונקבע כי אין הצדקה לדיון בעליון בבחינת "גלגול שלישי".
רע"א 3220/24 סמי מטר נ' פמה קרדיט בע"מ
(בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני כבוד השופט יחיאל כשר, ניתן ביום 20.11.2024)
תמצית פסק הדין:
- פמה קרדיט, העוסקת במתן שירותי מימון ואשראי, העניקה לסמי מטר ולאחיו הלוואות בסך כולל של 66,500 ₪ לרכישת שני רכבים; משלא עמדו בהחזרים, הגישה תביעות לביצוע שטרי חוב (בסך 31,118 ₪) שעליהם חתמו עם הסכמי ההלוואה.
- סמי מטר התנגד לביצוע השטרות בטענות שהחתימה על מסמכי ההלוואה אינה שלו, שהוא לא קיבל את כספי ההלוואה, שתמורת ההלוואה לא נבחנה כראוי ושחתימתו הייתה "טכנית" ותחת לחץ; בית-משפט השלום דחה את כל טענותיו וקיבל את תביעת פמה קרדיט.
- בית המשפט הסתמך על עדות מר הלון (שאישר כי סמי מטר חתם בפניו), על כך שסמי מטר לא הגיש תלונה בדבר זיוף חתימתו ועל הסתירה הפנימית בטענותיו (זיוף לעומת "לא הבנתי"), וכן ייחס משמעות לכך שלא הוגש תצהיר מאחיו (שעל תכתובת עמו נשענו טענות סמי מטר), וקבע כי משהוצג מצג שבמסגרתו סמי מטר ואחיו מוסמכים לחתום בשם החברה, לא יוכלו כעת לטעון שאינם מורשי חתימה בפועל.
- בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של סמי מטר ואישר את קביעות השלום, והעליון דחה את בקשת רשות הערעור בנימוק שאין שאלה עקרונית המצדיקה "גלגול שלישי" ולא נגרם עיוות דין בהימנעות מהעדת אחיו.
- באשר לחוק אשראי הוגן, נקבע כי בית-משפט השלום לא מצא הפרה של חובת הגילוי וכי סמי מטר הבין על מה חתם, ולכן אין עילה להתערבות בממצאים אלו.
- הבקשה נדחתה וסמי מטר חויב בהוצאות בסך 7,500 ₪; בית המשפט הדגיש את חשיבות מהימנות העדים וחזקת השקר בגרסתו של סמי מטר, שלא הצליח לסתור את קביעות הערכאות הקודמות.
7. אישור הסדר פשרה בנוגע להחזרים ממגדל חברה לביטוח בע"מ
אושר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בנושא תשלום למבוטחים באמצעות המחאות, בניגוד לחוזר רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון שמורה לבצע זאת בהמצאות העברות בנקאיות או זיכוי בכרטיס אשראי, וזאת בניגוד לחוזר מאת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. נקבע שעל מגדל לפנות למבוטחים שקיבלו החזרים בהמחאה מסכום מסוים ומעלה, ושעליה להפסיק משלוח המחאות בגין החזרי פרמיה, אלא בהתאם לתנאי החוזר.
ת"צ (מרכז) 30134-05-22 שמעון גיגי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
(בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין, ניתן ביום 21.11.2024)
תמצית פסק הדין:
- בבית המשפט המחוזי (מרכז-לוד) אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה טענה כי מגדל לא עמדה בדרישות חוזר רשות שוק ההון בעניין השבת כספים למבוטחים; פסק הדין קובע תנאים להחזר כספי ללקוחות מגדל והתייחסות למועדים וסכומים המועברים לקרן תובענות ייצוגיות.
- בקשת האישור התייחסה לשתי קבוצות: האחת – לקוחות מגדל שפרעו את ההמחאה שנשלחה אליהם, אך בשל חלוף הזמן ממועד משלוח ההמחאה ועד למועד ההפקדה נגרמו להם נזקים. והשנייה – לקוחות מגדל שקיבלו דמי ביטוח באמצעות המחאות ולא פרעו כלל את ההמחאה, אך הצדדים הסכימו שהסדר הפשרה יחול רק על הקבוצה השנייה.
- הצדדים הסכימו למתווה פיצוי שעיקריו:
- מגדל תפנה ללקוחות אשר נשלחה אליהם המחאה בסכום של מאה שקלים ומעלה, לפיה הם זכאים לתשלום כספי בשל אי פירעון המחאה שנשלחה אליהם בגין החזר פרמיה. הוסכם שלקוחות שעניינם נמוך ממאה שקלים לא בעלי הצדקה להשבה פרטנית ולכן הכספים בעניינם יעברו לידי הקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד לציבור.
- הפניות יישלחו בקבוצות כך שבתום שמונה חודשים ממועד פסק הדין יסתיים משלוח הפניות.
- ההשבה הפרטנית ביחס לכל מבוטח ומבוטח תבוצע ותושלם בתוך 30 ימים מהמועד שבו המבוטח פנה והשלים את מתן כל הפרטים הנדרשים.
- לקוחות שלא יפנו בתוך 60 ימים, או שהסכום המגיע להם נמוך מ-100 ש"ח, יקבלו 60 אחוזים מהסכום, והשאר (40 אחוזים) יועבר לקרן תובענות ייצוגיות, בתוך 90 ימים מהמועד האחרון לשליחת ההודעות.
- אשר להסדרה העתידית התחייבה מגדל כי תחדל ממשלוח המחאות בגין החזר פרמיה, אלא בתנאים הקבועים בסעיף 4 לחוזר.
- הוסכם כי הגמול שישולם למבקש יעמוד על שיעור של ארבעה אחוזים מסכום הפשרה (בצירוף מע"מ), ואילו שכר הטרחה שישולם לב"כ המבקש יעמוד על שיעור של 12.512.5 אחוזים מסכום הפשרה.
- יתרות הגמול והשכר טרחה ישולמו בתוך 30 יום ממועד הגשת ההודעה המסכמת בדבר ביצוע הסדר הפשרה.
- בית המשפט אישר את ההסדר (כולל מקדם פשרה של 60% ורף מינימלי של 100 ₪), האריך את פרק הזמן למענה לפנייה הפרטנית מ-60 ל-90 יום, וחייב את הצדדים בפרסום האישור בעיתונות.
עדכוני רגולציה
8. בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי – דו"ח ביניים להערות הציבור (04.10.2024)
בחודש נובמבר, התפרסם דו"ח העוסק בהשפעתה הצפויה של הבינה המלאכותית על הסקטור הפיננסי. הדו"ח מחולק לחמישה פרקים: שלושת הראשונים נושאים אופי תיאורטי ומספקים סקירה מקיפה של הרקע, ההתפתחויות האחרונות, השוואות בין תחומים שונים ואתגרים עכשוויים בתחום הבינה המלאכותית. בעוד שהחלקים הרביעי והחמישי נוגעים בצדדים המעשים של הנושא, תוך התמקדות בשימושים מעשיים של הבינה המלאכותית בתחומים כגון ייעוץ השקעות, אשראי, חיתום ועוד.
- אחד הנושאים הבולטים מהדו"ח הינו ההבדל בין הגישות הרגולטוריות האירופיות, האמריקאיות וזו הישראלית, אשר בדומה לגישה האמריקאית אימצה גישה סקטוריאלית, המאפשרת לכל רגולטור, לפי תחום המומחיות שלו, לפתח את האסדרה המתאימה ביותר. אחד הנושאים שנדונו בהרחבה גם כן, הוא המתח שבין אימוץ טכנולוגיה חדשה, שמרכיביה רבים, מסובכים וחלקם טרם ידועים לנו, לבין היכולת להתאים לה אסדרה יעילה, אפקטיבית ומועילה.
- כמו כן, במסגרת הדו"ח הוצגו יתרונות רבים של שימוש בבינה מלאכותית, כגון שיפור יעילות ופריון העבודה של גופים פיננסיים והנגשת שירותים לצרכנים רחבים יותר.
- הדו"ח כלל גם התייחסות לנושאים ספציפיים כמו אשראי בנקאי, חיתום ביטוח וייעוץ השקעות וניהול תיקים. אחד החששות הנוגעים לבינה מלאכותית ככלל ובפרט בנוגע לאסדרתו בתחום הביטוח הוא היכולת לאפיין אתגרים שקשורים לשימוש במוצר ומשפיע ישירות על חברות הביטוח. בהקשר זה נאמר כי העקרונות המנחים בעבודת הרגולטורים הפיננסיים צריכה להיות שימת דגש על שמירה על סביבה פיננסית יציבה, אמינה וחדשנית, תוך התאמת האסדרה הקיימת בתחום הביטוח לשימוש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית.
- הדוח ממליץ על מספר צעדים כדי להתמודד עם האתגרים, כולל עידוד חדשנות באמצעות הקמת "ארגזי חול רגולטוריים" שיאפשרו ניסוי בטכנולוגיות חדשות תוך פיקוח, הישענות על חקיקה קיימת כדי להבטיח שקיפות והוגנות, ופיתוח מסגרות ניהול סיכונים שמותאמות לחלוטין לשימושים של בינה מלאכותית.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון וביטוח אשראי
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
