לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום המימון והבנקאות לחודש יוני 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה בתחום הבנקאות והפיננסים.
עדכוני חקיקה
1. תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה, התשפ"ב-2022 (פורסם ביום 17.5.2022)
מטרת החוק המוצע לתת מענה לשירותי תשלום וסליקה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית, באמצעות הסדרת פעילותה של החברה הממשלתית "לשירותי קורספונדציה בע"מ" (שהוקמה מכוח החלטת ממשלה מאוקטובר 2018). תכליתה של החברה, שהינה בשליטה ישירה ובבעלות מלאה של מדינת ישראל, לייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית במערך התשלומים והסליקה בישראל.
הצורך בהסדרת הפעילות הכלכלית מול הרשות הפלסטינית נבע מהודעת הבנקים הקורספונדנטים הישראלים (ממרץ 2016) שהם מעוניינים להפסיק לספק שירותים אלו. הפסקת שיתוף הפעולה והעדר קשרי תשלומים וסליקה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית עלולים לפגוע מהותית בכלכלת הרשות (הנשענת על הכלכלה הישראלית) ובקשרי המסחר והתעסוקה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. בהעדר פתרון חלופי, הפסקה שכזו עלולה להביא להרחבת השימוש באמצעי תשלום וגופים פיננסיים בלתי-מפוקחים, ובכך להגברת הסיכון למימון טרור והלבנת הון.
עיקרי החוק המוצע:
- פעילות החברה תנוהל בחשבון שייפתח עבורה בבנק ישראל, בתנאים שיקבע נגיד בנק ישראל (בנוסף ובהתאם לסמכותו לנהל חשבונות בנק עבור תאגידים בנקאיים וגופים פיננסיים אחרים).
- על החברה ופעילותה יחול משטר איסור הלבנת הון (לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000), ונגיד בנק ישראל יוסמך לקבוע צו איסור הלבנת הון שיכלול חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים, ולפקח על פעילות החברה בתחום זה, לרבות הטלת עיצומים.
- למתן שירותים על-ידי החברה יינתן היתר מאת שר האוצר בהתאם להוראות סעיף 32(ד) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ועל-כן לא יראו בהם כהפרת האיסור בדבר פעולה ברכוש טרור.
- תוטל חובת סודיות על המפקח על הבנקים, הממונה או מי מטעמם בנוגע לפעילות החברה, וכן לקבוע מקרים בהם תותר העברת מידע לרשויות המוסמכות.
לנוסח המלא לחצו כאן.
2. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34) הגבלת עמלה בעד הגשת בקשה להלוואה לדיור, התשפ"ב–2022 (פורסם ביום 25.5.2022)
מטרתו של התיקון המוצע הינה להגביל את מחירה של עמלת הגשת בקשה לדיור לסך של 360 ₪.
לפי דברי ההסבר בהצעה, סכומי העמלות שנוהגים הבנקים לגבות מנוטלי משכנתאות בעד הגשת בקשה להלוואה לדיור (פתיחת תיק) גבוהים במיוחד ביחס להיקף השירות והעבודה הכרוכים בבקשה מסוג זה.
כמו כן, סכומי העמלות אינם אחידים, ולבנקאי המטפל נתון שיקול הדעת אם להעניק למגיש הבקשה הנחה בסכום העמלה, בין היתר בהתאם למעמדו הכלכלי של המבקש או אם הציג הצעה מתחרה מבנק אחר.
מוצע להגביל בחוק גם את סכום העמלה שתאגיד בנקאי רשאי לגבות בעבור הגשת בקשה להלוואה לדיור עד לסך של 360 ₪ (בנוסף להגבלה הקיימת בסעיף לגבי סכום עמלת שינוי מועד הפירעון חודשי של הלוואה לדיור עד לסך של 125 ₪).
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בהחלת ההסדר המוצע על גופים נוספים, חוץ־בנקאיים, העוסקים במתן הלוואות לדיור.
לנוסח המלא לחצו כאן.
עדכוני רגולציה
1. פרסום טיוטת חוזר הפיקוח על הבנקים להוראת ניהול בנקאי תקין 329B בנושא "מכירת הלוואות לדיור ושיתופי פעולה להעמדת הלוואות לדיור" (מיום 18.5.2022).
עיקרו של החוזר בהגבלת היקפן וקביעת עקרונות לביצוען של עסקאות הנערכות בין בנקים לבין גופים מוסדיים למכירת הלוואות לדיור ולשיתופי פעולה להעמדת הלוואות לדיור (סינדיקציה).
ככלל, הפיקוח על הבנקים רואה בעין יפה עסקאות מכירה וסינדיקציה של הלוואות לדיור. עם זאת, מטעמי זהירות, ובהינתן שהפעילות עשויה להשליך באופן מהותי על איכות הנכסים של התאגיד הבנקאי, וכן על-מנת לצמצם סיכוני עסקה, להבטיח ניהול זהיר של סיכונים משפטיים ותפעוליים ולמנוע פגיעה בזכויות הלווים, בכוונת הפיקוח להגביל את היקף העסקאות הללו ולקבוע עקרונות לביצוען.
עיקרי הוראות טיוטת החוזר:
- ההלוואות הנמכרות תיבחרנה באופן אקראי, ללא בחירה של הלוואות "טובות" (Cherry picking) או "גרועות" (Lemon picking), ואיכות ההלוואה לא תהווה קריטריון להכללתה או להוצאתה מהתיק שיימכר (לרבות שיעור המימון (LTV) או שיעור ההחזר מההכנסה).
- זאת, למעט סוגי הלוואות המפורטים בחוזר, שניתן להחריג מהמכירה: הלוואות שבמועד המכירה היו בפיגור; הלוואות בהשתתפות הממשלה; הלוואות לעובדים; הלוואות בגינן קיים קושי טכני-תפעולי במכירתן (שסכומן המצרפי אינו גבוה מ-5% מהתיק הרלוונטי); הלוואות המוחרגות מהעסקה כתוצאה ממגבלות רגולטוריות החלות על הצד הנגדי לעסקה.
- עסקת סינדיקציה להעמדת הלוואות בפרויקט מוגדר (כגון קבוצת רכישה), לא תיחשב סלקטיבית מעצם החלתו על קבוצה מסוימת, ובלבד שלא נקבעו בה קריטריונים אחרים של בחירה סלקטיבית.
- התאגיד הבנקאי יבטיח כי מכירת תיק ההלוואות והמחאת הזכויות מהווה מכירה מוחלטת (True Sale) ללא זכות חזרה (non-recourse). לצורך גריעת ההלוואות המועברות מספרי הבנק, נדרש הבנק המוכר לקבל חוות דעת משפטית וחוות דעת חשבונאית.
- תאגיד בנקאי ישמר 10% לפחות מכל הלוואה בעסקת המכירה, שיהיו בדרגה שווה לזכויות והתחייבויות הגוף הרוכש בהתאם לחלקם בהלוואה (פארי פאסו), ואשר הסיכום בגינם לא יגודר.
- תיק ההלוואות הנמכרות יכלול הלוואות שנכללו במאזן התאגיד הבנקאי במשך 12 חודשים לפחות טרם המכירה.
- סכום ההלוואות לדיור שימכור התאגיד הבנקאי בתוספת ההלוואות לדיור באחריות הגוף המוסדי בעסקת סינדיקציה, לא יהא גבוה מ-10% מיתרת תיק ההלוואות לדיור.
- התאגיד הבנקאי יבטיח כי לא ייפגעו זכויות הלווה (וכן בעל הנכס המשמש כבטוחה, אם היתה ההלוואה מובטחת) בשל עסקת המכירה. כמו כן, על הגוף הרוכש יחולו כל הוראות הדין להגנת הלווה ושנקבעו בעסקת היסוד.
- התאגיד הבנקאי חייב לקבל את הסכמת הלווים למכירה, וכן יעדכן את הלווה בדבר מכירת הלוואתו לא יאוחר משלושה חודשים ממועד השלמת המכירה.
- תפעול ההלוואה לאחר המכירה יהיה בידי תאגיד בנקאי, בין אם הבנק המוכר ובין אם אחר.
יובהר כי הטיוטה הופצה לוועדה המייעצת לענייני בנקאות ולהערות הציבור, נוסח ההוראה המחייב ייקבע לאחר דיון בהערות.
לנוסח המלא לחצו כאן.
2. פרסום מכתב בנושא "סיכונים הכרוכים בהתקשרות עם גורמים מוכרזים ברשימת סנקציות בין- לאומיות וברשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות" (מיום 8.6.2022).
תאגידים בנקאיים נדרשים לקבוע מדיניות ונהלים באשר לאופן השימוש ברשימות בין-לאומיות ורשימות סנקציות לאומיות של מדינות זרות ולהתקשרות או לביצוע פעולות עם גורמים מוכרזים ברשימות כאמור.
עוד נקבע במכתב כי סירוב לבצע עסקה, סירוב להתקשר בהסכם והפסקת התקשרות עם גורם מוכרז ברשימות הסנקציות שלעיל, ייחשבו כסירוב סביר למתן שירות לעניין סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח),התשמ"א-1981.
לנוסח המלא לחצו כאן.
3. כניסתו לתוקף ביום 1.7.2022 של הוראות החוזר המיוחד בנושא "ניהול נכסי השקעה"—פרק 4 לשער 5—שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים, והיבטי ממשל תאגידי ולסיכונים מתפתחים מהותיים (כגון סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים).
ועדות ההשקעה בגופים מוסדיים ידרשו לשקול במערך שיקולי ההשקעה שלהם גם סיכונים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי (ESG) ושיקולים הנוגעים לסיכונים מתפתחים מהותיים, ככל שאלה עשויים להשפיע על ביצועי תיק ההשקעות.
נזכיר כי החל מחודש יולי, במסגרת מדיניות ההשקעה שלו, מחויב גוף מוסדי לגלות את המידע הבא:
- מהם שיקולי ה-ESG (Environment, Society & Governance), הנשקלים על-ידו, והסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלה, וכיצד אלה מיושמים במדיניות ובתהליך ההשקעות שלו;
- כיצד שיקולי אקלים מובאים בחשבון בעת בחינת השקעה אשר חשיפתה לסיכוני אקלים עשויה לשאת השפעה מהותית על שווי ההשקעה הנבחנת;
- האם הוא נוקט במדיניות של הימנעות גורפת מהשקעות בענפים מסוימים בשל שיקולי ESG.
לנוסח החוזר המלא לחצו כאן.
4. פרסום הודעת בנק ישראל לעיתונות בנושא "בנקאות משפיעה" (ביום 18/5/22, מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות שעתידה להתפרסם בקרוב).
במסגרת מאמציו להטמעת ערכי ESG, החל בנק ישראל בפיתוח "מדד בנקאות משפיעה", במטרה ליצור ערך חברתי משמעותי בפעילות הגופים המפוקחים ולקידום השפעתה של המערכת הפיננסית בתחומים הללו.
הנושאים הנמצאים במיקוד הפיקוח, במסגרת גיבוש המדד שיסייע לקדם השפעה חברתית הינם:
- שירות נגיש ושווה לכלל האוכלוסייה;
- מוביליות חברתית – לרבות באמצעות שילוב היבטים שכאלה במוצרים והשירותים הבנקאיים;
- גיוון תעסוקתי – הזדמנות שווה בתעסוקה ושילוב קבוצות המתאפיינות בקושי להשתלב;
- מעורבות הדירקטוריון וההנהלה – קביעת אסטרטגיה ומדיניות ההשפעה של הארגון;
- דיאלוג עם מחזיקי עניין והקהילה- יצירת שיח להתמודדות מיטבית עם אתגרים משותפים;
- תרומה לקהילה ומעורבות חברתית – תוך מדידת אפקטיביות ההשקעה במונחים של תפוקות ותוצאות (להבדיל מתשומות בלבד).
במהלך שנת 2022 יפעל הפיקוח להשלמת גיבוש המדד וטיובו במטרה להניע שינוי בגופים המפוקחים.
עדכוני פסיקה
ת"א 8487-05-22 דוד דוידוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כבוד השופטת תמר אברהמי, ניתן ביום 5.5.2022)
בית המשפט מנע בסעד זמני את חסימת חשבון הבנק של לקוח על-אף הכללתו "ברשימה שחורה" לפי סנקציות מאת ממשלת בריטניה בקשר עם המלחמה ברוסיה ואוקראינה.
תמצית פסק הדין:
- חשבונו היחיד בישראל של המבקש דוידוביץ', לקוח בנק הפועלים ואיש עסקים בעל אזרחויות ישראלית ורוסית, נחסם, וכרטיסי החיוב שברשותו בוטלו על-ידי הבנק ללא כל התראה מוקדמת.
- הדבר ארע בעת שהיה בטיסה מישראל ללטביה, ונודע לו לאחר שנחת, עת כרטיסו "נבלע" כשניסה למשוך כספים מהחשבון.
- בבירור שערך עם הבנק נמסר לו כי החשבון נחסם בשל הכללתו ב"רשימה השחורה" שפרסמה ממשלת בריטניה, בעקבות סנקציות שהוטלו מטעמה בקשר למלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
- בית המשפט קבע כי מחד, נטל ההוכחה בדבר קיומו של "סירוב סביר" מוטל על כתפי הבנק, במיוחד בנוגע לחסימת חשבון קיים, בה נדרשים "נימוקים כבדי משקל במיוחד". מאידך, אין להתעלם מטענת הבנק לפיה התעלמות מרשימות שחורות עלולה להביא להשלכות חמורות עליו, על לקוחותיו, ועל המשק בכלל.
- על אף שהכללת לקוח "ברשימה שחורה" מקימה תשתית לחשד כי חשבונו משמש לפעולות לא חוקיות, במקרה זה נקבע שלא הונחה התשתית הראייתית לקשר שבין הכללת הלקוח ברשימה שחורה לבין "יסוד סביר לחשש פעולה הקשורה להלבנת הון או למימון טרור", אשר בגינו, לפי הוראת נוהל בנקאי תקין 411, ייראה סירוב הבנק לניהול החשבון כסביר.
- על כן, נקבע כי חסימת החשבון בפעולה חד-צדדית על-ידי הבנק ללא כל התראה או הידברות עם מר דוידוביץ' הינה התנהלות לוקה.
- בהוראת בית המשפט, הוסרה חסימת החשבון באופן זמני, תוך שהלקוח לא יעביר כספים לכל גורם שנכלל "ברשימה השחורה" שפרסמה ממשלת בריטניה. בנוסף, נקבע שהבנק יעביר ללקוח הודעה בכתב לגבי טעמי החסימה, אשר לגביה שמורה הזכות ללקוח לעתור בבקשה חדשה.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות ומימון,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
