Lending & Trending – FEBRUARY – MARCH 2023

Lending & Trending – FEBRUARY – MARCH 2023

לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,

אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הבנקאות, המימון והרגולציה הפיננסית לחודשים פברואר-מרץ 2023, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.

עדכוני חקיקה

  1. רשות ניירות ערך מפרסמת הצעה לאסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל תחת חוקי ניירות ערך קיימים

לנוכח הסיכונים הגלומים בהשקעת הציבור הישראלי בנכסים דיגיטליים וההיקף הרב של משקיעים מקרב הציבור בישראל החשופים לתחום הנכסים הדיגיטליים – מוצעים תיקונים לחוקי ניירות ערך במטרה לאסדר את התחומים השונים הנוגעים לנכסים דיגיטליים ובכך לקדם אסדרה של התחום בישראל (פורסם ביום 29.12.2022)

התיקונים המוצעים:

  • חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
    • הרחבת הגדרת "ניירות ערך" כך שתכלול גם תעודות המונפקות על ידי אדם, שאינם חייבות להיות בסדרה וכי לא נדרשת צורה אחידה או מסוימת, כגון מסמך בכתב, לתעודות המונפקות וכי מדובר בתעודות המונפקות למטרה של השקעה פיננסית;
    • העברת הגדרת "מכשיר פיננסי" מסעיף 44יב בחוק ניירות ערך לסעיף ההגדרות ולהרחיבה כך שלא תחול רק על פעילות זירות מסחר, אלא גם על פעילות בנכסים דיגיטליים.
  • חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
    • תיקון סעיף התחולה של החוק כך שיכלול השקעה משותפת בנכסים דיגיטליים;
    • תיקון סעיף 97 בחוק ולהעניק במסגרתו סמכות לרשות לקבוע התאמות לגבי הסדרים להשקעה משותפת בנכסים דיגיטליים אם הדבר נדרש כפועל יוצא ממאפייניהם.
  • חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995
    • תיקון הגדרת "ניירות ערך" בסעיף 1 בחוק כך שתכלול נייר ערך שהוצע לציבור לפי תשקיף גם אם אינו רשום למסחר בבורסה;
    • תיקון הגדרת "ניירות ערך חוץ" כך שתכלול ניירות ערך שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור;
    • מוצע לכלול בהגדרת "נכסים פיננסיים" גם "נכסים דיגיטליים".
  • להוסיף בחוקים האמורים סעיפי הסמכה, אשר יאפשרו לרשות לבצע מעת לעת התאמות חוקיות הנובעות ממאפייני הנכסים הדיגיטליים.
  • מוצע לכלול בהצעה הוראת תחילה לפיה תחילתו של כל חוק מתוקן תהיה חצי שנה ממועד פרסומו.

לנוסח המלא לחצו כאן.

2. עודכנה הגדרת "בנק בעל היקף רחב" בתקנות הבנקאות (רישוי)

עודכנה הגדרת בנק בעל היקף פעילות רחב בתקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב) התשפ"ג 2023, וזאת לפי המלצת ועדת היישום שמונתה להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. (פורסם ביום 31.1.2023)

בתקנות עודכן השיעור בהגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק ששווי נכסיו עולה על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל (על-פי הדו"ח הכספי המעודכן) יחסה תחת הגדרה זו, במקום בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, כפי שהיה ערב העדכון.

משמעות הדבר לאפשר את החלטה לאשר את הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק מדיסקונט כחלק מתהליך הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, ובכך לקדם את התחרות במערכת הפיננסית.

לעניין זה, ראו להלן עדכון רגולציה "הועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי, דו"ח רביעי".

לנוסח המלא לחצו כאן

עדכוני רגולציה

  1. הוסרו מרבית החסמים לקידום התחרות בשוק האשראי

הועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי, דו"ח רביעי (פורסם ביום 2.2.2023)

בדו"ח מפורטת סקירה אודות התקדמות הצעדים להגברת התחרות בשוק האשראי והבנקאות, וכן, אודות ההתפתחויות באשראי למשקי בית ועסקים קטנים בין שנת 2016 עד למחצית 2022.

בדו"ח, בין היתר, עולים הממצאים הבאים:

  • הממשלה והמאסדרים השונים פעלו רבות כדי להסיר חסמים לתחרות תוך תפיסה כי כניסת שחקנים חדשים, מעבר קל בין ספקים ויכולת ההשוואה של לקוחות הם המנוף לקידום התחרות בשוק האשראי;
  • מרבית הצעדים שקבעה הועדה להסרת חסמים הושלמו, למעט אסדרה של שירותי התשלום אשר תקודם בחוק התכנית הכלכלית הקרוב;
  • ניכרת מגמת הרחבה של האשראי הצרכני שמעמידות חברות כרטיסי האשראי.
  • בתחום אשראי לעסקים קטנים וזעירים לא נרשם שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין האשראי הבנקאי לאשראי החוץ בנקאי, והבנקים מהווים את המקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים קטנים וזעירים.

בשולי הדברים נוסיף כי הועדה דנה בעניין הפרדת כ.א.ל מדיסקונט וביום 20 בדצמבר 2022 הגישה המלצה מנומקת לשר האוצר לעשות שימוש בסמכותו

 לפי סעיף 11ב(ד) בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 ולעדכן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" באופן שיפחית את הרף הקבוע בחוק ויחייב את בנק דיסקונט להיפרד מאחזקותיו בחברת כאל.

לדו"ח המלא לחצו כאן

2. חדש – חיבור הפינטקים למערכות התשלומים בישראל

רשות שוק ההון פרסמה נוהל המפרט את המסמכים שעל נותן שירותים פיננסיים להגיש למפקח, ככל והנ"ל מבקש להתחבר למערכות התשלומים בישראל (פורסם ביום 03.01.2023)

  • תכנית עסקית: התכנית תכלול בין היתר את ההיבטים הבאים:
    • פירוט השירותים שבכוונת נותן השירותים הפיננסיים להציע ללקוחותיו במסגרת המערכת;
    • פירוט מערכות התשלומים אליהן מבקש נותן השירותים להתחבר: במסגרת זו, עליו לפרט האם יהיה משתתף ישיר (חתום על ככלי המערכות) או עקיף (מיוצג על ידי משתתף אחר), האם יהיה מחובר באופן ישיר אל המערכת או מחובר דרך משתתף אחר וכן האם יסלוק את פעילותו בחשבון הסליקה במערכת או יסלוק את פעילותו בחשבון סליקה של משתתף אחר. 
  • מסמכים המעידים על היערכות להתחברות למערכות, כגון, מסמכים המתייחסים להגנות סייבר, אבטחת מידע, המשכיות עסקית, ניהול סיכונים, וכן מסמך המעיד על היערכות טכנולוגית להצטרפות למערכות התשלומים, הכולל התייחסות לפעולות ולבקרות הנדרשות ליישום הפעילות במערכות התשלומים וכן כולל התייחסות לשימוש במיקור חוץ, ככל שקיים, לצורך מתן השירותים באמצעות המערכות.
  • התייחסות ליישום הפרטני של הוראות המפקח הנוגעות לחיבור למערכות התשלומים.

לנוסח המלא לחצו כאן

עדכוני פסיקה

  1. ערבות בנקאית להבטחת הוצאות משפט תבטיח את הוצאות משפט ולא מעבר לכך

רע"א 8698/22 סאם סטיל ביצועים בע"מ נ' עבדאללה מטר

(בית המשפט העליון, בפני כבוד השופט אלכס שטיין, ניתן ביום 31 בינואר 2023)

  • תמצית פסק הדין: מניית כללים למימוש ערבות בנקאית שניתנה על ידי מוסד פיננסי להבטחת הוצאות משפט אחרי פסיקתן.
  • ערבות בנקאית נבדלת מן העירבון הכספי: ערבות בנקאית להבטחת הוצאות משפט אינה נכסו של החייב (הנערב) או של מבקש הערבות, ויש לה מוטב אחד שלידו תימסר – הזוכה בהוצאות המשפט שהחייב נדרש לשלם (לאחר שיפסקו בידי בית-המשפט).
  • מימוש הוצאות המשפט באמצעות ערבות בנקאית ייעודית הינו תהליך טכני המתבצע אל מול מזכירות בית-המשפט, ואינו מצריך החלטה שיפוטית.
  • בכדי שערבות בנקאית להוצאות משפט תהיה מכשיר פיננסי יעיל, ודאי ויציב, ששומר על אוטונומיות, עליה לעמוד בשתי דרישות: הראשונה, כלל העצמאות, לפיו הערבות מנותקת מעסקת היסוד וממערכת היחסים שאופפת עסקה זו; והשנייה, כלל ההתאמה, לפיו מימוש הערבות יעשה בהתאם לתנאים שנקבעו בכתב הערבות.
  • לסיכום: ערבות בנקאית להוצאות משפט אינה יכולה לשמש לתכליות נוספות, דוגמת הליך של הוצאה לפועל או כל מטרה אחרת, אלא למטרה שלשמה הוקמה בלבד – תשלום הוצאות ההליך שצוין בכתב הערבות.

2. הבנק הפר התרשל בכך ששילם שיק בנקאי שהתגלה כמזויף

תאד"מ 51699-03-21 אבישר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ 

(בית-המשפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופט אורי גולדקורן, ניתן ביום 25 בינואר 2023)

תמצית פסק הדין:

  • התובעת אבישר ביקשה מהבנק הבינלאומי להנפיק שיק בנקאי "למוטב בלבד" על-סך 50,000 ₪ לפקודת ההוצאה לפועל (לתשלום חוב של צד שלישי), כנגד חיוב חשבונה בבנק.
  • השיק הוצג לפירעון בבנק מזרחי טפחות, ובהתאם לדרישתו, העביר הבנק הבינלאומי 50,000 ₪ לתשלום השיק.
  • משנודע לתובעת כי החוב בהוצאה לפועל לא הוקטן, ערכה בירור שבעקבותיו גילתה שהשיק הבנקאי שולם לחשבון אחר, שאינו חשבון של ההוצאה לפועל, וזאת על אף שהשיק הונפק למוטב בלבד.
  • בית-המשפט הגיע למסקנה כי השיק זויף, ללא שרטוט וללא הגבלת סחירות, וקבע כי הבנק הבינלאומי הפר את חובת הזהירות בכך שלא נקט באמצעי הזהירות הבסיסיים כאשר שילם את סכום השיק שהוצג בפניו ללא שרטוט וללא הגבלת סחירות.
  • משנקבע כי התרשל, הורה בית-המשפט הורה לבנק הבינלאומי לשלם לתובעת את סכום השיק.

3. אושרה בקשה לתובענה ייצוגית נגד נותן שירות בנכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי

ת"צ 52102-06-21 אילני נ' ביטוסי בע"מ

(בית-המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בפני כבוד השופטת לימור ביבי, ניתנה ביום 22 בינואר 2023)

  • תמצית פסק הדין: בקשה לאישור תובענה ייצוגית הנסבה על עמלה אשר גובה המשיבה מלקוחות זירת המסחר שלה בעת ביצוע פעולת משיכה של מטבע קריפטוגרפי לארנק וירטואלי.
  • רקע כללי: "עמלת כריה" או "עמלת רשת" הינה עמלה מקובלת הנגבית במסגרת מסחר המתבצע ברשתות בלוקצ'יין, ואשר משולמות למשתמשים ברשת הבלוקצ'יין שסייעו בביצוע עסקה.
  • בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה בחלקה ופסק: המצג אשר הוצג על ידי החברה בכל הנוגע לעמלה אשר נגבית על ידה בעת משיכת ביטקוין ואית'ר לארנק וירטואלי, מהווה את בסיס ההתקשרות בינה לבין לקוחותיה. האופן בו מוצגת העמלה הקבועה באתר המשיבה, עלול להטעות ויתרה מכך, יש בו כדי להציג מצג ולפיו בעת ביצוע פעולת משיכה בעמלה קבועה, התשלום אשר נגבה על ידי המשיבה כעמלה הוא רק בגין עמלת רשת. אלא, שאין חולק כי החברה גובה בעת ביצוע משיכה בעמלה קבועה גם סכומים שאינם מיועדים רק לתשלום עמלת רשת או עמלת כורים ובכלל כך – מע"מ וכן, יתרה הנותרת בידה. לאור זאת, למצער קיימות כנגד החברה עילות תביעה בגין הטעייה וכן בגין הפרת התחייבותה לגבות בעת ביצוע משיכה בעמלה קבועה רק עמלת רשת, אשר קיימת אפשרות סבירה כי תוכרענה לטובת הקבוצה.
    עם זאת, בית המשפט פסק כי יש מקום לצמצם את הקבוצה בשמה אושרה התביעה וזו תכלול את כל לקוחות המשיבה אשר משכו מטבעות קריפטוגרפיים מסוג ביטקוין או אית'ר, תוך בחירה באפשרות למשיכה בתשלום עמלה קבועה וזאת, במשך תקופה מסוימת, ואשר העמלה הקבועה ששולמה על ידם הייתה גבוהה מעמלת הרשת אשר שולמה על ידי המשיבה בגין אותה משיכה.

לעדכונים בנושא Silicon Valley Bank שפורסמו ביום 12 במרץ – לחצו כאן וביום 13 במרץ – לחצו כאן

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.

בברכה,
מחלקת בנקאות מימון ומחלקת רגולציה פיננסית,

שבלת ושות'

האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.

חדשות נלוות