לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הבנקאות, המימון והרגולציה הפיננסית לחודש נובמבר 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני חקיקה
הרחבת הפטורים מחובת הרישוי לשם עיסוק במתן אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ג-2022 פורסמו ברשומות ביום 26.10.2022), והורחבה בהן תחולת הפטורים מחובת רישוי לצורך עיסוק במתן אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי, לעומת תחולת הפטורים שנקבעו ב"הוראת השעה" (תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ט-2018), וכן נקבעה בהן הוראת מעבר לעניין מי שאינו נכלל בתחולת הפטור ונדרש ברישיון.
נוסחן הסופי של התקנות אושר לפרסום ברשומות.
בהשוואה לטיוטת התקנות שאושרה בספטמבר 2022 [לעיון בפרסום משרדנו], וכן אל מול הוראת השעה, להלן עיקרי הדברים:
- סכום עסקאות אשראי לצורך קבלת פטור מרישוי לתאגידים העוסקים במתן אשראי לתאגידים ייוותר כפי שהיה בהוראת השעה (קרי, לא פחות מ – 3 מיליון ₪ בכל עסקת אשראי בודדת);
- מתן פטור זמני לתאגידים זרים העוסקים במתן שירות מסוג "שירותי תשלום" והעומדים בתנאים שנקבעו בתקנות, לתקופה בת שנתיים מיום התחילה של התקנות (קרי, מיום 1.1.2022 ועד 1.1.2024).
- הוראת מעבר לפיה:
– מי שהיה פטור מחובת רישוי לפי הוראת השעה, וחלה עליו חובת רישוי לפי התקנות, רשאי להמשיך בעיסוקו גם אם אין בידו רישיון כנדרש, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון בתוך ששים ימים מיום פרסום התקנות (קרי, עד ליום 25.12.2022), וקיבל אישור מאת המפקח על הגשת הבקשה, וכל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשה;
– עוסק לא יהיה חייב בחובת רישיון לגבי עסקאות שבוצעו ערב פרסום התקנות ובלבד שעסקאות אלה יגיעו לסיומן עד שבע שנים מיום פרסום התקנות.
יום התחילה של תקנות אלה הינו רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2022.
לנוסח המלא לחצו כאן
עדכוני רגולציה
1. עודכנו והורחבו דרישות הדיווח לציבור המחייבות את התאגידים הבנקאיים, במסגרת חובת פרסום דוח ESG, בנוגע לתיאור היבטי וסיכוני סביבה, חברה וממשל בפעילות הבנק.
טיוטת חוזר הפיקוח על הבנקים בדבר גילוי לציבור על היבטי סביבה, חברה וממשל (ESG) (פורסמה ביום 7.11.2022)
בשנים האחרונות גוברת ההכרה במדינות העולם בחשיבותה של תרומה פעילה של המערכת הבנקאית לשיפור היבטי סביבה, חברה וממשל (Environment, Social and Governance – ESG). התיקונים להוראות הדיווח הינם בהמשך להרחבת דרישות הגילוי לציבור בנושאי סביבה, חברה וממשל, שפורסמו ושהוחלו על התאגידים הבנקאיים על-ידי בנק ישראל לפני כשנה (בדצמבר 2021).
במסגרת הצעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים ביחס למערכת הבנקאית ותרומתה לסביבה ולחברה, נדרשים מעתה הבנקים, החל מדוחות ESG לשנת 2022, לכלול בדיווח התייחסות למידת מעורבותם של הדירקטוריון וההנהלה באסטרטגיית ההשפעה וביעדי ESG של התאגיד הבנקאי, ולאופן קביעת המדיניות, המדידה והפיקוח בהיבטים אלה.
עוד נוספו בהוראות הדיווח המלצות ודוגמאות לפריטים להתייחסות בדוח ESG של התאגיד הבנקאי, במסגרת הגילוי האיכותני או הכמותני, ובהתייחס לניהול סיכונים והזדמנויות סביבתיים אליהם הוא חשוף. ביניהן:
- פליטות גזי חממה – מכלול 1, מכלול 2, וכן רכיבים של מכלול 3 הזמינים לדיווח בתאגיד הבנקאי. נזכיר שמכלול 3 מתייחס לשרשרת האספקה, כלומר ייחוס של פליטות של גזי חממה למה שנעשה עם הכסף של הבנקים.
- סיכון אשראי לפי ענפים של לווים הפועלים בענפים המזוהים עם סיכון מעבר (transitional risk) גבוה יותר (קרי, סיכונים הנובעים מקידום מהלכים וביצוע התאמות בתחום איכות הסביבה).
- פעילות של התאגיד הבנקאי להפחתת סיכוני אקלים.
- היקף האשראי הירוק שניתן על-ידי התאגיד הבנקאי והיקף ההשקעות הירוקות שלו.
לחוזר המלא לחצו כאן
2. הוצע עדכון לתהליך אישור מוצר חדש ופעילות מסוג נכס קריפטו בתאגידים הבנקאיים, והובהרה עמדת הפיקוח על הבנקים בדבר מידת הזהירות הנדרשת לקראת עיסוק בנקאי בפעילות בנכס קריפטו.
טיוטת הפיקוח על הבנקים לתיקון נב"ת 310 – בעניין עיסוק בנכס קריפטו (ניהול סיכונים) (פורסמה ביום 7.11.2022)
עודכן סעיף 16 בהוראה, והתווספו הוראות שתכליתן זהירות בבחינת מוצר חדש מסוג קריפטו.
- תהליך אישור מוצר חדש: יכלול בחינה של הסיכונים הגלומים במוצר החדש והשפעתם על פרופיל הסיכון, כולל היבט השמירה על ענייני הלקוחות; וכן, יבחן כי המוצר עומד בדרישות החוק והתקנות הרלוונטיות, וכי הוא נכלל בתחומי הפעילות המותרים לבנק.
- התאגיד הבנקאי נדרש לפנות בכתב למפקח על הבנקים טרם תחילת ביצוע מוצר חדש מסוג נכס קריפטו. הפנייה תכלול תיאור מפורט של המוצר החדש, לרבות ניתוח הסיכונים הגלומים במוצר או בפעילות. ככל שהמפקח על הבנקים יודיע בתוך 21 ימים, מאז הפנייה בכתב, כי בכוונתו לבחון את הפנייה, עמדתו תימסר עד 90 ימים מאז קבלת מלוא המידע לצורך הבחינה.
מכתב המפקח על הבנקים למנכ"לי התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי
מרחיב אודות הסיכונים הגלומים בעיסוק בנכס קריפטו:
- סיכון יציבותי – המאפיינים הייחודים לנכס קריפטו מגבירים את החשש לשימוש בלתי חוקי כמו הלבנת הון ומימון טרור, הונאות, לסיכוני אבטחת מידע וסייבר ועוד. כמו כן, קיים קושי להוכיח את הבעלות וההחזקה בנכס ואת הערכת השווי שלו.
- סיכון יציבות פיננסית – סיכון מערכתי או סיכון לתאגידים העוסקים בפעילות זו.
- סיכון התנהגותי – סיכון צרכני כמו היכרות בלתי מספקת לגבי מהות הנכס והסיכונים הכרוכים בפעילות זו כמו גם סיכוני ציות בשל הקושי ליישם הוראות בעניין גילוי נאות ועוד.
לעיון בטיוטת הוראת נוהל בנקאי תקין 310 לחצו כאן
לעיון במכתב מאת המפקח על הבנקים לחצו כאן
3. סולק בעסקאות בכרטיס חיוב או בכרטיס חיוב מיידי נדרש לוודא אם המוטב בתשלום הינו ספק (המוכר נכס כדרך עיסוק) גם כאשר התשלום בעסקאות מבוצע באמצעות יישומון (אפליקציה).
במכתב הפיקוח על הבנקים בנושא פעילות אפליקציות התשלום הבנקאיות (פורסם ביום 16.11.2022), הפיקוח על הבנקים מבהיר כי:
- צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיס חיוב ושל עסקאות חיוב מיידי), התשע"ט-2018, חל במקרה של תשלום לספק באמצעות כרטיס חיוב או כרטיס חיוב מיידי; וכי על הסולק בעסקאות שכאלה המבוצעות באמצעות אפליקציה לוודא אם המוטב הוא ספק (כהגדרת "ספק" בחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א-1981), לרבות באמצעות הסדר מתאים מול מפעיל האפליקציה.
- בכוונת הפיקוח על הבנקים לשקול את נושא העמלה הנגבית במקרה של העברת תשלום למוטב שאינו ספק המערב כרטיס חיוב (P2P), בין היתר בהתאם להתפתחויות בשוק התשלומים בישראל, לרבות לוחות הזמנים להבשלת האפשרות להעביר תשלומים באופן מיידי על-ידי העברה ישירה מחשבון תשלום לחשבון תשלום.
4. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות לא יחול על גופים פיננסיים המפרסמים בפלטפורמות שלהם אנליזות דיגיטליות, אלא על החברה האחראית על יצירתן של האנליזות הללו.
זאת לפי עמדת סגל רשות ניירות-ערך בשאלת הצורך ברישיון ייעוץ השקעות על-ידי גופים פיננסיים באמצעות חברה המפרסמת אנליזות דיגיטליות (פורסמה ביום 20.10.2022).
חברת פינטק פיתחה אלגוריתמים לניטור ועיבוד מידע פומבי, על-מנת להפיק אנליזות דיגיטליות הנוגעות לניירות-ערך, ומבקשת לפרסם את האנליזות הדיגיטליות הללו בפלטפורמות של גופים פיננסיים. החברה פנתה לרשות, באמצעות פנייה מקדמית, לבחון האם פרסום האנליזות האמורות, באמצעות תאגידים פיננסיים, מצריכה רישיון ייעוץ השקעות לפי הוראות חוק הייעוץ.
בעמדת סגל של הרשות נקבע כי פעילות שכזו אכן כרוכה בקבלתו של רישיון ייעוץ השקעות על-ידי החברה היוצרת את האנליזות הדיגיטליות, ולא על-ידי הגופים הפיננסיים המפרסמים אותן.
הרשות ביססה את החלטתה על הטעמים הבאים:
- התאגידים הפיננסיים אינם בעלי עניין ואינם מעורבים בתוכן האנליזות הדיגיטליות, היות ואינם מקבלים תגמול בגינן;
- עיקר תפקידם של התאגידים הפיננסיים הינו מתן תשתית, בלבד.
עוד קבעה הרשות, כי קבלת התמורה על ידי החברה מהתאגידים הפיננסיים אינה מהווה הפרה של סעיף 17 בחוק הייעוץ בשל נסיבות המקרה המיוחדות.
לנוסח המלא לחצו כאן
5. לראשונה בישראל, החשב הכללי והבורסה בוחנים היתכנות עסקית וטכנולוגית של הנפקת אג"ח מדינה על פלטפורמת בלוקצ'יין (DLT)
הוקם צוות לבחינת הנפקת אג"ח מדינה על גבי פלטפורמת בלוקצ'יין (ביום 19.10.2022)
על רקע השימוש הגובר במטבעות דיגיטאליים ודיגיטציה בעולם הפיננסי, תוך ההבנה שהתפתחויות אלה ישנו באופן מהותי וחדשני את השווקים הפיננסיים בכלל ואת עולמות המסחר והסליקה בפרט, הוקם הצוות המשותף לבחינת היתכנות הנפקת אג"ח מדינה על גבי פלטפורמה חדשה למסחר הפועלת בטכנולוגיית בלוקצ'יין, בעזרת חברות טכנולוגיה מובילות בתחום הנכסים הדיגיטאליים (VMware ו- Fireblocks).
במסגרת בדיקת ההיתכנות תבוצע הנפקת דמה של סדרת אג"ח חדשה למשתתפי המערכת. היחידות הנרכשות של סדרת האג"ח יונפקו אל הארנקים האלקטרוניים של משתתפי הפיילוט (ביניהם, בנקים מובילים, מקומיים ובינלאומיים). תמורת ההנפקה, תועבר באמצעות אמצעי תשלום דיגיטלי, מן הארנקים האלקטרונים של המשתתפים לארנק האלקטרוני הייעודי של מדינת ישראל.
להרחבה לחצו כאן
6. תשלום דמי כופר יכול שיגרור הטלת אחריות פלילית על המשלם במצבים של סיוע מודע לארגוני טרור ופשיעה והתייחסות לצו איסור פרסום – בעת מתקפת כופרה (פורסם ביום 23.10.2022)
פורסם דו"ח בנושא פשיעה והונאה במרחב הדיגיטלי – מתקפות כופרה, ע"י וועדת משנה ייעודית של מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה, המפרט ממצאים והנחיות בנושא טיפול בפשיעה והונאה במרחב הדיגיטלי, בהתמקדות על מתקפות כופרה.
בדו"ח דיון והמלצות בסוגיות הבאות:
- תשלום דמי כופר יכול שיגרור הטלת אחריות פלילית על המשלם רק במצבים של סיוע מודע לארגוני טרור ופשיעה. אמנם, בישראל לא מוטל איסור גורף על תשלום דמי כופר, גם לא על גופים ציבוריים או מדיניים. יחד עם זאת, תשלום דמי כופר בעת מתקפת כופרה מוגדר כ-"פעולה בלתי רצויה".
– בדו"ח המלצה למנכ"ל משרד המשפטים לפרסם הבהרה לציבור בדבר הסיכון להטלת אחריות פלילית בשל תשלום דמי כופר בנסיבות מסוימות. כמו כן, המלצה לשקול פרסומם של שיקולים ומצבים בהם יקטן הסיכון לנשיאה באחריות פלילית. למשל, בהתקיים דיווח מבעוד מועד לרגולטורים רלוונטיים ולרשויות האכיפה, ושיתוף פעולה עמן.
- קביעת מנגנון צו איסור פרסום בדין לפיו יחול איסור פרסום בדבר מתקפת הכופרה. בדוח לא נקבעה מדיניות חדשה או מחייבת, והובאה לדיון הצעת החוק איסור פרסום זמני של מתקפת סייבר, התשפ"ב-2022, שיזמה באופן פרטי ח"כ מירב בן ארי. ועדת המשנה מנמקת כי בהוצאת צו איסור הפרסום, מאזנים השופט או הצנזור הצבאי בין שני ערכים מתנגשים: זכות הציבור לדעת מחד; והגנה מפני חשיפת מידע רגיש מאידך (בין שמירת פרטיותו של אדם, ובין שמירת מידע בטחוני). בהתאם לדין, פעולת הוצאת צו איסור פרסום הנעשית על ידי רשויות האכיפה הינה פעולה מהירה אשר יכולה להיעשות במעמד צד אחד.
- מומלץ כי גוף פרטי, ציבורי או ממשלתי, הנתון למתקפת כופרה, ידווח עליה ועל תשלום הכופר (אם בוצע) לרשויות ולרגולטורים הרלוונטיים. על גופי המדינה, מנגד, חלה חובה להתייעץ עם גופי הגנת הסייבר, הביטחון והאכיפה הרלוונטיים.
להרחבה לחצו כאן
7. מתגבשת טיוטת עקרונות לגיבוש מדיניות רגולציה לשימוש במערכות בינה מלאכותית
מסמך "עקרונות מדיניות, רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית" מטעם משרד המשפטים בשיתוף משרד החדשנות (פורסם ביום 30.10.2022), ואלה עיקריו:
- אימוץ רגולציה אחידה, אשר תביא בחשבון רגולציה הנוהגת במדינות מובילות בתחום ותהיה מותאמת לסיכונים שנבחנו;
- ריכוז סוגיית ההסדרה בידי גורם ממשלתי אחד;
- פורום מקצועי פנים-ממשלתי הכולל נציגי רגולטורים שונים, לצורך למידה משותפת וקידום התיאום הממשלתי;
- פעילות של גורמי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים להבנה ומיפוי של השימושים הקונקרטיים במערכות מבוססות בינה מלאכותית הנעשים בענף המוסדר שעליו הם אמונים;
- קידום רגולציה בין לאומית התואמת ליעדים של ממשלת ישראל, על ידי גורמים ממשלתיים הפועלים במסגרת פורומים בין-לאומיים, בהבנה שלתקינה בינלאומית שתגובש בנושא תהיה השפעה על הנעשה במשק הישראלי;
- גיבוש מדיניות אחידה לניהול סיכונים ביחס לשימוש בבינה מלאכותית;
- אימוץ עקרונות אתיים (לא יהיו מחייבים מבחינה משפטית), שישקפו היבטים בהם ראוי להתחשב בעת האסדרה, לרבות אך לא רק, כי פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית ייערך תוך כיבוד שלטון החוק, זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים, ובפרט תוך שמירה על כבוד האדם ועל הזכות לפרטיות.
גיבוש ופרסום העקרונות הינם בעקבות החלטת ממשלה מס' 212 (מיום 1.8.2021), בנושא "תכנית לקידום חדשנות, עידוד צמיחת ענף ההייטק וחיזוק המובילות הטכנולוגית והמדעית", ולאור בחינת הסיכונים העולים משימוש בבינה מלאכותית (אפליה, מעורבות אנושית לא רצויה, פגיעה בכבוד האדם וחירותו וסיכוני אבטחה, ועוד).
להרחבה לחצו כאן ולחצו כאן
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות מימון ורגולציה פיננסית, ומחלקת סביבה וקיימות,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
