לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום המימון והבנקאות לחודש אוקטובר 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה בתחום הבנקאות והפיננסים.
עדכוני חקיקה
1. תזכיר חוק שירותי תשלום (תיקון מס' 2) (ייזום תשלומים), התשפ"ג-2022, בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (פורסם ביום 19.10.2022)
מוצע להוסיף שני סוגים חדשים של שירותי תשלום שיחסו תחת הוראות חוק שירותי תשלום: יישום בסיסי וייזום מכוח הרשאה. בעוד שבשירות הייזום הבסיסי אישור פרטי התשלום מול המשלם נעשה על-ידי מנהל חשבון התשלום, הרי שבשירות ייזום מכוח הרשאה, מאשר נותן השירות את הפרטים הללו.
עיקרי התיקון המוצע:
לנוכח התפתחות שירותי תשלום מאז חקיקת חוק שירותי תשלום וכדי להעניק הגנה צרכנית ולעודד את השימוש בשירותים אלה, מוצע לתקן את החוק הקיים ולהסדיר שני שירותי תשלום נוספים: שירותי ייזום בסיסיים, הכוללים ייזום הוראת תשלום וייזום הרשאה לחיוב; וייזום תשלום מכוח הרשאה.
- במסגרת שירותי הייזום הבסיסיים, נותן שירותי הייזום מזין את פרטי הוראת התשלום (או ההרשאה לחיוב) אצל מנהל חשבון התשלום, כפי שהוסכמו בין המשלם למוטב, והמשלם מאשר את הפרטים הללו אצל מנהל חשבון התשלום שלו. כיוון שהמשלם מאשר את פרטי החיוב באופן ישיר מול מנהל חשבון התשלום שלו, עיקר הסיכון מוטל על מנהל חשבון התשלום. משכך, ועל מנת שלא להטיל נטל רגולטורי כבד שלא לצורך, ההסדרה על נותן שירותי הייזום הבסיסיים היא מצומצמת וחלה בעיקרה רק במקרה של שירות מתמשך. כמו כן, השירות אינו מסווג כשירות תשלום. עם זאת, מוצע להסדיר שירות זה במסגרת החוק, גם אם באופן מצומצם, בשל הזיקה שלו לעולם שירותי התשלום.
- במסגרת ייזום מכוח הרשאה, המשלם נותן הרשאת גישה לחשבונו עבור נותן השירות אצל מנהל חשבון התשלום שלו, נותן השרות מזין את פרטי הוראת התשלום או ההרשאה לחיוב, ומנהל חשבון התשלום מבצע את התשלום, כל זאת מבלי שהמשלם מאשר כל תשלום באופן פרטני. ההזדהות ומתן ההסכמה לפרטי הוראת התשלום יבוצעו מול נותן שירות הייזום. בשל הדמיון שבין שירותי ייזום מכוח הרשאה לבין שירותי תשלום, הם מסווגים ככאלה. משכך, כל ההוראות החלות על נותן שירותי תשלום חלות גם על נותן שירותי ייזום מכוח הרשאה.
- הובהר כי ההוראות שחלות על נותני שירותי תשלום ימשיכו לחול על נותני שירותי התשלום המעורבים בהוראת התשלום ובביצועה גם כאשר מקורה של הוראת התשלום הוא בייזום (על צורותיו השונות). כך למשל ההוראות לעניין שימוש לרעה, הפסקת ביצוע של פעולת תשלום ועוד.
לקובץ תזכיר החוק לחצו כאן
נציין כי טיוטת החוזר פורסמה להערות הציבור, אותן ניתן להעביר עד ליום 1.11.2022.
משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום זה. אנו מרכזים הערות לטיוטת ההוראה ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למפקח על הבנקים.
2. טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ב-2022 (טרם פורסמו ברשומות)
אושרה טיוטת תקנות הפטור על שירותים פיננסיים בשינויים קלים מהתקנות הקודמות, לרבות סכום אשראי גבוה יותר ופטור זמני לתאגידים זרים.
בחודש ספטמבר 2022 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ב-2022, המחליפה את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ט-2018.
עיקרי החידושים בתקנות:
- נקבע סכום עסקאות אשראי גבוה יותר (לפחות 5 מיליון ש"ח, במקום 3 מיליון ש"ח) לצורך קבלת פטור מרישוי לתאגידים העוסקים במתן אשראי לתאגידים;
- פטור זמני לתאגידים זרים – התקנות הרחיבו את הפטורים שנקבעו בהוראת השעה ומוסיפות פטור זמני נוסף (עד ינואר 2024) לתאגידים זרים הנותנים שירות מסוג "שירותי תשלום" והעומדים בתנאים מצטברים כפי שנקבע בתקנות; ועוד.
עדכוני רגולציה
1. מסגרת הבנות בין רשות שוק ההון, לבין בנק ישראל בעניין פתיחת מערכות תשלומים לגופים חוץ בנקאיים (פורסם ביום 28.9.2022)
נותני שירותים פיננסיים המפוקחים על-ידי רשות שוק ההון יוכלו להתחבר למערכות התשלומים.
בשל עיכוב בחקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, בנק ישראל ורשות שוק ההון פעלו למציאת פתרון כך שגורמים חוץ בנקאיים יוכלו לפעול באמצעות מערכות תשלומים כמו מס"ב ומערכת זה"ב.
מסגרת ההבנות תחול על גופים המפוקחים על-ידי רשות שוק ההון שעוסקים במתן שירותים בנכס פיננסי ואגודות פיקדון אשראי אשר יעמדו, בנוסף לתנאי הרישיון, בדרישות שתגבש רשות שוק ההון לעניין פעילותם בתחום שירותי התשלום. יתכן כי מהלך זה יחול על גופים נוספים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ככל שיהיה רלוונטי להם.
כניסתם של גורמים חוץ-בנקאיים למערך התשלומים בישראל תגביר את החדשנות והתחרות בתחום זה.
2. טיוטות חוזרים לעניין שמירה על נכס פיננסי ודרישת הון עצמי נוסף עבור נותני שירות בנכס פיננסי מסוג שמירה על נכס פיננסי (רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, פורסמו ביום 28.9.2022)
רשות שוק ההון פרסמה שתי טיוטות חוזר עבור נותני שירות בנכס פיננסי מסוג שמירה על נכס פיננסי, המבקשים להחיל עבורם מסגרת פעילות חדשה, לרבות נהלי עבודה, אופן אבטחת המידע, בקרות ודיווחים ודרישה להגדלת ההון העצמי הנדרש.
טיוטת החוזר לעניין מתן שירות בנכס פיננסי מסוג שמירה על נכס פיננסי מבקשת לקבוע הוראות אשר יגדירו את מסגרת הפעילות של שמירת נכסי הלקוחות, תוך קביעת תהליך עבודה אשר יתייחס למדיניות נותן השירות בכל הקשור לשמירת הנכסים וניטור האיומים המתייחסים אליה, אורגנים רלוונטיים, קביעת נהלי עבודה ובקרות בנושא. הוראות פרטניות קבועות גם בכל הקשור בשמירה, רישום ותיעוד של הנכסים, אבטחת מידע, דיווח בקרות אירועים מהותיים, ומסגרת נהלים ובקרות לצורך שימוש במיקור חוץ לפעילות השמירה. כמו כן, נקבעו הוראות ייעודיות המתייחסות, לראשונה, לשמירה של נכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי וזאת על רקע חדשנות הפעילות והסיכונים הייחודיים הקשורים למקטע פעילות זה.
להרחבה לחצו כאן
בהמשך לאמור, בטיוטת חוזר לעניין דרישת הון נוסף מנותני שירות בנכס פיננסי מסוג שמירה בנכס פיננסי, בניגוד לקבוע כיום (בעבור רישיון בסיסי 300,000 ₪ ו-1 מיליון ₪ בעבור רישיון מורחב), נקבע על ידי הממונה דרישת הון עצמי נוסף, בשים לב לסוג הפעילות המבוקש על-ידי נותן השירות. לדוגמא:
- נותן שירותים פיננסיים המבצע פעילות של שמירה על נכס פיננסי שאינו כספי לקוחות או מטבע וירטואלי, יחזיק בהון עצמי כולל בסכום שלא יפחת מ- 2 מיליון ש"ח;
- נותן שירותים פיננסיים המבצע פעילות שמירה של נכס פיננסי מסוג כספי לקוחות יחזיק בהון עצמי כולל בסכום שלא יפחת מהגבוה מבין הסכומים להלן: 2 מיליון ₪ או חישוב פרטני לעניין שיעור הממוצע החודשי של כספי הלקוחות שנשמרו על ידי נותן השירותים בשנה החולפת;
- נותן שירות בנכס פיננסי המבצע פעילות של שמירה על נכס פיננסי מסוג מטבע וירטואלי יחזיק בהון עצמי כולל שלא יפחת מהגבוה מבין הסכומים להלן: 5 מיליון ₪ או חישוב פרטני לעניין שיעור הממוצע החודשי של כספי הלקוחות שנשמרו על ידי נותן השירותים בשנה החולפת.
יחד עם זאת, נותן שירות שיחזיק כיסוי ביטוחי, כמפורט בטיוטת החוזר, יהיה זכאי להפחתת דרישות ההון העצמי, כך שתהווה מנגנון מפצה אשר יש בו בכדי לצמצם את השפעת הסיכונים התפעוליים של פעילות מסוג זה.
הוראות החוזרים יחולו על בעלי רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, וייכנסו לתוקף תוך שישה חודשים מיום פרסומו, למעט לגבי גופים אשר הגישו בקשה לפעול באמצעות מערכות תשלומים (כהגדרתן בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008), לגביהם יחולו הוראות החוזר החל ממועד הגשת הבקשה.
להרחבה לחצו כאן
3. נוהל רישוי, וחוזר יושר ויושרה למוסדות גמילות חסדים (רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, פורסמו ביום22.9.2022 וביום 29.9.2022)
בהמשך לכניסתו לתוקף של החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019 ביולי האחרון, פרסמה רשות שוק ההון הנחיות לפעילות נותני השירותים.
- נוהל הרישוי מפרט את אופן הגשת הבקשה לקבלת רישיון להפעלת מוסד גמילות חסדים, לרבות המסמכים הנדרשים (כגון, מדיניות אשראי, מדיניות פיקדונות, מדיניות ניהול סיכונים ועוד). נוהל הרישוי מבחין בין מבקש רישיון יחיד לתאגיד וכן בין רישיון בסיסי לרישיון מורחב הנבדלים בהיקף הפעילות המבוקש, ובמדרג ההון העצמי הנדרש (לדוגמא, לפעילות בהיקף של עד מיליון ₪ לא נדרשת העמדת הון עצמי), וכן בהיקף המסמכים הנדרשים להגשת בקשת הרישוי.
- בהמשך לכך, פורסם חוזר לעניין יושר ויושרה של מבקשי הרישיון הקובע אמות מידה נדרשות המתייחסות הן למידע שהעביר מבקש הרישיון והן למידע שנמסר לממונה על ידי רשויות שונות בארץ ובחו"ל. החוזר מפרט את השיקולים והנסיבות שיש לקחת בחשבון במסגרת בחינת אמות המידה, כגון הרשעה בעבירה, קיומו של הליך פלילי, הגשת כתב אישום, ועוד, כאשר כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, וכי לחלק מאמות המידה כשלעצמן יהיו משקל סגולי גבוה בקבלת ההחלטה (הרשעה בעבירות כלכליות או עבירות אלימות חמורות).
הוראות החוזר נכנסו לתוקף מיום פרסומן.
לנוהל הרישוי האמור לחצו כאן
לעיון בחוזר לחצו כאן
4. טיוטות חוזרי רשות שוק ההון לאסדרת פעילות נותני השירותים הפיננסיים בכל הנוגע לטיפול בתלונות הציבור (רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, פורסמו ב28.9.2022)
רשות שוק ההון מאסדרת את תחום טיפול בתלונות הציבור על ידי נותני השירותים הפיננסיים וקובעת הוראות לאופן הטיפול אל מול הציבור, מול הממונה ונהלי עבודה ובקרות.
- טיוטת החוזר בעניין בירור תלונות ציבור הלקוחות של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים נועדה לקבוע את אופן ההתנהלות של נותני שירותים פיננסיים בטיפול בפניות ציבור, ולאפשר למפקח לקבוע הוראות בעניין זה. החוזר קובע הוראות לעניין המצאת מידע למפקח ומועדים לכך (30 ימים מיום דרישת המפקח ו-14 ימים מיום הדרישה להמצאת מסמכים נוספים), אופן המצאת ידיעות ומסמכים למפקח, וכן מציב הגבלה להמצאת מידע נוסף מעבר לזה שהומצא במסגרת לוחות הזמנים המוגדרים, אלא בהיתר מהמפקח.
להרחבה לחצו כאן
- בהמשך לאמור, בטיוטת חוזר לנותני השירותים הפיננסים לפיה מוצע לקבוע את אופן התנהלותם של נותני שירותים אלה בטיפול בתלונות הציבור המתבררות על-ידם, על מנת להעלות את איכות השירות שניתן, ולצורך שמירה, קידום והגנה על עניינם, תוך הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע. החוזר קובע חובת הטמעת תרבות ארגונית ועקרונות לטיפול בתלונות הציבור, הוראות בעניין חלוקת תחומי האחריות של הגורמים הקשורים לתהליך, חובת קיומה של מדיניות טיפול בתלונות ציבור, אופן הגשת התלונות, ואופן הטיפול בליקויים משמעותיים, לצד חובת דיווח לממונה.
הוראות החוזרים יחולו על כל נותני השירותים הפיננסיים, וייכנסו לתוקף תוך שלושה חודשים מיום פרסומם.
להרחבה לחצו כאן
5. הדוח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2021 (פורסם ביום 14.09.2022)
לפי ממצאי הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון, –התגברות פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מגבירה את פעילותה של הרשות לאיסור הלבנת הון.
הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה דו"ח השנתי לשנת 2021 המפרט אודות מגוון מגמות ודרכי הלבנת ההון בישראל בשנה החולפת, פרשיות שנחשפות לראשונה, דפוסי עבריינות המקושרת להלבנת הון, נתונים אודות היקפי הדיווחים לרשות ועוד, לרבות:
- דפוסי הלבנת ההון העיקריים בשנת 2020 הם פעילות בין-לאומית (כ-18.7%), פעילות במזומן (כ-12.8%), ופעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (כ-12.3%);
- פעילות נותני השירותים הפיננסיים (ה"ציינג'ים") נמצאת במגמת עלייה מובהקת, סה"כ עליה של 3,100% בשבע השנים האחרונות;
- לראשונה בשנת 2021, העבירו הגופים המדווחים בסקטור נותני השירותים הפיננסיים דיווחים על פעילות בלתי רגילה יותר (51%) מאשר התאגידים בנקאיים (35.9%).
- בנוסף, הדו"ח הציג עדכוני חקיקה במהלך שנת 2021, להלן עיקרם:
- פיקוח על הנש"פים – הרשות פועלת לקידום תזכיר החוק (בשלב הערות ציבור) כממונה על נותני שירותים פיננסיים, במקביל לרשות שוק ההון;
- קידום הקמת מאגר נהנים בישויות משפטיות ונאמנויות, בעקבות אימוץ תיקון זה על ידי ה- FATF.
- קידום הרפורמה המוצעת להאחדת צווי איסור הלבנת הון ("הצו האחיד") – להקל ביישום חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור לפי גישה מבוססת סיכון, אחידות לכל הסקטורים הפיננסים והתאמת הרגולציה לדרישות הבינלאומיות;
- אישור ארבע תקנות לעניין העברת מודיעין פיננסי לרשויות מוסמכות נוספות (הרשות לניירות ערך והמחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים).
לדו"ח המלא לחצו כאן
עדכוני פסיקה
1. ת"צ 11593-10-13 מימון ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'
(בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט, ניתן ביום 6.9.2022)
בעת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור הבנק רשאי לגבות עמלה תפעולית עד לסך 60 ₪, גם כאשר ההלוואה כוללת מספר מסלולים.
תמצית פסק הדין:
- באוקטובר 2013 הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל גביית מספר עמלות תפעוליות בהתאם למספר מסלולי ההלוואה, בעת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור.
- במשך תקופה ארוכה הצדדים ניהלו משא ומתן ובמאי 2021 בית-המשפט דחה את הבקשה לאישור הסדר פשרה, ומכאן הדיון בבקשה לאישור.
- בצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב-2002 נקבע כי "תאגיד בנקאי רשאי להתנות פירעון מוקדם בתשלום עמלות … עמלה תפעולית שלא תעלה על 60 שקלים חדשים..".
- בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות באשר לפרשנות הצו לעניין גביית העמלה התפעולית. לדעת לקוחות הבנק, הלוואות המורכבות ממספר מסלולים יראו אותן כהלוואה אחת ולכן ניתן לגבות עמלת פירעון מוקדם עד לסך 60 ₪, גם בעת פירעון מוקדם בהלוואה הכוללת מספר מסלולים.
- לדעת הבנקים, כל אחד ממסלולי הלוואה הוא הלוואה עצמאית ונפרדת ולכן ניתן לגבות עמלה תפעולית בגין פירעון מוקדם ביחס לכל מסלול בנפרד.
- המפקח על הבנקים נקט בעמדה כי בעת פירעון מוקדם של הלוואה המורכבת ממספר מסלולים, הבנק רשאי לגבות עמלה תפעולית אחת בסכום שלא יעלה על 60 ₪.
- בית-המשפט העדיף את עמדת המפקח על הבנקים ופרשנות לקוחות הבנק מהטעמים הבאים: (1) "הלוואה" הוגדרה בצו כהלוואה לדיור ו"פירעון מוקדם" הוגדר בצו כפירעון מוקדם "של הלוואה או חלק ממנה, לפי סעיף 13 לפקודה" ומשכך, בית-המשפט סבור כי לשונו הברורה של הצו אינה משתמעת לשני פנים, העמלה התפעולית שהבנק רשאי לגבות בגין פירעון מוקדם של הלוואה לדיור או חלק ממנה מוגבלת לסכום של 60 ₪; (2) מלשון הצו עולה כי הגבלת גובה העמלה התפעולית מתייחסת לפירעון מוקדם ולא להלוואה גופה שכן המילה הלוואה אינה מוזכרת כלל בסעיף. כלומר, העמלה התפעולית נגבית בעד פעולת הפירעון המוקדם ולא ביחס למסלולים שונים של ההלוואה; (3) פרשנות זו הולמת טוב יותר את תכלית סעיף 13 לפקודת פקודת הבנקאות, 1941 שנועד לאזן בין אינטרס הבנק המלווה לבין אינטרס הלקוח לפרוע את המשכנתא בפירעון מוקדם.
- הוחלט לקבל את בקשת האישור להגשת התובענה כייצוגית.
2. ת"א 38156-05-16 רובינסון נ' זילכה ואח'
(בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כבוד השופטת והרשמת אורלי מור-אל, ניתן ביום 11.9.2022)
הבנק רשאי למכור מניות המשועבדות לטובתו ומעוקלות לטובת צד שלישי, על אף התנגדותו של המעקל, שכן זכותו של הבנק כבעל זכות שעבוד עדיפה וגוברת על פני עיקול זמני, ואין בעסקת העברת המניות כדי להרע את מצבו של המעקל.
תמצית פסק הדין:
- במסגרת שורת הליכים משפטיים הוטל עיקול לטובת רובינסון (התובע בהליך העיקרי) על מניות אשר בבעלות זילכה ואח' (הנתבעים בהליך העיקרי), ואשר מוחזקות על-ידי הבנק מכוח שעבוד ששוכלל עליהן לטובתו.
- בתשובתו להודעת העיקול הבהיר הבנק כי המניות המוחזקות אצלו כפופות לשעבוד קיים על כל המניות, וכי סך התחייבויות זילכה כלפי הבנק גבוה משווי המניות המשועבדות.
- הבנק והרוכשים הגישו לבית-המשפט בקשה לאישור העברת המניות, במסגרתה יועברו המניות שבחשבונות הנתבעים בבנק לחברת נאמנות אחרת או לתאגיד בנקאי אחר, יחד עם השעבוד והעיקול הרובצים עליהן כמות שהם, מבלי שייפגעו זכויות כלשהן (קרי, של הבנק או בקשר עם העיקול) במניות אלו.
- רובינסון התנגד לבקשה להעברת המניות.
- בית-המשפט ציין כי עיקול הוא כלי דיוני בלבד, שמטרתו למנוע שינוי במצב המשפטי של הנכס המעוקל עד להכרעה בתובענה, ולהבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין. עוד ציין כי אין לתובע זכות קנויה שהעיקול הזמני יוטל דווקא על נכס מסוים או אצל מחזיק מסוים.
- בית-המשפט קבע שעסקת העברת המניות המסתמנת אינה מרעה את מצבו של התובע ויכול שהיא מיטיבה עימו, ובפרט שהשעבוד החל לטובת הבנק יצומצם על כמחצית המניות.
- בית-המשפט אישר את העברת המניות המשועבדות (והמעוקלות) מידי הבנק לידי רוכשים אחרים: (1) בכפוף לכך שבטרם העברת המניות תימסר לתובע ולבית-המשפט הודעה בדבר זהות הגופים אליהם יועברו המניות ומספרי החשבון בהם יופקדו; וכן בכפוף לכך שיינתן צו עיקול, המופנה אל הרוכשים ואל המחזיקים (החדשים) אשר תוקפו יהיה מיום הטלת העיקול המקורי; (2) כמו כן, תימסר הודעת הרוכשים והמחזיקים שהם מודעים לעיקול ומאשרים אותו, וכי מלבד השעבוד שיוותר על כמחצית המניות, לא קיימים ולא ייטען שקיימים שעבוד או זכות עדיפה אחרת הגוברת על זכות העיקול.
- כמו כן, נקבע כי ככל שהרוכשים יבקשו לממש את המניות, מימוש המניות ייעשה בהליך שיפוטי שהמבקש צד לו.
3. ת"א 43538-05-21 בליתי נ' מזרחי טפחות בע"מ ואח'
(בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט ה' קירש, ניתן ביום 23.8.2022)
ההגנה על הבנקים מפני אחריות פלילית, אזרחית או משמעתית הקבועה בסעיף 24 בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 אינה כוללת היבט של התרשלות.
תמצית פסק הדין:
- משקיע העביר כ-2 מיליון דולר מבנק בחו"ל לחשבון חברה בישראל, למטרת השקעה במקרקעין בישראל.
- לימים, בשל אישום בעבירות הלבנת הון ומרמה נתפסו כספים בחשבון החברה, ובכללם חלק מכספי המשקיע.
- המשקיע תבע את הבנק בשל אי-קיום הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. לטענתו, הבנק התרשל, ואילו היה "פוקח עיניו" ומבקר את הפעילות בחשבון החברה כדין, כספי המשקיע לא היו מועברים לחשבון החברה וממילא לא היו נתפסים ויורדים לטמיון.
- הבנק ביקש למחוק את התביעה על הסף בטענה כי גם אם המשקיע יוכיח את כל טענותיו, הרי שהמחוקק קבע בסעיף 24 בחוק איסור הלבנת הון כי הפרת הוראות החוק במעשה או במחדל, בתום לב, אינה מקימה עילת תביעה פלילית, אזרחית או משמעתית כנגד המפר. על כן, לטענתו, הבנק פטור מאחריות.
- בית-המשפט קבע כי ההגנות הקבועות בסעיף 24 בחוק מתייחסות לעשיית מעשה או הימנעות ממעשה (מחדל) הנובעים מקיום הוראות חוק זה. כלומר, ההגנה ניתנת למי שפעל כמתחייב על פי החוק ולא למי שלא פעל כנדרש.
- זאת ועוד, לשון החוק כוללת הגנה של חובות סודיות ונאמנות או חובה אחרת לפי דין או הסכם, אך המושג רשלנות כלל אינו נזכר בסעיף, כלומר אינו מהווה הגנה.
- מכיוון שכך, דין בקשת הבנק לסילוק התביעה על הסף להידחות.
באמרת אגב, העיר בית-המשפט שנראה כי הגנת הסעיף אמורה לחול אילו היתה עולה טענת ההתרשלות לגבי אופן ביצוע הוראות החוק (להבדיל מהתרשלות בנק באי-ביצוע הוראות החוק).
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות, מימון ורגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
