לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הבנקאות, המימון והרגולציה לחודש ספטמבר 2022, ובו תמצית של עדכוני חקיקה, רגולציה ופסיקה.
עדכוני רגולציה
1. הכרזה על "פרוטוקול אשראית אי.אם.וי" כמערכת תשלומים מבוקרת (מיום 09.8.2022)
נגיד בנק ישראל הכריז על מערכת "פרוטוקול אשראית אי.אם.וי", הבנויה בהתאם לתקן EMV, כמערכת תשלומים מבוקרת. הכרזה זו, שהינה בהתאם לסמכות הנתונה לנגיד בחוק מערכת תשלומים, התשס"ח-2008, תאפשר לפקח על מערכת התשלומים לשמירת יציבותה, יעילותה ופעילותה התקינה.
- תקן ,EMV הוא מפרט האשראית לפיו עובדים בתי עסק בארץ ובעולם.
- הוא משמש גם לעסקאות כרטיס נוכח וגם לעסקאות בכרטיס לא נוכח (אינטרנטי או טלפוני), ומאפשר לבצע אימות עסקה מוגבר בעסקאות מרחוק בזמן אמת.
- האשראית מאפשרת גם מעברי מידע גדולים ומפורטים יותר בין בית העסק, לסולק וללקוח הקצה, כך שהוא יכול לאפשר ללקוח הקצה מידע מלא על העסקה שלו בזמן אמת או מאוחר יותר בבירורים.
- התקן מהוה "יישור קו" בין כלל השחקנים (מנפיקים, סולקים, בתי עסק יצרני מסופים) בשוק כרטיסי החיוב בישראל, והוא קובע את ההיגיון העסקי והמפרט הטכנולוגי להעברת עסקאות בכרטיסי חיוב בין הגורמים השונים בשרשרת, כך שיעמדו בתקן EMV הבינלאומי.
לנוסח המלא לחצו כאן
2. כניסתה לתוקף של רפורמת המשכנתאות של בנק ישראל (החל מ-31.8.2022)
מטרת הרפורמה להגביר את שקיפות המידע ללקוחות הבנקים ולשפר את סביבת התחרות בשוק המשכנתאות.
עיקרי השינויים ברפורמה הינם:
- התנהלות מקוונת: לקוח יכול להגיש בקשה למשכנתא בטלפון או באתר הבנק, ולקבל את האישור העקרוני באופן מקוון.
- קיצור ההמתנה: את התשובה ("אישור עקרוני") מחויב הבנק להעביר בתוך 5 ימי עסקים (במקרים חריגים עד 7 ימי עסקים).
- מבנה אחיד ובר השוואה: בין המשתנים שיוצגו באישור העקרוני: הריבית הכוללת החזויה, סך התשלומים החזוי וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי.
- בנק שיספק אישור עקרוני יצרף, בנוסף לסל המשכנתא המוצע על-ידו, שלושה סלים אחידים בעלי מבנה זהה: (1) 100% ריבית קבועה לא צמודה, (2) 1/3 ריבית קבועה לא צמודה, 1/3 ריבית משתנה פריים, 1/3 ריבית משתנה צמודה, (3) 1/2 משכנתא בריבית קבועה ולא צמודה, 1/2 משכנתא בריבית משתנה פריים.
- הצגת הריבית הכוללת החזויה וסך התשלומים החזוי: בכל אחד מהסלים באישור העקרוני יוצגו גם הריבית הכוללת החזויה וסך התשלומים החזויים בכל חיי המשכנתא – לתמצית חובה זו, ראה באתר.
- סכום ההחזר החודשי: יוצג סכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי על-פי התחזיות על-מנת לשמש אינדיקטור לשינויים שיכולים לחול בגובה ההחזרים החודשיים.
- מידע נוסף שיונגש: לצורך בחינת כדאיות הצעת המשכנתא: כל בנק יעמיד באתר האינטרנט שלו החל מתאריך 30.9.22 מחשבון סימולציה אשר יאפשר ביצוע סימולציות של תמהילים שונים של הלוואות בטווחי זמן שונים. גם לגבי אפשרות מחזור המשכנתא מחויב הבנק להציג נתונים על העלויות השונות ובכך לסייע ללקוח בקבלת ההחלטה האם למחזר את המשכנתא.
3. הצעה לתיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ"ה-1994 ("תקנות הנכסים") – בדבר ניירות ערך הנסחרים במערכת המסחר למוסדיים ( TASE UP / רצף מוסדיים) (מיום 15.8.2022)
מוצע להרחיב את אפשרויות ההשקעה ולהתיר למנהלי קרנות נאמנות לקנות ולהחזיק גם בניירות ערך שאינם תעודות התחייבות, הנסחרים ברצף מוסדיים, תוך ניהול סיכונים וגידור שיעור החשיפה בגינם.
- מוצע להרחיב את אפשרויות ההשקעה ברצף מוסדיים, גם אם בעלי מאפיינים של סיכון מוגבר, וזאת תוך ניהול סיכונים, לרבות סיכון נזילות, כללי השקעה, פיזור ומגבלות כמותיות.
- מוצע לתקן את תקנות הנכסים, כך שהחשיפה המותרת למנפיק ברצף המוסדיים תוגבל ל-2.5% משווי נכסי הקרן, ואילו כלל החשיפה לנכסים סחירים ברצף המוסדיים תיחשב לנכס שאינו סחיר, ותוגבל עם הנכסים האחרים שאינם נסחרים, ל-10% משווי נכסי הקרן.
- התיקון מהווה אימוצה במלואה של הוראת הרשות הזמנית מחודש מאי 2020, לאור זאת שבתקופת ההוראה הזמנית, לא זוהתה התפתחות היוצרת סיכון מוגבר לציבור המשקיעים כתוצאה מהרחבת האפשרות לרכישת ניירות ערך הנסחרים ברצף המוסדיים לסוגי ניירות ערך חדשים.
להצעת התיקון המלאה לחצו כאן
נציין כי נוסח התיקון פתוח להערות הציבור עד ליום 2.10.2022. משרדנו מלווה מספר רב של גופים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים ועוקב אחר ההתפתחויות הצפויות בתחום זה. אנו מרכזים הערות לטיוטת התקנות ומזמינים אתכם להעביר אלינו את ההערות שלכם לטיוטה זו, ואנחנו נרכז את הערותיכם ונעביר אותם למשרד המשפטים.
4. תיקון הוראות רשות שוק ההון החסכון וביטוח לנותני שירותי מידע פיננסי (חוזר גופים מוסדיים 2022-9-22, מיום 31.8.2022)
הוספת הוראות רגולטוריות למבטחים ולנותני שירותים פיננסים אשר פועלים כנותן שירותי מידע פיננסי, כך שיכללו התייחסויות שונות של הרשות בהתאם לעידן הנוכחי, כגון תעודה חתומה דיגיטלית, הגנה על הצרכן ועוד.
התיקון הינו להוראה לנותני שירות מידע פיננסי שפורסמה על ידי הרשות ביום 15 במרץ 2022 [למידע נוסף לחץ כאן], והמשך של הסדרת פעילות מבטח כנותן שירותי מידע פיננסי, בהתאם להוראות חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב 2021.
- במסגרת התיקון נוספו מספר עדכונים והתייחסויות, כמפורט להלן: (1) קבלה ושימוש בתעודה חתומה דיגיטלית לצרכי זיהוי בפני מקור המידע; (2) הרחבת פרטי גילוי בהסכם התקשרות עם הלקוח, כגון, תמורה וזיקת המבטח לגורמים שונים בקשר עם מתן שירות מידע פיננסי; (3) הוספת הוראה חדשה "מתן שירותים ללקוח", תוך הגדרת "שירות ללקוח" כשירות הנוגע להתנהלותו הכלכלית של הלקוח כמשמעותו בסעיף 25(א) בחוק שירות מידע פיננסי – המתייחסת לכללים והוראות שהמבטח יידרש לעמוד בהם בעת מתן השירות ללקוח, בהתאם לשירות הניתן; (4) הוספת הוראה חדשה "תמורה המתקבלת מגורמים אחרים" – קביעת כללים לתמורה שרשאי מבטח לקבל מאחר בכפוף להגבלות המנויות בהוראה (למשל, התמורה לא תפגע בטובת הלקוח, גילוי בדבר התמורה, עיגון התמורה בהסכם כתוב).
- במקביל, הרשות פרסמה תיקון הוראה מקבילה גם לנותני שירותים פיננסיים הפועלים או המבקשים לפעול כנותן שירות מידע פיננסי בהתאם לחוק שירות מידע פיננסי.
- כניסה לתוקף: ההוראות האמורות ייכנסו לתוקפן ביום כניסת חוק שירות מידע פיננסי לתוקף בהתאם להוראות סעיף 79 בחוק שירות מידע פיננסי, בהתאם לפעילותו של נותן שירות המידע.
לעיון בתיקון הוראות לנותני שירותי מידע פיננסי (31.08.22), לחצו כאן
לעיון בתיקון הוראות לנותני שירותים פיננסיים מוסדרים העוסקים בשירותי מידע פיננסי (01.09.22) לחצו כאן
5. ניצול לרעה של המערכת הפיננסית לפעילות מימון טרור (מיום 9.8.2022)
מסמך סקירה לטיפולוגיות המרכזיות לניצול המערכת הפיננסית לצורך העברת כספים על ידי גורמי טרור ודגלים אדומים בעניין.
סקירה בנושא "ניצול לרעה של המערכת הפיננסית לפעילות מימון טרור" פורסמה מאת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים ובתיאום עם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור. המסמך סוקר בהרחבה "פעולות מימון טרור" תוך שימוש במערכת הפיננסית, הגדרות, מאפיינים, הקשיים באיתורן, הסטנדרטים הרגולטורים שמיישמת מדינת ישראל (בהלימה להנחיות הארגון הבינלאומי ה-FATF), ועוד.
טיפולוגיות מרכזיות להעברת כספים על ידי גורמי טרור:
- "חוואלה" –קבלת כספים במקום אחר בעולם מבלי שבפועל מבוצעת העברת כספים, אלא על ידי קיזוז יתרות שוטף בין שני חלפנים (נותני שירותים פיננסיים);
- מימון טרור באמצעות סחר בין לאומי (Trade Based Terrot Financing) – שימוש בסחר בינלאומי על מנת להעביר ערך בין מקומות שונים בעולם, כאמצעי להסוות כספים המשמשים למימון הסחר כמו גם את זהותו של ארגון הטרור שמקבל בסוף תהליך הסחר את הכספים;
- ארגונים ללא כוונת רווח – ארגונים הניחנים במאפיינים ייחודיים, אשר הופכים אותם ליעד עבור ארגוני טרור, כגון שימוש רב במזומנים, פעילות באזורי לחימה וסכסוך, אנונימיות של התורם והסתמכותו על מתנדבים. כל אלה מאפשרים לפעילי טרור להסתנן לארגונים או לפעול באמצעותם, לעיתים תוך רמיה ושיטוי, לעיתים תוך שיתוף פעולה או הקמה ישירות של הארגון;
- נכסים וירטואליים –תוך ניצול האנונימיות היחסית שנכסים אלו מאפשרים אלה מהווים כר פורה לניצול ע"י ארגוני טרור.
"דגלים אדומים" העשויים לסייע לנותנים שירותים פיננסיים באיתור ומניעת פעילות פיננסית הקשורה למימון טרור
- כרטיסים נטענים ("Pre-paid");
- העברת נכסים וירטואליים הקשורים לגורמים הנחשדים כבעלי חשיפה גבוהה לארגוני טרור;
- פעילות מול נש"פים הפועלים במדינות ו/או טריטוריות בסיכון גבוה;
- העברות כספים תכופות בשיטות ה"חוואלה";
- פתיחת חשבון ומיד לאחר מכן פעילות פיננסית ענפה למטרות הומניטריות;
- פעילות חריגה המבוצעת על ידי בני משפחה של גורמים מוכרזים או על ידי גורמים בעלי זיקה לישות המוכרזת;
- פעילות חריגה של העברה בנקאית;
- שימוש בביטויים ומספרים בהעברת כספים, אשר קיימת אינדיקציה כי הם קשורים לפעילות טרור.
יובהר כי אין בקיומן של הפעולות לעיל בכדי להעיד כי בהכרח מבוצעת פעילות מימון טרור ויש לבחון כל מקרה לגופו.
לעיון במסמך המלא לחצו כאן
עדכוני פסיקה
1. פר"ק 44229-05/21 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' החברות י.ב. שיא משאבים בע"מ ודוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו בפני כבוד השופטת חנה פלינר, ניתן ביום 25.7.2022)
בית-המשפט שעה לבקשת הערב לקבוע דיון בשאלת תוקפה של ערבות חברה מתמדת, מתחדשת ובלתי-מוגבלת בסכום, שנחתמה לטובת הבנק בשנת 2012 לחובות חברה אחרת, תקפה ושרירה גם לגבי "הלוואת קורונה"?
תמצית פסק הדין:
- בבקשה לאכיפת השעבודים הוחלט כי ניתן למנות לשעבודי החברה (י.ב. שיא משאבים) כונס נכסים, הגם שגובהו של חוב החברה שנוי במחלוקת, אולם עצם קיומו אינו שנוי במחלוקת.
- לחוב נושא הדיון ערבה גם חברת דוד אזולאי, אשר בשנת 2012 חתמה על ערבות לטובת הבנק על החובות השוטפים העתידיים של י.ב. שיא משאבים. לימים, נטלה החברה "הלוואת קורונה", אשר הועמדה בערבות המדינה בשל הרעה במצב הכלכלי של החברה.
- הערב טען כי "לא הייתה כוונה לאפשר מתן של הלוואה בערבות מדינה… זה מוכיח שהורע מצב העסקה מבחינה כלכלית, זאת אומרת שביום עסקים רגיל הבנק לא היה נותן לו אשראי… אני כערב לא יכול להסכים לזה… אם מישהו היה שואל אותי אם אני מסכים שתינתן לחברה הלוואה כי המצב הכלכלי שלה הורע ב-100% בערבות מדינה, לא הייתי מסכים…"
- במסגרת הדיון עלו שאלות באשר לסמכות ויכולת הבנק לתבוע את פירעון הלוואת הקורונה, וכן האם הערבות שניתנה בשנת 2012 תקפה ושרירה גם ביחס ל"הלוואת קורונה"? לשם בחינת הסוגיות הללו הורה בית-המשפט לחשוף את ההסכם שבין המדינה לבין הבנק, בדיון שנקבע להיערך בהמשך.
2. ע"א 2966/17 חברת אס. אר. אקורד בע"מ נ' מדינת ישראל
(בית המשפט העליון בפני כבוד השופטים עמית, כנפי-שטייניץ ורונן, ניתן ביום 29.8.2022)
זכותו של נושה בעל שעבוד צף ברכוש המשועבד אינה גוברת על זכותה של המדינה לחלטו, וחילוט רכוש הקשור בביצוע עבירה גובר על-פני שעבוד צף, במיוחד שטרם גובש.
תמצית פסק הדין:
- אס. אר. אקורד, חברה ציבורית שעיסוקה במתן שירותי מטבע, התקשרה בהסכם הלוואה וניכיון שיקים עם חברה לווה ששעבדה לטובתה את כלל נכסיה, כולל חשבונות בנק וחוב לקוחות, בשעבודים שנרשמו כדין ברשם החברות.
- לימים, במסגרת הליך פלילי שנערך מטעם המדינה כנגד הלווה, תפסה המדינה את הרכוש המשועבד וביקשה לחלטו, מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
- אס. אר. אקורד התנגדה לחילוט הנכסים המשועבדים, וטענה שזכותה כנושה מובטחת בהם גוברת על זכות המדינה לחילוטם, וזאת לפי סעיף 36ג(א) בפקודת הסמים המסוכנים (אשר חל ביחס לחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון מכוח סעיף 23 בחוק).
- לצד חשיבותו ותועלתו ככלי למאבק בהלבנת הון ובפשיעה מאורגנת, מכשיר החילוט טומן בחובו פגיעה בזכויות קנייניות, בפרט כאשר בעל הזכות ברכוש הוא צד שלישי תם לב, אשר אין לו כל נגיעה לפעילות עבריינית. משכך נדרש לערוך "איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבחילוט למיגור עבירות של הלבנת הון לבין האינטרס של הפרט בשמירה על קניינו". לצורך הבטחתו של איזון זה, ישנם שני מסלולים בחוק באמצעותם יכול צד שלישי, הטוען לזכות ברכוש אותו מבקשים לחלט, להתנגד לחילוט:
- האופן האחד, מכוח סעיף 21(א) והחריג הקבוע בסעיף 21(ד) בחוק איסור הלבנת הון, המקנים לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להימנע מלהורות של חילוט רכוש "מנימוקים מיוחדים שיפרט". הפסיקה קבעה כי מסלול זה שמור לנושה שיש לו ברכוש זכות קניינית או מעין קניינית, או זכות אובליגטורית מוכרעת. מסלול זה לא נטען ע"י המערערת ועל כן לא נידון בהליך זה.
- האופן השני, אשר נדון בהליך זה, מכוח סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, לפיו בית-המשפט מנוע מלצוות על חילוט, אם הטוען לזכות ברכוש הוכיח כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או ללא הסכמתו, או שרכש אותה בתמורה ובתום לב. הפסיקה קבעה כי מסלול זה שמור אך ורק למי שמחזיק בזכות קניינית או מעין-קניינית ברכוש (כלומר, מסלול זה אינו שמור לטוען לזכות ברכוש שזכותו בגדר זכות אובליגטורית מוכרעת).
- בית-המשפט ציין כי השאלה האם לצורך גיבוש זכות קניינית או מעין קניינית של נושה מובטח נדרש קיומו של שעבוד קבוע שהוטל ביחס לנכס ספציפי או שמא ניתן להסתפק בקיומו של שעבוד צף טרם הוכרעה בפסיקה, שחל על קבוצת נכסים העשויים להתחלף מעת לעת, טרם לובנה בפסיקה.
- בפסק-דין זה נקבע אין בשעבודים הצפים כדי להקנות ל-אס. אר. אקורד זיקה לרכוש שדי בה כדי להסיג את זכות המדינה לחלטו. כלומר, נקבע כי זכות המדינה לחילוט רכוש הקשור בביצוע עבירה גוברת על פני זכותם של נושים המובטחים בשעבוד צף.
- נציין שנקבע שהשעבודים נושא הדיון טרם התגבשו טרם הטלת החילוט מטעם המדינה על הרכוש המשועבד.
- לצורך הכרעתו, בחן בית המשפט את אופיים ומהותם של השעבודים שהוטלו לטובת אס. אר. אקורד, בהתייחס לשלושה מאפיינים מהותיים: מסוימות הנכסים המשועבדים; אופי הנכסים המשועבדים; ומידת השליטה והפיקוח של הנושה על הנכסים המשועבדים.
- פה אחד נפסק כי השעבודים על חשבונות הבנק ועל כלל נכסי החברה הינם שעבודים צפים, שכן, הנכסים המשועבדים אינם מסוימים, תוכנם ושווים עשויים להשתנות באופן תדיר, ועיקר השליטה בהם ניתנה בידי הנאשמת.
- דעת הרוב קבעה כי גם שעבוד חוב הלקוחות הוא בגדר שעבוד צף בשל אופיו הכללי, בהיותו מתייחס לזכויות, כספים ותשלומים מכל מין וסוג שהוא שיגיעו לנאשמת מדי פעם בפעם. דעת המיעוט (מפי כבוד השופטת רות רונן), סברה כי שעבוד חוב הלקוחות הוא בגדר שעבוד קבוע. שכן, הכספים והזכויות הם מקבוצת לקוחות ספציפית ומוגדרת והם ניתנים לזיהוי בצורה ברורה ומפורשת. כמו כן, בשונה משעבוד חשבונות הבנק וכלל הנכסים, לא ניתנה לנאשמת הרשאה לעשות בכספי חוב הלקוחות המשועבדים כאוות נפשה.
- במאמר מוסגר נציין כי בשנים האחרונות הודקו הדרישות בפסיקה להכרה בשעבוד חוב לקוחות כשעבוד קבוע (אף אם המילה "קבוע" נרשמה בשטר השעבוד), ועל כן בולטת דעת המיעוט של כבוד השופטת רות רונן גם על רקע נוף הפסיקה הכללי.
3. ת"צ 38712-08-20 ששון נ' מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ
(בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו בפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט, ניתן ביום 29.8.2022)
בית-המשפט דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין גביית עמלת עריכת מסמכים או עמלת פתיחת תיק בעת קבלת הלוואה חוץ-בנקאית לפי הוראות חוק אשראי הוגן, מהטעם שהצגתה כחלק משיעור העלות הממשית הינה תקין ובהתאם להוראות הדין, ואין צורך להציגה כחלק משיעור הריבית.
תמצית פסק הדין:
- המבקש התקשר בחוזה עם מימון ישיר ונטל שתי הלוואות. מימון ישיר גבתה סכום של 1,785 ₪ בגין עמלת פתיחת תיק ביחס להלוואה העיקרית, ולא גבתה עמלה ביחס להלוואה השנייה.
- המבקש טוען כי העמלה שנגבתה הינה "ריבית מוסווית" שאין לגבותה בהתאם להוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, ובהתאם לפסיקת בית-המשפט העליון. כמו כן, גביית העמלה היא פיצול פסול של הריבית "האמיתית" לריבית "הרשמית" הנגבית בפועל ולריבית "המוסווית".
- לשיטת המבקש, לפי תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת"), אסור למשיבה לגבות עמלת פתיחת תיק בסכום גבוה מ-500 ₪. על כן, חברי הקבוצה זכאים להשבת הסכומים שנגבו בגין העמלה מעבר ל-500 ₪.
- מימון ישיר דחתה את טענות המבקש, וטענה כי כללה את העמלה בחישוב העלות הממשית של האשראי בהתאם להוראות חוק אשראי הוגן, וכי למבקש ניתן כל המידע על כך. כמו כן, לטענת מימון ישיר, אימוץ פרשנות מצמצמת שתגביל את זכות המלווה לגבות עמלות הקשורות להלוואה, עולה כדי פגיעה בחופש העיסוק.
- עולות שתי שאלות בדיון – האם האופן שבו ערכה המשיבה את הסכמי ההלוואה עומד בהוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993 לאחר תיקון 5? האם רשאית הייתה המשיבה לגבות את העמלה?
- מסעיף 1 בחוק אשראי הוגן ומהגדרת המונח "תוספת" שהוכר במסגרת תיקון 5 עולה כי ישנה אפשרות של המלווה לגבות "הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה", סך העמלה שנגבה על-ידי מימון ישיר בעניין זה (קרי, 1,785 ₪) מתיישב עם הוראות החוק.
- התשתית העובדתית שצורפה לבקשת האישור הינה דלה, אין חוות-דעת התומכת בטענות המבקש ועל פניו לא נראה כי מימון ישיר פעלה שלא כדין באופן שבו הציגה את שיעור העלות הממשית של האשראי ועל כן, אין בסיס לטענת המבקש בדבר הטעיה ואי-גילוי.
- בהינתן כי גובה העמלה מתיישב ע סעיף 5(א) בחוק אשראי הוגן וכי המשיבה עמדה בחובת הגילוי מכח החוק, התובענה הייצוגית בגין גובה העמלה לא מאושרת.
4. ת"א 21069-10-20 מאיר ורדי נ' שותפות קוואליטי פאנד, יחיאל טפירו, חברת קווליטי פאנד הנדסה פיננסית [נמחקה] ו-להב פתרונות פיננסיים מתקדמים בע"מ ואח'
(בית המשפט המחוזי בחיפה בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר, ניתן ביום 28.7.2022)
בית-המשפט דחה תביעה לביטול הסכמי ההלוואה חוץ-בנקאית, אך הורה לתקן באופן משמעותי את ההסדרים בהסכמי ההלוואה שאינם חוקיים, להפחית את כלל הריביות והעמלות ולהסדיר את ריבית הפיגורים בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961.
תמצית פסק הדין:
- התובע התקשר בהסכמי הלוואה חוץ-בנקאית עם שותפות קוואליטי פאנד, בקשר עם הלוואות שנטל בכדי להשתקם מפרוייקט בניה שיזם ונקלע לקשיים.
- התובע ביקש לבטל חוזי הלוואה ושעבודים שנרשמו לטובת שותפות קוואליטי, על בסיס הטענה כי ההלוואות שקיבל מנוגדות להוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993.
- במרכז הדיון שתי שאלות – האחת, מה טיב העמלות שנגבו על ידי הנתבעות בשתי ההלוואות, האם יש לסווגן כחלק מסכום ההלוואה, כתוספת או כריבית מוסווית? והאחרת, האם המלוות הפרו את חובותיהן בעת מתן ההלוואות והאם הריבית עומדת בהוראות החוק והפסיקה?
- הפסיקה מבחינה בין שני סוגי תשלומים: האחד, כל סכום ששולם בקשר לחוזה, לרבות החזרי הוצאות המלווה, ייחשב כ"תוספת" וייגרע מהסכום ששולם ללווה בפועל. השני, סכום שהועבר מכספי ההלוואה למלווה כשמהותו עמומה, ואם סווג כהוצאה או עמלה של המלווה, מבלי שטיב ההוצאה וזיקתה להלוואה הוכחה באסמכתאות – יוגדר כ"ריבית מוסווית" וייחשב כחלק מריבית ההלוואה.
- לפי סעיף 1 בחוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993, המלווה נדרש לגלות את שיעור ריבית ההלוואה וכל "תוספת" כהגדרתה בחוק: "כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים…"
- הלווה טען כי דין הסכמי ההלוואות להתבטל, מאחר והמלוות לא מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם ותכלית הסכמי ההלוואה הינה לגבות ריבית נשך אסורה. או לחילופין, יש להותיר את ההסכם על כנו, תוך צמצום גובה הריבית בשתי ההלוואות לשיעור של 7.5% בלבד.
- המלוות טענו כי כלל המידע בקשר עם הסכם ההלוואה הוצג והוסבר ללווה וזה הסכים וחתם על כלל המסמכים. כמו כן, ציינו כי המגבלות בחוק בנוגע לריבית אינן חלות על ההלוואה הראשונה ודוחות את הטענות להפרת חובת גילוי.
- בית המשפט קבע כי המלוות הפרו את הוראות החוק החלות עלייהן – חובת הגילוי, חריגת שיעור העלות הממשית, שיעור הריבית המוסווית, שיעור ריבית הפיגורים, אופן חישוב סכומי ההלוואה והוראת סידור החלוף.
- בית המשפט ביקש לשדר מסר ברור ומרתיע לנתבעות בשל התעלמותן מחובותיהן הקבועות בחוק ובמקביל, מסר לתובע שנמנע מלשלם את חובו במשך שנים רבות, כי עליו לפרוע את חובו בהקדם.
- משכך, בית המשפט לא ביטל את חוזי ההלוואות, אך ביצע תיקון משמעותי של הסכמי ההלוואה כך שההפרות שביצעו הנתבעות יתוקנו, והפחתת כלל הריביות והעמלות שנגבו על ידי הנתבעות וכן, להסדיר את ריבית הפיגורים של התובע בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
שיעור ריבית הפיגורים יתוקן בהסכמי הלוואה ויותאם להסדר ריבית הפיגורים הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075000.
בברכה,
מחלקת בנקאות, מימון ורגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
