התפתחויות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי – ינואר-מרץ 2024

לקוחות וידידים יקרים

במהלך החודשים הראשונים של 2024 חלו התפתחויות רבות בתחום רגולציית הסחר הבינלאומי. ריכזנו תמצית של עדכונים רגולטורים, פרסומים, ואירועי אכיפה גלובליים ומקומיים בתחום רגולציית סחר בינלאומי שאירעו עד כה בשנת 2024. אירועים אלו עשויים להשפיע על דרישות הציות עבור חברות בישראל ובעולם.

עדכוני רגולציה בעולם

• הרחבת הסנקציות של מדינות ארה"ב, בריטניה, והאיחוד האירופי כנגד רוסיה (פברואר 2024): לציון שנתיים למלחמת רוסיה באוקראינה ובתגובה למותו של אלכסיי נבלני, בתאריכים ה-23-22 בפברואר 2024, ארצות הברית, בריטניה, והאיחוד האירופי הרחיבו את משטר הסנקציות ואת מגבלות הייצוא שהוטלו כנגד רוסיה.
  • המשרד לבקרה על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC), יחד עם מחלקת המדינה של ארה"ב, הוסיפו מעל ל-500 ישויות לרשימת המוכרזים (SDN List) של OFAC. לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאית (BIS) הוסיפה כ-90 ישויות לרשימתה (Entity List).
  • בריטניה הוסיפה 50 סנקציות נוספות כנגד גורמים שמסייעים למאמצי המלחמה של רוסיה וכנגד מקורות הכנסה עיקריים של רוסיה.
  • האיחוד האירופי אישר את החבילה ה-13 של סנקציות כנגד רוסיה, בהודעה על סנקציות נגד כ-200 ישויות והטלת מגבלות ייבוא-יצוא נוספות על כ-30 ישויות חדשות. האיחוד האירופי פרסם גם הנחיות ונוסח מוצע לסעיף בדבר "איסור יצוא המשך (reexport) לרוסיה". המגבלה מיועדת להילחם ביצוא המועבר ממדינה שלישית לרוסיה, ומחייבת יצואנים מסוימים של האיחוד האירופי לכלול סעיף למטרה זו בחוזים עם מפעילים מחוץ לאיחוד האירופי.

ארה"ב, בריטניה, והאיחוד האירופי, הוסיפו חמישה פריטים נוספים לרשימת פריטים נפוצים בעלי חשיבות גבוהה (Common High Priority Items List), רשימה המציינת פריטים בסיכון גבוה של העברה לרוסיה עקב תרומתם כחלק ממאמצי המלחמה שלה.

• ארצות הברית מפרסמת הנחיות בנוגע לסיכון בקיום עסקים ברוסיה: ביום 23 בפברואר 2024, מחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמה הנחיות לעסקים בנושא "סיכונים ושיקולים בקיום עסקים ברפובליקה הרוסית ובטריטוריות כבושות של אוקראינה על ידי רוסיה". ההנחיות מציינות את הסיכונים בפעילויות עסקיות ברוסיה, כולל (1) סיכונים הקשורים לחשיפה ל"סנקציות, פיקוח על יצוא ויבוא, וחשיפה להלבנת הון ושחיתות ", (2) סיכונים הקשורים במעורבות ב"הפרת דין הבינלאומי על-ידי רוסיה, לרבות פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, והפרות זכויות האדם אשר מבוצעות על-ידה", ו-(3) סיכונים הקשורים לשיטת המשטר הרוסי, הכולל הפקעת רכוש ומעצרים שרירותיים. ההנחיות מזהירות גם כי גורמים המקיימים עסקאות עם גורמים מוכרזים עלולים להתווסף בעצמם גם כן לרשימת המוכרזים. כמו כן, בעוד שההנחיות ממליצות לעסקים ולאנשים הפועלים ברוסיה לבצע תהליכי בדיקת נאותות מוגברת, אין ביכולתן של בדיקות אלו להסיר את רמת הסיכון המשמעותית הצפויה בקיום עסקים ברוסיה.

• הגבלות על יהלומים ממקור רוסי: בדצמבר 2023, בהמשך לצעדים קודמים שננקטו בנדון, הסכימו מנהיגי ה-G7 להכניס לתוקף מגבלות על יהלומים ממקור רוסי כאמצעי להפחתת זרימת ההכנסות של רוסיה המהוות אמצעי למימון המלחמה. מאז, במהלך שנת 2024, הוטלו או הורחבו מגבלות ייבוא על קטגוריות מסוימות של יהלומים רוסיים בארה"ב, איחוד האירופי, בריטניה, וקנדה ובמדינות נוספות אחרות.

• מכתב בנושא חובות ציות של גורמים שאינם אמריקאים לסנקציות וחוקי פיקוח על יצוא אמריקאים: ביום 6 במרץ 2024, משרד המסחר, משרד האוצר, ומשרד המשפטים האמריקאי, פרסמו מכתב בנושא "החובות של אנשים זרים לציית לסנקציות ולחוקי פיקוח יצוא אמריקאי". המכתב מפרט על הדרכים אשר מטילים חובות ציות אמריקאיות על זרים. כמו כן, הוא מפרט על צעדי אכיפה שננקטו נגד גורמים זרים, ומדגיש שיקולים כלליים והמלצות לחברות זרות בגיבוש מנגנוני ציות. המכתב, המופנה לקהל זר, ממשיך את המגמה שמצביעה על כוונת ארה"ב להפנות את המיקוד לציות של גורמים זרים, ומצביע על מוכנות הרגולטור לנקוט בפעולות אכיפה כנגד הפרות הציות של גורמים זרים.

• ארצות הברית מטילה מגבלות פיקוח חמורות של יצוא על יחידים וגופים תחת סנקציות: ביום 20 במרץ 2023, לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאית (BIS) פרסמה כלל חדש הקובע שאנשים וישויות שנחסמו לפי 14 מתוכניות הסנקציות של OFAC יהיו כפופים אוטומטית למגבלות פיקוח על יצוא מחמירות של ארה"ב. כמחצית מ-14 התוכניות אשר מפורטות בכלל קשורות למדינת רוסיה. הכלל מאפשר למחלקת המסחר להשלים את צעדי החסימה של OFAC המכוונים לעסקאות פיננסיות, במיוחד עבור עסקאות הכוללות פריטים הכפופים ל-EAR אך אינן מערבות אנשים אמריקאים.

• שינויים בתהליך הגילוי העצמי הוולונטרי של לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאית (BIS): ביום 16 בינואר 2024, לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאית (BIS), פרסמה הנחיות בנושא סדרת שיפורים המיועדים להאיץ ולפשט את תהליך הגילוי העצמי הוולונטרי (Voluntary Self-Disclosure). השיפורים הללו מהווים צעדי המשך לצעדים שנעשו בעבר, כולל הצגת טופס דיווח סודי אשר עשוי לתמרץ גורמים לדווח על הפרות של אחרים, וגם שינוי במדיניות אשר קובעת כי אי גילוי מכוון של עבירת EAR פוטנציאלית תיחשב כפקטור מחמיר בקביעת העונש על ידי הרגולטור.

• ארצות הברית מטילה סנקציות על חברת תוכנות ריגול מסחרית: ארצות הברית הטילה סנקציות על חברת תוכנות ריגול מסחרית בהמשך לעמדתה כי לארצות הברית יש אינטרס, משיקולי ביטחון לאומי ומדיניות חוץ, במניעת התפשטות של תוכנות ריגול מסחריות שנעשה בהם שימוש בלתי ראוי. ביום 5 במרץ 2024, המשרד לבקרה על נכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) הטיל סנקציות על מספר אנשים וישויות הקשורים לחברת Intellexa בעבור תפקידם בפיתוח, הפעלה והפצת טכנולוגיות ותוכנות ריגול מסחריות. כמו כן, האנשים והישויות המוכרזות נוספו לרשימת המוכרזים (SDN List) של OFAC.

• ארצות הברית יוצרת מסגרת חדשה ל-"סנקציות הקשורות לגדה המערבית": ביום 1 בפברואר 2024, ארצות הברית הודיעה על מסגרת חדשה של "סנקציות הקשורות לגדה המערבית". מאז, ארה"ב הטילה סנקציות בשני מקרים נפרדים נגד סה"כ שבעה ישראלים ושתי ישויות בישראל, בשל השתתפותם בפעילויות אשר "פוגעות בשלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית". האנשים והישויות נוספו לרשימת המוכרזים (SDN List) של OFAC. מסגרת הסנקציות החדשה נוצר מנגנון חדש שבו ארה"ב יכולה למעשה להטיל סנקציות ישירות וסנקציות משניות באזור.

עדכוני הצעות חקיקה

• רגולציה אמריקאית למניעת גישה לנתונים רגישים על ידי מדינות חשודות: ביום28 בפברואר 2024 פרסמה ארה"ב "צו נשיאותי בעניין מניעת גישה לנתונים אישיים רגישים בתפזורת של אמריקאים ולנתונים הקשורים לממשלת ארה"ב על ידי מדינות חשודות". בעוד שעד כה פורסמה רק הודעה מוקדמת על הצעת הכלל (notice of proposed rulemaking) וטרם אומץ כלל סופי, הוראת הצו אמורה לחול על מגוון רחב של קטגוריות נתונים (מזהים אישיים, מיקום גיאוגרפי, מזהים ביומטריים, נתונים פיננסיים אישיים, ועוד), מופעלת על ידי סף נמוך יחסית של נתונים, וביחס למדינות הבאות: סין, רוסיה, איראן, צפון קוריאה, ונצואלה וקובה.

• הטלת חובת דיווח על מספקי שירותי ענן בארה"ב: ביום 29 בינואר 2024, לשכת התעשייה והביטחון במחלקת המסחר האמריקאית (BIS) פרסמה כלל מוצע (proposed rule) המטיל חובת דיווח על שירותי ענן בארה"ב זאת במטרה למנוע סיכונים הנוגעים לשחקנים זרים זדוניים המשתמשים בשירותי ענן בארה"ב. הכלל המוצע יחייב ספקי שירותי ענן מסוימים (IaaS) לקיים תוכניות זיהוי לקוחות (CIP) והכר את הלקוח (KYC) ביחס ללקוחותיהם הזרים. הרגולציה שמה דגש על השימוש של לקוחות זרים בשירותי ענן בארה"ב כדי להכשיר מודלים גדולים של בינה מלאכותית.

אירועי אכיפה

• איש עסקים, אזרח ארה"ב ישראל ורוסיה נעצר בשל יצוא צ'יפים לרוסיה – בינואר 2024, פורסם כי איש עסקים בעל אזרחות אמריקאית, ישראלית ורוסית נעצר בשל חשד למעורבות רבת-שנים בעבירות ייצוא לרוסיה של מוליכים למחצה לעסק רוסי תחת סנקציות, תוך שימוש ברשת של עסקים בסין ויעדי שטעון נוספים כדי לעקוף את מגבלות היצוא של ארה"ב.

• אירוע אכיפה נגד בואינג בגין הפרות ייצוא: ביום 29 בפברואר 2024, מחלקת המדינה האמריקאית פרסמה הודעה על הסדר מנהלי בשווי של 51 מיליון דולר שהושג עם בואינג בנוגע להפרות היצוא של החברה במסגרת תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) וחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (AECA). ההפרות של בואינג כללו יצוא לא מורשה של נתונים טכניים לעובדים זרים וקבלנים זרים, כמו כן, יצוא לא מורשה של נתונים טכניים מפוקחים בתוך ישראל.

עדכונים בישראל

בנק ישראלי מערער על החלטת בית המשפט המצווה על העברת תרומה מאדם תחת סנקציות: ביום 19 בדצמבר 2023 סירב בנק ישראלי, מזרחי טפחות, לבקשה להעביר תרומה בסך 8 מיליון ש"ח ממר רומן אברמוביץ' לארגון ההומניטארי הישראלי, זק"א, בשל חשיפת הבנק לסיכונים הנובעים מכך שמר אברמוביץ' רשום ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי ובריטניה. הצדדים תבעו את בנק מזרחי טפחות בבקשה שבית המשפט יורה לבנק להעביר את הכספים. ביום 30 בינואר 2024 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב לטובת מר אברמוביץ' והורה על העברת הכספים, בהתחשב ביעוד ההומניטרי של ההעברה, ותוך דרישה לאמץ גם חריגים לאימוץ הסנקציות. בית המשפט ציין כי בעוד שבבריטניה ובאיחוד האירופי מר אברמוביץ' יכול לבקש רישיונות לבצע פעולות שונות, במצבים חריגים, בישראל אין לו אפשרות כזו היות והבנק אימץ את הסנקציות באופן וולונטרי. יצוין כי הבנק נימק את החלטתו לסרב את העברת הכסף בהשלכות הרחבות הפוטנציאליות של הפרת הסנקציות של האיחוד האירופי ובריטניה בקיום מגעים עם גורמים הקשורים למאמץ המלחמתי הרוסי, לרבות סיכון לסנקציות שניוניות של ארה"ב, זאת למרות שישראל לא הטילה סנקציות כלשהן על מר אברמוביץ'. מדינת ישראל הצטרפה להליך ופרסמה עמדה התומכת בהחלטת מזרחי טפחות, תוך שהיא מציינת את הסיכונים וההשלכות הפוטנציאליות של הפרת סנקציות זרות המסכנות את הבנק ואת המערכת הפיננסית הישראלית כולה, גם כאשר העסקה מבוצעת בכללותה בתוך שטחי ישראל. ערעור הוגש כנגד ההחלטה לבית המשפט העליון.

אנו לרשותכם לצורך כל שאלה והתייעצות בקשר להתפתחויות שנסקרו במזכר זה.

מטרת סקירה זו היא הנגשת ההתפתחויות בתחום הסחר הבינלאומי ובהתאם לסייע בעמידה בדרישות לציות. מזכר מכיל תמצית בלבד ואינו סוקר את כלל העדכונים שחלו בשנת 2024. האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף .