לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו מוצאות לנכון לעדכן בהתחדשות האחרונה בזירת הרגולציה הסביבתית:
משרד האוצר מקדם, במסגרת הצעת חוק התקציב, מס פחמן שמטרתו לתמחר פליטות מזהמים וגזי חממה. זאת, כחלק ממדיניות ישראל למעבר לכלכלה דלת פחמן וכן על מנת להגדיל את הכנסות המדינה.
מדובר בהחלטת ממשלה 1261, בנוסח שאושר ע"י הממשלה ב 15.01.2024 (להלן: "ההחלטה"). כעולה מההחלטה, הכנסות המדינה כתוצאה מהחלת מס פחמן צפויות לעלות בצורה מדורגת ולהגיע לכ-2.7 מיליארד ש"ח, החל משנת 2030.
מתווה לתמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה בישראל
על פי החלטת הממשלה, יתוקנו צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד-2004, וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017, ויוטלו מיסים על הדלקים הפוסיליים: פחם, גז טבעי, מזוט, גפ"מ ופטקוק. שיעור המיסים יעלה באופן הדרגתי בשנים 2025 עד 2030 כמפורט בהחלטה.
בדברי ההסבר להחלטה, צוין כי האיחוד האירופי ובריטניה כבר הכריזו על מנגנוני התאמת הפחמן בגבול (CBAM) וניתן לצפות שמדינות נוספות ילכו אחריהם. לפיכך, אי תמחור פחמן בישראל בעתיד עלול להוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית. לצד כל זאת, חלק משמעותי משינוי ההתנהגות שצפוי לאור השינוי, דורש זמן הסתגלות והתייעלות. לפיכך, מוצע להטיל מיסוי פחמן במתווה מדורג אשר יאפשר לעסקים תקופת הסתגלות וייתן ודאות כלכלית ורגולטורית, ואשר יביא להפנמת העלויות החיצוניות הסביבתיות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים.
ההחלטה מטילה על שר האוצר לפרסם באתר רשות המיסים את שיעור מיסוי הפחמן על דלקים במונחי מס לטון פחמן, כך שניתן יהיה להתייחס למס כמס פחמן ישיר. נראה כי המטרה העומדת מאחורי הנחייה זו היא להוות הוכחה לתשלום "מס פחמן ישראלי" במסגרת יצוא סחורות לאירופה הכפופות לרגולציית ה-CBAM. בעניין זה נציין, כי ספק אם תמחור פליטות המזהמים באופן המוסדר בהחלטה בנוסחה כיום (הטלת מס ישיר על דלקים) ייחשב כ"מס פחמן" לפי רגולציית ה-CBAM, שכן מנגנון זה דורש זיהוי, כימות ומדידה של פליטות גזי חממה בפועל אצל היצואן. לפיכך ייתכן שתידרש התאמה נוספת למנגנון הCBAM.
בנוסף להטלת המיסים החדשים, החלטת הממשלה קובעת גם את הצעדים הבאים:
- הקמת נוהל תמיכה תקציבית באותם מפעלים הכפופים למיסוי החדש – מתוך כוונה לדמות את מצבם של מפעלים בישראל למקבילים אליהם באירופה, אשר זכאים לתמורה לפי מנגנון הסחר בפליטות האירופי (EU ETS).
נוהל התמיכה ייקבע על ידי משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה. הנוהל יהיה דומה למנגנון הסחר בפליטות האירופאי אך יותאם למאפייני השוק ולמבנה מס הפחמן הישראלי.
נוהל התמיכה ייקבע תוך שישה חודשים ממועד ההחלטה. - בנוסף, משרדי הממשלה הנ"ל יקבעו נוהל לסיוע לתעשייה המקומית להתייעל כנדרש לשם ההסתגלות למס הפחמן בהיקף של עד 450 מיליון שקלים חדשים בין השנים 2024 עד 2027. זאת בהנחה שהצו ייכנס לתוקף בשנה זו; אם לא החל המס בשנה קלנדרית מסוימת, יידחה המענק הצפוי לשנה העוקבת.
- האצת פריסת רשת הגז הטבעי בידי רשות הגז – לשם צמצום השימוש בדלקים מזהמים.
- תמיכה בהסבת דלקים לשימוש בפסולת.
- מתווה לסיוע לשכבות חלשות על מנת לסייע להתמודד עם העלייה במחירי האנרגיה.
- כל שתהיינה התפתחויות טכנולוגיות אשר יאפשרו צמצום פליטות הפחמן מדלקי המקור – משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה יבחנו את המשמעות של התפתחויות טכנולוגיות אלו.
לבסוף נציין, כי משרד האוצר פרסם להערות הציבור את תזכיר הצו שעניינו הטלת מס פחמן על דלקים לתעשייה וייצור חשמל, שתואם את החלטת הממשלה. ניתן להגיש הערות על תזכיר הצו להטלת מס פחמן עד לתאריך 30.01.2024.
לעיון בהחלטה (עמ' 4-6 למסמך) לחצו כאן
לעיון בתזכיר הצו לחצו כאן
משרדנו ערוך לסייע ליצרנים הישראליים, בשיתוף פעולה עם יועצים סביבתיים מקומיים ויועצי מס לפי העניין, בהיערכות לקראת ההחלטה לרבות מענה על שאלות והבהרות בנושא.
שנדע ימים שקטים יותר,
מחלקת סביבה וקיימות,
שבלת ושות׳
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף.
