לקוחות וידידים.ות יקרים.ות,
אנו שמחים להציג לכם.ן את עדכון הלקוחות בתחום הרגולציה הפיננסית בישראל, לחודש מרץ 2025, ובו תמצית של ידיעות רגולטוריות מהותיות לפעילויות נותני השירותים הפיננסיים השונים במשק הישראלי.
עידוד וקידום התחרות בישראל
דוח הביניים של הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית (31 במרץ 2025)
הדוח מציג המלצות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, במיוחד בהקשר של שירותים למשקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, תוך הסרת חסמים שיאפשרו כניסה של שחקנים נוספים למערכת הבנקאית, ושמירה על יציבות המערכת ועניינם של הלקוחות.
ההמלצות העיקריות כוללות מתן אפשרות לחברות החזקות פיננסית השולטות בגוף מוסדי לשלוט במקביל בבנק קטן (תחת מגבלת נכסים של עד 2.5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית), יצירת מודל עסקי גמיש לבנקים קטנים שיאפשר להם להתפתח ולהרחיב את פעילותם, הרחבת העיסוקים המותרים לבנקים קטנים, ויישום גישה פרופורציונלית לרגולציה באמצעות יצירת מדרגות פיקוח התואמות את היקף ומורכבות פעילות הבנקים. חשוב לציין כי המלצות אלו באות על רקע הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל בשנים האחרונות והצורך בהגברת התחרות כאמצעי להורדת יוקר המחיה.
הדוח כולל גם המלצות משלימות, כמו הסדרת פיקוח על חברות החזקה, מתן היתר החזקה מעל 10% לתאגיד בנקאי קטן, פטור זמני מחוק שכר בכירים, מתן אפשרות לבנקים קטנים לעסוק בתיווך ביטוח אלמנטרי וייעוץ פנסיוני דיגיטלי, והענקת "הגנת ינוקא" מחובות הבנקאות הפתוחה וניוד בין בנקים לתקופה מוגבלת. המלצות אלו מבקשות לייצר תנאים שיעודדו שחקנים נוספים להיכנס למערכת הבנקאית ולהגביר את התחרות בה.
לנוסח הדוח המלא לחץ כאן.
מערך התשלומים
טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ה-2025
(26 במרץ 2025)
טיוטת התקנות מציעה תיקונים לתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) ביחס לאמצעי תשלום מסוג תווי קנייה וכרטיסי מתנה. התיקון המוצע משמר את ההבחנה הקיימת ביחס לאמצעי תשלום אלה שאינם מיועדים למשלם מסוים, זאת גם אם הם מוצגים באופן דיגיטלי, תוך הרחבת ההגנות הצרכניות החלות עליהם, וזאת במטרה ליצור איזון בין הצורך להגן על הלקוחות לבין הרצון להימנע מהכבדה רגולטורית מיותרת על אמצעי תשלום אלה.
התיקון העיקרי של התקנות מצמצם את הוראות חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 כך שלא יחולו על אמצעי תשלום אלה, ומציע להרחיב את ההוראות הצרכניות שחלות עליהם, ביניהן: החובה לתעד מידע על עסקאות ולהעמידו לרשות הלקוח (סעיף 13), האפשרות להפסיק תשלומים במקרה של אי הספקת מוצר או שירות במועד (סעיף 17), הפסקת תשלומים לספק מפר בנסיבות מחמירות (סעיף 18א), וחיוב תשלום בלי הרשאה (סעיף 28). כמו כן, כדי לגדר את הסיכון הקיים באמצעי תשלום דיגיטליים, מוצע לקבוע תקרה כוללת של 5,000 ש"ח למספר אמצעי תשלום דיגיטליים שהונפקו על ידי אותו נותן שירותי תשלום.
בנוסף, התיקון מציע להוסיף אפשרות להקפיא את השימוש באמצעי תשלום שנגנב או אבד, לאחד את ההוראות בעניין תוקף אמצעי התשלום לתקופה שלא תפחת מחמש שנים לכלל אמצעי התשלום הרלוונטיים, ולהאריך את תוקף התקנות עד ל-11 במאי 2028. התיקון המוצע הוא תוצאה של קול קורא שהופץ לציבור בינואר 2025 לקבלת התייחסויות ועבודת מטה ממשלתית, ומטרתו להגביר את ההגנות הצרכניות תוך שמירה על מאפייניהם הייחודיים של אמצעי תשלום אלה.
לנוסח הטיוטה המלאה לחץ כאן.
הרמוניזציה וסטנדרטיזציה במערך התשלומים הישראלי (4 במרץ 2025)
מערך התשלומים בבנק ישראל הוציא סקירה מקיפה של תקן ISO 20022 ותפקידו בייצור הרמוניזציה וסטנדרטיזציה במערך התשלומים הישראלי. התקן החדש נועד ליצור "שפה" אחידה בעולם התשלומים, תוך התגברות על חסמים הנובעים מריבוי תקנים קיימים בשוק. המסמך בוחן את הפוטנציאל והאתגרים הכרוכים באימוץ התקן בישראל, תוך בקשת משוב מהציבור בסוגיות מפתח.
תקן ISO 20022 מספק מבנה מובנה יותר למסרים פיננסיים, המאפשר העברת מידע עשיר ומפורט בין מוסדות פיננסיים ויצירת שפה משותפת ביניהם. המסמך מפרט את היתרונות הבולטים של התקן, הכוללים שיפור באפקטיביות בהיבטי ציות, חיזוק הביטחון וזיהוי הונאות, גמישות רבה יותר לשינויים, שילוב שחקנים קטנים יותר במערכת תוך עידוד תחרות ושיפור התאימות בין מערכות שונות. במקביל, המסמך מציין גם חסרונות פוטנציאליים כמו עלויות גבוהות ליישום, שינויים טכנולוגיים משמעותיים, ותועלת משתנה בין מערכות תשלומים שונות.
המסמך סוקר את סטטוס אימוץ התקן בישראל במערכות תשלומים קיימות ומדגיש את נושא ההרמוניזציה בין מערכות שונות במשק ובתשלומים חוצי-גבולות. הוא מציג את מודל 12 הדרישות להרמוניזציה של ה-CPMI, שמטרתו לייעל את הביצוע של תשלומים חוצי-גבולות, תוך הפחתת עלויות, שיפור מהירות הביצוע, והגברת השקיפות. בחלקו האחרון, המסמך מציג שאלות לציבור הרחב בנושאי סטנדרטיזציה והרמוניזציה, במטרה לקבל תובנות שיסייעו לבנק ישראל לגבש מדיניות מתאימה.
לסקירה המלאה לחץ כאן.
נותני אשראי חוץ בנקאי
שאלות ותשובות – חוזר דיווחי אשראי (12 במרץ 2025)
המסמך מספק מענה לשאלות נפוצות שעלו מצד בעלי רישיון למתן אשראי, בנוגע ליישום הוראות חוזר דיווחי אשראי שפורסם ב-17 בנובמבר 2022. המסמך נועד להבהיר את החובות והנהלים החלים על הגופים המפוקחים בתחום זה.
המסמך מבהיר כי חובת הדיווח חלה על כל בעל רישיון, גם במקרה שבו החברה אינה פעילה או לא העניקה אשראי במהלך תקופת הדיווח ומפרט הנחיות לפעולה במקרים אלו. אופן הגשת הדיווח מפורט גם כן, כאשר מודגשת חובת ההגשה באמצעות המערכת הייעודית בפורטל רישוי שירותים פיננסיים, וקיימת חובה לוודא שהדיווח מועלה למקום המתאים במערכת, כמו כן, מובהר כי מועד קבלת הדיווח ייקבע רק לאחר קבלת אישור תקינות.
בנוסף, המסמך מתייחס לסוגיות מבניות בשוק האשראי, ומבהיר כי:
במקרה של חברה בת בעלת רישיון למתן אשראי, יש להגיש דיווח נפרד עבור כל אחת מהחברות. במקרה של שותפות, ההנחיות משתנות בהתאם לזהות בעל הרישיון – אם בעל הרישיון הוא השותפות עצמה, הדיווח יינתן על כלל פעילות האשראי של בעל הרישיון. אם בעל הרישיון הוא השותף הכללי בשותפות הפטורה מחובת רישוי, עליו לדווח הן על פעילות האשראי של עצמו והן על פעילות כל אחת מהשותפויות בהן הוא משמש כשותף כללי, באופן נפרד ועצמאי.
לצפייה בשאלות ותשובות המלאות לחץ כאן.
איסור הלבנת הון ומימון טרור
עדכון רשימת המדינות בסיכון של ארגון ה-FATF מרץ 2025 (20 במרץ 2025)
ארגון ה-Financial Action Task Force) FATF) פרסם הצהרות בנוגע לרשימת המדינות הנמצאות בסיכון גבוה להלבנת הון, מימון טרור ומימון פרוליפרציה אשר קיימות לגביהן קריאה לפעולה ("הרשימה השחורה"), ולרשימת המדינות הכפופות להליך פיקוח מוגבר ("הרשימה האפורה").
ה"רשימה השחורה" (High-Risk Jurisdiction subject to a Call for Action), הכוללת את איראן, צפון קוריאה ומיאנמר, כאשר לגבי שתי הראשונות נדרשת נקיטת אמצעי מנע פיננסיים (Countermeasures) ולגבי מיאנמר נדרשת הגברת הליכי בדיקת נאותות והפיקוח העסקי. "הרשימה האפורה" (Jurisdictions under Increased Monitoring) עודכנה וכוללת כעת 25 מדינות, עם הוספתן של לאוס ונפאל והסרת הפיליפינים מהרשימה.
ההודעה מדגישה כי נותרה בעינה חובת הדיווח לרשות על פעולות בסכום של 5,000 ש"ח ומעלה מול רשימה ספציפית של מדינות, הכוללת בין היתר את לבנון, סוריה, איראן, עיראק, הרשות הפלסטינית, רצועת עזה ומדינות נוספות, בכפוף להוראות פקודת המסחר עם האויב, 1939. חובות אלו חלות על מגוון רחב של גופים פיננסיים, לרבות תאגידים בנקאיים, נותני שירותים פיננסיים, סוחרים באבנים יקרות ונותני שירות עסקי.
לנוסח ההודעה המלאה לחץ כאן.
שאלות ותשובות בנושא הוראת יו"ר הרשות לניירות ערך בקשר לזיהוי מקוון עבור חברי בורסה שאינם בנקים (4 במרץ 2025)
הוראות מפרטות את הדרישות והתנאים הנדרשים לביצוע זיהוי לקוחות באופן דיגיטלי, תוך שמירה על יעילות התהליך מחד ועל אבטחת המידע ומניעת הלבנת הון ומימון טרור מאידך.
במקרה של פתיחת חשבונות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי מקוון, ההוראות מרחיבות את המונח "תעודת זהות" כך שגם תעודת עולה חדשה (עד 30 יום מהנפקתה), דרכון ישראלי בתוקף ורישיון נהיגה ישראלי יהיו תקפים. במקרה של זיהוי באמצעות טכנולוגיה לזיהוי חזותי, חבר הבורסה נדרש לבצע תהליך לעריכת רשומה מוסדית המגובה בחוות דעת משפטית, כאשר חתימה על התעודה המוסדית נדרשת רק במסגרת הליכים חקירתיים או משפטיים, שבהם הגורם החותם ישמש גם כ"עד מגיש".
באשר לקבלת מסמכים באופן מקוון, ההוראות מאפשרות קבלת העתקים מאושרים ואישורי עורך דין בחתימה אלקטרונית, כשעל חבר הבורסה להתאים את סוג החתימה האלקטרונית הנדרשת בהתאם לרמת הסיכון של הלקוח. הדבר מתבצע באמצעות בחינת אינדיקציות לאימות מקוריות החתימה, כגון: אימות פרטי עורך הדין החתום, קבלת המסמך ישירות ממנו, או קיום אינטראקציה מקדימה עם עורך הדין – הכל בהתאם לרמת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור של המבקש לפתוח חשבון.
לנוסח השאלות והתשובות המלאות לחץ כאן.
מטבעות דיגיטליים
נבחנת הגבלת פעילות כספומט קריפטו כחלק מהמאבק בפשיעה ובהון שחור (25 במרץ 2025)
רשות שוק ההון פרסמה קול קורא להערות ציבור בנוגע למדיניות חדשה בתחום כספומט קריפטו (Crypto ATMs), במסגרת המאבק בפשיעה והון שחור. ההצעה שוקלת הטלת מגבלות משמעותיות על שימוש במזומן, הגבלת היקף פעילות מרבי ללקוח בודד, מגבלות על העברת מטבעות וירטואליים לצדדים שלישיים, והטמעת מערכת דיווח אוטומטית לרשויות המס. הערכת הרשות כי מחזורי העסקאות בכספומטים אלו בישראל הגיעו ל-300 מיליון שקלים בשנתיים האחרונות.
מטרתו של קול קורא זה היא התייעצות ודיון עם גופים פיננסיים וגורמים רלוונטיים נוספים, בקשר לקידום טיוטת מדיניות בנוגע לרישוי והפעלה של Crypto ATMs.
מסמך זה כולל גם תיאור של האתגרים הייחודים מפעילות זאת והאופן בו שוקלת הרשות להסדירם על מנת לצמצם את הסיכונים השונים הנגזרים מהם, כגון סיכון הלבנת הון, סיכונים צרכניים, סיכוני סייבר ואבטחת מידע והיבטי מיסוי.
הצעדים ננקטים בעקבות זיהוי סיכון מוגבר לפעילות בלתי חוקית הקשורה בכספומט קריפטו, הנובע מקלות השימוש, נגישות גבוהה ושימוש במזומן. הרשות מציינת כי מגמה דומה נצפית בעולם, וכפי שעולה מדוח רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, מאות מיליוני דולרים אבדו ללקוחות בשנים האחרונות בשל פעולות מרמה והונאה באמצעות כספומטי קריפטו. הציבור מוזמן להגיב להצעה במסגרת הקול הקורא עד ליום 25 באפריל 2025.
לנוסח קול הקורא המלא לחץ כאן.
אפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי (מרץ 2025)
בנק ישראל, כחלק מבחינתו להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, מפרסם מסמך איפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי – שק"ד, שיהווה מטבע דיגיטלי עם התחייבות של בנק ישראל כלפי המחזיקים בו (אנשים פרטיים, בתי עסק, ארגונים והממשלה). המסמך מהווה תוכנית פעולה להוצאת פרויקט ההנפקה לפועל בעתיד. בדומה למזומן הפיזי אך במרחב הדיגיטלי, השק"ד נועד להצטרף למזומן ולכסף בחשבונות הבנקים כחלק מ"הכסף הריבוני", יהווה אמצעי תשלום ביחס המרה של 1:1 לכל צורה אחרת של שקל, ויפעל לצד מגוון אמצעי התשלום הקיימים. המוטיבציה המרכזית להנפקתו היא שמירה על הנגישות של הציבור לכסף של הבנק המרכזי בעידן הדיגיטלי, לצד הגברת התחרות במערך התשלומים והבטחת יתירות במקרי חירום.
לפי מסמך האיפיון, המערכת תפעל במודל דו-נדבכי, כאשר בנק ישראל ישמש כמנפיק ומנהל המערכת, אך הממשק של הציבור אליה יהיה דרך משתתפי מערכת מהמגזר הפרטי: ספקי שירותי תשלום (PSPs), מוסדות המנהלים חשבונות תשלום (FIs), וספקי שירותים נוספים (ASPs). השק"ד יאופיין ברמת פרטיות גבוהה יותר מאמצעי התשלום הדיגיטליים הקיימים, כאשר לבנק ישראל לא תהיה גישה למידע מזהה על פעילות המשתמשים. המערכת תאפשר תשלומים מיידיים וסופיים 24/7, 365 ימים בשנה, תמיכה בתשלומים במצב לא מקוון, אפשרות לתשלומים אנונימיים בסכומים מוגבלים, ויכולות מתקדמות כגון תשלומים מותנים, תפעול הדדי עם מערכות תשלומים אחרות.
האיפיון מתייחס גם למנגנונים לגידור סיכונים, ובראשם מגבלות החזקה על הסכומים שניתן להחזיק בשק"ד כדי להגן על יציבות המערכת הבנקאית. ה-PSPs יישאו באחריות לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, ולמתן הגנה צרכנית למשתמשים. עלות השימוש בשק"ד לפעולות בסיסיות תהיה נמוכה עד זניחה למשתמשים פרטיים, והמערכת תתמוך באפשרות לתשלום ריבית על היתרות. באשר לבתי עסק, השימוש בשק"ד יוזיל משמעותית את עלויות השימוש משאר אמצעי התשלום הדיגיטליים שקיימים בשוק.
בשנים 2025-2026 יתמקד הפרויקט בניתוח כלכלי מעמיק, לימוד טכנולוגיות ליישום, התאמת האיפיון בהתאם למשוב, היערכות לחקיקה ותכנון רגולטורי, במטרה לגבש המלצה לנגיד בנק ישראל לקראת סוף 2026 האם נכון להנפיק שקל דיגיטלי.
לנוסח המסמך המלא לחץ כאן.
נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה במייל או בטלפון: 03-3075356.
בברכה,
מחלקת רגולציה פיננסית,
שבלת ושות'
האמור במזכר זה ניתן כמידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו בכל מקרה פרטני ללא ייעוץ משפטי נוסף
